יו"ר קרן איפקס לשעבר: "ללא עזרה כלכלית, לא יהיה פתרון לסכסוך עם הפלסטינים"

"הנושאים הכלכליים אינם יכולים לפתור בעיות פוליטיות. אך הכלכלה היא חלק חשוב מאוד מפתרון כולל של הסכסוך הישראלי־פלסטיני" - דברים אלה אומר רונלד כהן בראיון ל"כלכליסט", לקראת השתתפותו היום בפאנל בנושא "התנעת תהליך ההסדרים הישראלי־פלסטיני" בכנס הרצליה שייערך במרכז הבינתחומי.

כהן, שהקים ב־2003 את הקרן פורטלנד טראסט ומשמש מאז יו"ר שלה, הוא מאמין גדול ביכולתו של הממד הכלכלי לקדם תהליכי שלום. הקרן פועלת ללא כוונת רווח, ומשקיעה במזרח התיכון מתוך אמונה שהכלכלה עוזרת בקידום פתרון סכסוכים לאומיים. בשנים האחרונות הוא מקדם את הנושא עם תא"ל במיל' עיבל גלעדי, מנכ"ל הקרן בארץ, ודואג לבוא לאירועים המרכזיים העוסקים ביחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית.

בחודש מאי האחרון השתתף בוועידת ההשקעות הפלסטינית הראשונה שנערכה בבית לחם, ושיתף את הנוכחים במיזם של הקרן: הקמת 15 אלף יחידות דיור באזור רמאללה. "תוספת כזו תגדיל את התמ"ג הפלסטיני בגדה המערבית בכ־1.5% בכל אחת מהשנים הקרובות", מאמין כהן. "יזמים פלסטינים, כדוגמת באשר מסרי, שמוביל את פרויקט הדיור, כבר קיבלו אישור להתקדם עם התוכניות. אנחנו מקווים שבחודשים הקרובים יתחילו העבודות בשטח".

מלבד תוכנית הבנייה, שבה תומכת הקרן בגדה בסכום של כ־600 מיליון דולר, היא העניקה ערבות של 300 מיליון דולר להלוואות של בנקים פלסטיניים לטווח ארוך לפרויקטים בגדה. הקרן לא עסקה עד עכשיו ברצועת עזה, אולם כהן וגלעדי סבורים כי סיום המבצע הצבאי בה פתח אפשרות להשקעה ברצועה.

רונלד כהן צילום: יותם פרום

"אני מקווה שכאשר הסוגיה הפוליטית הקשורה לעזרה לתושבי עזה תיפתר, בהנחה שחמאס מסרב להכיר בישראל, הקהילה הבינלאומית תחליט להתמקד בממד הכלכלי", אומר כהן. "הלחימה בעזה הבליטה את העובדה שהחיים בגדה המערבית טובים יותר מחייהם של תושבי רצועת עזה. בתקופה הנוכחית כ־95% מהעסקים בעזה סגורים. לא נשאר שם כלום. שיעור האבטלה עומד על כ־36%. יש לזכור שמתוך כלל המועסקים, כ־40% בעצם עובדים ישירות עבור הממשלה הפלסטינית. הסקטור הפרטי התכווץ, וצריך לעזור לתושבי עזה לבנות מחדש את הכלכלה שלהם. כאשר נמצאים במצבים פוליטיים או צבאיים יש נטייה לדחוק הצדה את האפיזודות הכלכליות הקשורות לקונפליקט. ללא עזרה כלכלית יהיה קשה להתוות פתרון פוליטי".

כהן אומר שבמבצע עופרת יצוקה ישראל הצטיירה כמי שמשקיעה משאבים כדי לסייע הומניטרית לתושבי עזה. "נצטרך לעשות יותר מזה", הוא מדגיש, "אנחנו צריכים לאפשר לפלסטינים לבנות כלכלה שתתמוך בשגרת חייהם".

בוסניה ואירלנד לדוגמה

כאשר כהן שוטח את האני מאמין שלו לגבי האופן שבו צריך לסייע לפלסטינים, הוא מציין את התהליך הכלכלי שעברה צפון אירלנד: הפיתוח הכלכלי הביא לעלייה ברמת החיים ולצמצום משמעותי בשיעור האבטלה וסייע בקידום השבת השקט לאזור. "אפשר ללמוד מההיסטוריה, לראות את מה שקרה באירלנד וגם בבוסניה", אומר כהן. "בשני המקרים, בראייה אחורה, היתה למדינות הללו תלות אדירה במענקים ותרומות מהקהילה הבינלאומית. אני לא חושב שתלות מעין זו פסולה, אולם יש למנוע מצב שתהליך השיקום ובניית הכלכלה ברצועת עזה יהיה תלוי במענקים ותרומות. פורטלנד טראסט תומכת ביזמים פלסטינים שמעוניינים לפתח את העסקים שלהם כי אנו מאמינים שיש צורך להתמקד לא רק בהשקעות בתשתיות, אלא גם בסקטור הפרטי. לטווח הארוך רק הסקטור הפרטי יכול לתמוך בצמיחה".

