$
פטנטים וקניין רוחני

סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: סערה באינטרנט הישראלי

הבלוגוספירה מתגייסת לאיגוד האינטרנט הישראלי. אפל משיקה גרסא חדשה של מערכת ההפעלה ומרוויחה הון מהאייפון. נוקיה יוצאת בשבוע של הכרזות וחידושים, ואיביי סוף סוף נפטרת מסקייפ

רוני שני 10:0604.09.09

בארץ: הבלוגוספירה כמרקחה

 

הדבר הכי מסעיר שקרה כאן השבוע לא קשור לאפל, גוגל, נוקיה או כל מכונת יחסי ציבור משומנת אחרת. להיפך; הכוכב של הרשת העברית היה איגוד האינטרנט הישראלי האפרורי, שמוגדר כארגון ללא מטרות רווח, אבל מרוויח מיליוני שקלים בשנה. ימים יגידו האם מדובר
ביותר מאדוות קטנות של אקטיביזם כורסה שיעברו אחרי החגים, אבל השבוע רבים חשו שהגיעה העת לשינוי ארגוני. זה התחיל כשרועי שלומי חשף ב-ynet את התנהלותו של האיגוד, התלונן על היעדר שקיפות ודיווח על נסיונות לשנות את התקנון באופן חד צדדי, כך שלא יתאפשר למצטרפים חדשים להצביע. מה שהטריד אותו, הבהיר בפוסט משלים, זה לאו דווקא מחיר הדומיינים בסיומת co.il, אלא העובדה שבניגוד למתרחש בעולם, בישראל אין מדובר בגוף בעל סמכות טכנית בלבד, אלא בארגון שמטרותיו חינוכיות והסברתיות; כלומר, רכשתם שם מתחם ישראלי? תרמתם בעל כורחכם לפעילות ציבורית שלא בטוח שמתחשק לכם לממן. רימון לוי, העומד בראש הארגון, הגיב להאשמות, אך שלומי העיר כי תשובותיו תמוהות משהו (ע"ע סעיף נסיעות לחו"ל למשל), וקרא לגולשים הישראלים להצטרף אל שורות האיגוד ולהשפיע מבפנים.

 

שרון גפן מהבלוג "דברים קטנים" היתה הראשונה שזעמה מספיק כדי לפצוח בגיוס טוויטר, ואירגנה הרשמה המונית לאיגוד. בין החברים החדשים: יובל דרור, גל מור, יהונתן קלינגר, שוקי גלילי, גדי שמשון, טל טבקמן ואחרים. דובי קננגיסר מצידו, בוחן את הנושא מזווית כלכלית-פסיכולוגית, וחושב שגפן טועה לחשוב שהסכום בו נמכר דומיין ישראלי נגזר מעלות אובייקטיבית ולא מערך מדומיין. במילים אחרות - שם מתחם מקומי עולה 80 ש"ח כי זה מה שאנשים מוכנים לשלם עבורו. עירא אברמוב מהבלוג "אסכולת הכורסא" מתקומם נגד ההתנפלות על האיגוד, ואילו הבלוגר שחר גולן מאבד מעט שפיות כשהוא מגלה שהאיגוד אמנם מזמין את חבריו להעלות הצעות לדיון, אבל מבקש לשלוח אותן בפקס.

 

בעולם: הרבה כסף מחליף ידיים

 

בסוף השבוע הושקה Snow Leopard, גירסה חדשה למערכת ההפעלה של אפל (ויש הטוענים שמדובר בלא יותר מ-Service Pack). הרשת מלאה ביקורות חיוביות ברובן, ובגרדיאן וב-Boing Boing ליקטו את כולן, כולל טיפים ומדריכים. יוצא דופן אחד הוא דניאל ליונז מ-Newsweek, שידוע גם בכינוי "סטיב ג'ובס המזויף", שלא ממש נפל מהכיסא למראה התוכנה. ובישראל? היבואנית iDigital, במפגן מקצועיות אופייני, דאגה בעיקר ליחסי ציבור: משתמשי המק שביקשו לרכוש את מערכת ההפעלה בת"א גילו שתמו קומץ העותקים שהוזמנו.

 

אבל מערכות הפעלה הן ממש לא הלחם והחמאה של אפל; אפליקציות לסלולר דווקא כן. על פי הערכות שפירסמה חברת הפרסום הסלולרי AdMob, חנות האפליקציות של אפל רושמת הכנסות של כ-200 מיליון דולר בחודש. בדיון שהתפתח בבלוג Giga Om נטען כי מדובר בסכום כפול, כשחשוב לזכור שאפל שומרת לעצמה 30% מכל מכירה. עובדה זו, בשילוב התנהלות מפוקפקת למדי בכל הנוגע לתנאי הקבלה לאפסטור, מרגיז רבים מהמפתחים, שיש מי שמזכיר כי הם אלה שיקבעו את מידת הצלחתה או כשלונה של פלטפורמה. נכון שאפל שולטת בתחום ביד רמה, אבל המתחרות נושפות בעורפה והמלחמה על משתמשי הסמארטפונים רק מתחילה. ובכלל, בעת האחרונה החברה מכלכלת את צעדיה באופן כה מעורר אנטגוניזם שיש מי שמכנה אותה "מיקרוסופט החדשה".

