$
המזרח התיכון

פרשנות

ההפגנות במצרים לא מסכנות את א-סיסי. בינתיים

חשיפות של בזבוז כספי ציבור ושחיתות גרמו להפגנות, שהן הראשונות מ-2016 בהיקף כזה, אך הן עדיין תחת שליטה; אבל למרות ניסיונות ההרגעה של המשטר, נרשמה בקרב המשקיעים פאניקה של ממש, עם צניחת המדד הראשי בבורסת קהיר ב-5%; גם הישגים בתחום הכלכלה לא מחלחלים לשכבות הביניים ומטה

דורון פסקין 20:0423.09.19

סוף שבוע סוער יחסית עבר על מצרים, לאחר הפגנות כנגד הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי במספר ערים כולל בסמל מהפכת 2011 - כיכר אלתחריר בקהיר.

 

 

 

כרגע ניתן לומר בזהירות שההפגנות נמצאות תחת שליטה ואינן מסכנות את משטרו של א-סיסי אך הדגש הוא על כרגע. עד כה ידוע על מעל 100 עצורים בהפגנות סוף השבוע. זו הפעם הראשונה שמתרחשות הפגנות בהיקף שכזה כנגד הנשיא המצרי מאז 2016 אז החליט להעביר את הריבונות על האיים סנפיר וטיראן לסעודים.

 

מפגינים במצרים מפגינים במצרים צילום: אם סי טי

 

קשה לאמוד את עוצמת ההפגנות עקב המלחמה התקשורתית שהתפתחה בעניין. הערוצים הנשלטים על ידי המשטר המצרי וכן ערוצי שידור של בעלות הברית הקרובות, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות התעלמו מההפגנות וכשכבר דיווחו ציינו כי מדובר בהפגנות מצומצמות בהיקפן של לא יותר מכמה מאות אנשים בכל התגודדות.

 

לעומת זאת, הערוצים המתנגדים למשטר א-סיסי ובראשם ערוץ אלג'זירה הקטארי שיוו להן נופך של הפגנות ענק. על דבר אחד אין ויכוח, ברשתות החברתיות ההפגנות הפכו ויראליות כשבליל שישי ההאשתג "כיכר תחריר" בטוויטר לבד צבר למעלה ממיליון שיתופים.

 

למרות ניסיונות ההרגעה של המשטר, בקרב המשקיעים נרשמה ביום ראשון פאניקה של ממש. כשעתיים לאחר פתיחת המסחר בבורסה המצרית צנח המדד הראשי שלה ב-5% ולכן הרשויות הורו על הפסקת המסחר.

 

ההפגנות הן תוצאה של חשיפת שחיתות ובזבוז כספי ציבור מצד הנשיא והמעגל הקרוב לו על ידי הקבלן לשעבר מוחמד עלי שנמלט לספרד. החשיפות של עלי ברשתות החברתיות במהלך השבועות האחרונים החלו צוברות יותר ויותר תאוצה והן הגיעו לשיא בשבוע שעבר עם קריאתו לצאת לרחובות ולהפגין כנגד א-סיסי.

 

 

הפגנה במצרים הפגנה במצרים צילום: אם סי טי

 

לפי חלק מהדיווחים, הנשיא וצוותו העריכו כי המחאה ברשת תוביל בסופו של דבר להפגנות ברחובות, ואף ערכו דיון כיצד להיערך לכך בשבוע שעבר. הדבר מעיד על כך שהמשטר היה מוכן לאפשר לציבור המצרי "לשחרר קיטור" כשבמקביל א-סיסי משדר "עסקים כרגיל" ולא ביטל את תכניתו המקורית לצאת לניו יורק כדי להשתתף בעצרת האו"ם.

 

כשהוא נישא מבחינתו על גל ההצלחה של סוף השבוע האחרון, קרא עלי בשבת האחרונה לערוך בסוף השבוע הקרוב את "הפגנת המיליון" כחלק ממאמצי ההסלמה כנגד משטר א-סיסי.

 

המפתח בידי הצבא

 

הניסיון של השנים האחרונות במצרים מלמד כי להמונים יש סיכוי להפיל את המשטר רק אם הצבא נענה לקריאתו. כל היה בשנת 2011 אז בסופו של דבר הממסד הצבאי הדיח את חוסני מובארק וזה מה שקרה בשנת 2013 אז א-סיסי שר ההגנה בזמנו החליט להדיח את הנשיא המכהן מוחמד מורסי. זו הסיבה שגם בסיבוב הנוכחי, הקבלן עלי שעורר את המהומה וגם המפגינים קראו לשר ההגנה הנוכחי להודיע על הדחתו של א-סיסי. בשלב זה אין אינדיקציה שהצבא מתכנן להפנות את גבו לנשיא.

