העליון: רשות המסים תפרסם הסדרי כופר יחד עם שמות הנישומים
בעקבות עתירת התנועה לחופש המידע ורביב דרוקר טענו כי לא היה מקום להחיל את חוק הגנת הפרטיות על המידע המבוקש: זהות האנשים שהגיעו להסדר כופר עם הרשות ב-3 השנים האחרונות, וכן את העבירות אותן ביצעו, הסיבות שבגללן נערכו עם אותם אנשים הסדרי כופר והסכומים ששילמו ככופר במסגרת ההסדר
19:1623.09.08
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים, פסק היום (ג') כי הציבור זכאי לקבל מידע על זהותם של החייבים במס, ושאיתם עורכת רשות המסים הסדרי כופר, במסגרתם משלמים האחרונים לרשות כופר כסף בתמורה לכך שלא יינקטו נגדם הליכים פליליים בגין עבירות מס שבוצעו על-ידם,
התנועה לחופש המידע ורביב דרוקר, איש התקשורת וחבר הוועד המנהל של התנועה, פנו לרשות המסים במאי 2004 בבקשה כי זו תמסור להם, מכוח חוק חופש המידע, את זהות האנשים שהגיעו להסדר כופר עם הרשות ב-3 השנים האחרונות, וכן את העבירות אותן ביצעו, הסיבות שבגללן נערכו עם אותם אנשים הסדרי כופר במקום העמדה לדין פלילי והסכומים ששילמו ככופר במסגרת ההסדר.
משפנייתם של דרוקר והתנועה לא נענתה, הגישו במרץ 2005 עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר דחה בדצמבר 2006 את העתירה.
העותרים טענו, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי שגה במסקנתו כי ידיו כבולות מלהתיר את מסירתו של המידע, וכי לא היה מקום להחיל את חוק הגנת הפרטיות על המידע המבוקש כפי שעשה המחוזי. עוד טענו העותרים כי ממילא מידע זה אינו בגדר מידע פרטי מוגן כמשמעו בחוק, וכי על האינטרס הציבורי הקיים בגילויו של המידע לגבור על האינטרס הצר של הנישום עצמו.
העליון קבע כי חרף קיומן של החסיונות השונים בדיני המס, נקודת המוצא הכללית והעקרונית היא שחסיונות, בכל תחום שהוא, אינם הכלל אלא החריג לכלל, והם אינם משנים את העובדה כי הנחת המוצא היא כי על מידע המצוי בידי רשויות המס, בהיותן רשויות מנהליות, חל כלל הגילוי.
העליון הוסיף כי הגם שמדובר במידע שעניינו פרטיהם האישיים של נישומים ולכאורה ניתן לסבור לפיכך כי אין מדובר במידע "ציבורי" במובנו המובהק, אין לשכוח כי פרטים אלו מהווים חלק מהחלטות המתקבלות על-ידי רשות המסים כרשות מנהלית-שלטונית, במסגרת הליך בעל סממנים עונשיים מובהקים ואשר בו מופעלת על-ידי הרשות סמכות מעין-שיפוטית.
עוד הוסיפו שופטי העליון כי "פועל יוצא מטיב הסמכות המופעלת במסגרת הסדר הכופר, מחריגותו של הגורם המחזיק בסמכות זו, מאופי ההחלטות המתקבלות במסגרת ההליך, וכן מהעובדה שמדובר בהליך שאינו חשוף באופן שוטף לביקורת שיפוטית, הוא החשיבות היתרה בהיותו של הליך זה שקוף באופן מרבי לעיני הציבור".