כהן תולה תקווה רבה בשליח החדש של הממשל האמריקאי למזרח התיכון, ג'ורג' מיטשל. לדבריו, מיטשל "היה מעורב בתהליכי השיקום באירלנד", ולכן הוא מאמין כי מיטשל עשוי לקדם את רעיון הסיוע הכלכלי כחלק מהפתרון לבעיה הישראלית־פלסטינית.

כיצד פועלת הקרן?

"אנחנו לא נותנים כסף ישירות. אנחנו עוזרים לגייס כסף באמצעות שוקי ההון בעולם והקהילה הבינלאומית. זאת כדי לאפשר לפרויקטים של הסקטור הפרטי להצליח, כדוגמת פרויקט הבינוי בגדה המערבית. הסוגיה היא שצריך לשכנע את הקהילה הבינלאומית להשקיע בעזה. החשש שלהם כי מענקים שיינתנו לסקטור הפרטי יגיעו לגורמים לא רצויים, שיוכלו להתעשר מהמענקים. אם נצליח לשכנע אותם, הם יעזרו לדברים לקרות. ראש הממשלה הפלסטינית סאלם פיאד ויו"ר הרשות אבו מאזן הצליחו לבנות בגדה המערבית את התשתית הנכונה לפריחתו של הסקטור הפרטי, ומאמצים אלו מתחילים לשאת פירות".

"תהליך השלום לא ייפגע מהמשבר הכלכלי"

השאיפה של כהן וגלעדי היא שגם ברצועת עזה ייהנו התושבים מפירות דומים. לדברי גלעדי, "אם ייווצרו תנאים שבהם נוכל להשקיע בכלכלה בעזה, נוכל להתניע אותה באמצעות המגזר הפרטי". כהן מסביר כי הקרן מנסה לגייס מענקי מינוף בהיקף של 150 מיליון דולר ממדינות תורמות. "בפורטלנד טראסט יצרנו את הקונספט הרעיוני, את התשתית למינוף מענקים אלו", אומר כהן. "הרעיון הוא לקבל מינוף בהיקף של כ־15% למימון פרויקטים לבנייה כמו מגרשי כדורגל ובתי ספר. את השאר יממן הסקטור הפרטי. דיברנו גם עם הבנק העולמי וגם עם האיחוד האירופי כדי למסד את התהליך".

כיצד המשבר הגלובלי משפיע על הכלכלה הישראלית והפלסטינית?

"אני סבור שהמשבר הפיננסי לא ייסתיים השנה. אנחנו עומדים בפני תקופה ארוכה ומאתגרת. הכלכלה הפלסטינית לא סבלה עד עכשיו מההשפעות של המשבר הכלכלי העולמי מכיוון שהיא מבודדת יחסית. שותפת הסחר של היצוא והיבוא של הכלכלה הפלסטינית היא ישראל, ועד עתה ישראל לא נפגעה מהותית מהמשבר.

"רוב המדינות ניצבות בפני סוגיות קשות מאוד לפתרון, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית. תהליך הגלובליזציה יצר קשרים בינלאומיים בין מדינות ובין כלכלות העולם. לכן דרוש פתרון בינלאומי. איני סבור שהמצב הכלכלי הקשה בעולם יהיה מכשול בפני המירוץ לשלום במזרח התיכון".

אתה עדיין אופטימי?

"אני מאמין שזה יכול לקרות. אם שמים בצד את השיקולים הפוליטיים, אפשר לייצר עתיד לכלכלה הפלסטינית".

בנק להשקעות חברתיות בפריפריה

כהן עומד בראש קרן ברידג'ס ונצ'רס, קרן אנגלית שמשקיעה באזורים לא מפותחים בבריטניה, כדי לקדם שוויון חברתי. באותו מודל הוא מקים קרן ישראלית שעתידה להשקיע ביישובי הפריפריה. "אנחנו מנסים לשכנע את ממשלת בריטניה להקים בנק השקעות למטרות חברתיות, ועל בסיס רעיון זה ננסה לקדם את הנושא בארץ. מנכ"ל משרד האוצר לשעבר יוסי בכר הוא אחד היועצים שלנו. בין המקורות שנשתמש בהם יהיו נכסים שלא נדרשו על ידי בעליהם, כדוגמת פקדונות רדומים בניהולו של האפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל. יש לרעיון אהדה רבה באוצר ובמשרד ראש הממשלה. מדובר בהיקף של כ־100 מיליון שקל בארץ. מובן שהקרן תשמור על רזרבות, ולא תשקיע את כל הכסף. המטרה של הבנק היא התבוננות ארוכת טווח על מטרות חברתיות בארץ".