 

אחת הסיבות היא שבשנים האחרונות דאג הנשיא המצרי שצמח מתוך שורות הצבא לשמן את ראשיו ולקנות את נאמנותם באמצעות תקציבים מוגדלים וכן בהעברה לביצועו של פרויקטים כלכליים מכניסים החל מבניית גשרים, מנהרות וכבישים, שדות תעופה ועד פרויקטי נדל"ן ותעשייה. בעתות משבר ומחסור בדלקים ומוצרים בסיסיים, הצבא דואג לחלק אותם לנזקקים במחירים מוזלים.

 

 

עבד אל פתאח א-סיסי נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי נשיא מצרים צילום: איי אף פי

 

כל אלה חיזקו את תפקידו של הצבא המצרי בכלכלה המקומית, עוד הרבה מעבר למה שהיה בימיו של הנשיא מובארק כשהנשיא הנוכחי מקווה כי זה יסייע בשימור הגיבוי שהוא מקבל מקציני הצבא להמשך שלטונו. מוקדם יותר החודש מסר דובר הצבא כי הוא שולט ב-2300 פרויקטים כלכליים המעסיקים כ-5 מיליון אזרחים (מתוך כ-28 מיליון מועסקים).

 

א-סיסי שנדרש באחרונה לסוגיה טען כי שליטתו של הצבא בכלכלה המקומית אינה עולה על 2%-3% נתונים שהתקבלו בביטול הן על ידי הציבור והן על ידי פרשנים לענייני כלכלה שמעריכים כי חלקו של הצבא בכלכלה המצרי נע בין 50% ל-60%.

 

בהבטאויות אלה באשר לצבא הן נדירות שכן האינטרסים הכלכליים של הצבא המצרי אינם גלויים לציבור דבר המעורר לא אחת תחושה לגבי אי סדרים בצמרת ומעורבות בשחיתות בין קציני הצבא הבכירים לפוליטיקאים.

 

הצלחה במאקרו, כישלון במיקרו כלכלה

 

ההפגנות במצרים מגיעות דווקא לאחר שבשבועות האחרונים זכתה מצרים לשבחים מצדם של גופים בינלאומיים על הרפורמות הכלכליות שנקטה במהלך שלוש השנים האחרונות. ההחלטה של א-סיסי ללכת על תכנית הסיוע של קרן המטבע הבינלאומית במהלך 2016 דרשה אומץ פוליטי.

 

תמורת הלוואה של 12 מיליארד דולר, נדרש הנשיא המצרי לבצע רפורמות כואבות שהשפיעו על כיסו של כל מצרי, כולל שחרור שער הלירה המצרית, העלאת מיסים וקיצוץ בסובסידיות. עם נתוני המאקרו כלכלה קשה להתווכח. בסוף שנת הכספים האחרונה (הסתיימה ביוני האחרון) שיעור הצמיחה של המשחק המצרי הגיע ל-5.6% - הגבוה ביותר מאז 2010 עוד בטרם שקעה מצרים לתהום הפוליטי של "האביב הערבי". הגרעון התקציבי ירד ל-8.2% מהתוצר המקומי הגולמי ביוני האחרון לעומת למעלה מ-12% בהשוואה לשנת 2016.

 

אבל למרות הנתונים המרשימים, דומה שהבעיה הגדולה של א-סיסי המעודדת להוציא את הצעירים המצרים לרחובות היא העובדה כי ההצלחה הכלכלית היחסית אינה מחלחלת לשכבות הביניים ולמטה מזה בחברה המצרית. נהפוך הוא. נתונים רשמיים שפרסמה מצרים במהלך הקיץ האחרון הצביעו על כך שאחד מכל שלושה מצרים חי כיום מתחת לקו העוני (כ-1.5 דולר ליום).

 

בפועל לפי כלכלנים עצמאיים נתון זה גבוה אף יותר. הרפורמות שהנהיג הנשיא המצרי גררו עוד ועוד מצרים לעבר קו העוני עם שחיקת שכרם של אלה המשתייכים למעמד הביניים ומתחת לכך. לפי הערכות לא פחות מ-4 מיליון מצרים ירדו אל מתחת לקו העוני בשלוש השנים האחרונות.

 

למרות שהאבטלה במצרים נמצאת במגמת ירידה בשנים האחרונות, המשק המקומי רחוק מלייצר 700 אלף מקומות עבודה חדשים בכל שנה הדרושים כדי לענות על צרכי המצרים הנכנסים לשוק העבודה. הדבר במידה רבה הוא תוצאה של כישלונה של מצרים למשוך משקיעים זרים מעבר למגזר הנפט והגז. זוהי גם תוצאה של מחסומים ביורוקרטים ומגזר ציבורי מנופח שמקשה על המגזר הפרטי להתרחב בוודאי כשהצבא המצרי מנסה לשמור על נכסיו הכלכליים.

 

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת

בטל שלח
    לכל התגובות
    x