 

נוקיה זכתה לכותרות חיוביות הודות להכרזות על מכשירים ושירותים חדשים: שוחרי הקוד הפתוח ממתינים בכיליון עיניים ל-N900, האח החדש בסדרת הטאבלטים של החברה, שמבוסס על לינוקס; אחרים מצפים למכשירים המעוצבים מסדרה X.

 

eBay מכרה 65% ממניות Skype שבבעלותה, תמורת 1.9 מיליארד דולר. ענקית המכירות רכשה את תוכנת הטלפוניה המקוונת ב-2005, תמורת 3.1 מיליארד דולרים, אבל הזיווג לא היה מושלם, ובחודש שעבר הגיע לבית משפט: ניקלס זנסטרום ויאנוס פריס, מייסדי Skype וכיום בעליה של חברה מתחרה, שמחזיקים בחלקים מקוד המקור של התוכנה, תבעו לאסור על eBay להמשיך להשתמש בה. על פי דיווחים, eBay הציעה את סקייפ לגוגל, אולם זו דחתה את ההצעה בגלל חשש מתביעות. אום מאליק מעריך כי קבוצת המשקיעים שרכשה אותה לבסוף תגיע להסדר כספי עם השניים. Skype אמנם ריווחית וממשיכה לפעול כרגיל, אבל ברויטרס תוהים האם החברה שקפאה על שמריה תוכל להמציא עצמה כעת מחדש.

 

בפינצטה

 

אהוד קינן מפציר במשרד החינוך לשלב תוכנות קוד פתוח בבתי הספר. בוויקי של עמותת המקור אפשר לראות שלא רק משרדי ממשלה, גם רשויות מקומיות לא מצטיינות בפלורליזם בהקשר הזה.

 

ויקיפדיה תמיד סבלה מחוסר לגיטימציה (למרות שאוהדיה סבורים שכל מה שצריך זה לחנך את הצעירים המסתמכים עליה לקריאה ביקורתית יותר), וכעת מצאו שם דרך חדשה לשפר את האמינות: היישום WikiTrust יאפשר למרקר טקסטים חדשים בצבע כתום, ובהתבסס על מידת אמינותו של הכותב ומשך הזמן שהטקסט ישרוד באתר - יתבהר הרקע עד שייעלם לגמרי ויוכרז אמין לחלוטין. סקר חדש חושף את הדמוגרפיה של כותבי הערכים: 69% הם גברים בני 26, המונעים מרצון לחלוק ידע וכחמישית מהם בעלי תואר ראשון. ולסיום, כמה הרהורים על עתידה של האנציקלופדיה החופשית.

 

סדרת ראיונות וידאו עם המשפטן ג'ונתן זיטריין על הקשר בין ספאם לבורסה, היעדר הפרטיות בפייסבוק וגאדג'טים קטנים שמתנהגים כמו אח גדול.

 

מקסוויני ממשיכים להפגיז, הפעם: המלט, גירסת הפייסבוק. ואפרופו פייסבוק, וירג'יניה הפרנן מהגגת בניו יורק טיימס מגזין על תחילת הסוף של הרשת החברתית, זו שאותה היללה לפני כמה חודשים.

 

כמה זמן לוקח לחברה להפוך לאימפריה טכנולוגית? די הרבה. ואם אין לכם רעיונות לתחום העיסוק שלה, גרטנר בדיוק פירסמה את ה-Hype Cycle המסורתי שלה. הידעתם שחברת המשחקים EA, אחת האימפריות הללו, משקיעה בשיווק סכום גבוה פי שלושה מזה המוקדש לפיתוח?

 

רוב האנשים יכולים לבחור בין דפוס לאינטרנט או קינדל, אבל איך נראים החיים כשאין ברירה אלא לקרוא עיתון יומי בקינדל? ועוד שאלה: איך תוכלנה סוני, iRex ואחרות לנצח את הקינדל של אמזון? פרחאד מאנג'ו מציע להוסיף פיצ'רים, להיפטר מהמגבלות הטכנולוגיות שמרעילות את הקינדל ולשפר את השירות לצרכנים.

 

כתבה מאירת עינים ב-Wired מציגה את "מהפכת המספיק טוב": כיצד הטכנולוגיה שינתה את ההגדרה של איכות ואת הדרישות ממוצרים ושירותים, ובעקבות זאת, חוללה מפנה ביחס שלנו לא רק לצילום, מוזיקה או שיחות לחו"ל, אלא אפילו לייעוץ משפטי, בריאות ועניינים בטחוניים. ב-Techdirt טוענים בתגובה, שלא מדובר במהפכה; זה רק החברות שסוף סוף הואילו בטובן להקשיב למה שהצרכנים רוצים.

 

ראיון עם במאי הסרט התיעודי We live in public על התלות שלנו באינטרנט והוויתור על פרטיות. בניו יורק טיימס נזכרים בגיבור הסרט.

 

ולסיום, כיצד היו נראות ביקורות על ספרים קלאסיים לו סקירות הגולשים של אמזון היו קיימות לפני מאות ואלפי שנים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x