• תפריט
כלכלה ומדיניות

המגדל שמקשר בין פוטין, טראמפ ומכבי ת"א

תחקיר שנמשך עשרה חודשים חושף כיצד עסקה של המיליארדר אלכס שניידר עם ממשלת רוסיה ב־2010 סייעה בהשלמת פרויקט תקוע של טראמפ בטורונטו. הנשיא האמריקאי העלים עין מהמקור המפוקפק של הכסף, שחלק ממנו זרם ישירות לחברה שבבעלותו

טום ברג'יס, "פייננשל טיימס" 20:5514.07.18

בבוקר אחד באוקטובר 2007 החזיק דונלד טראמפ, אז יזם נדל"ן וכוכב ריאליטי אמריקאי, את מוזהב בלב מרכז העסקים של טורונטו. לצדו עמד, גם כן עם את מוזהב, איש העסקים הקנדי־רוסי אלכס שניידר, שמוכר לישראלים בתור בעליה לשעבר של קבוצת הכדורגל מכבי ת"א. השניים השתתפו בטקס חגיגי לציון תחילת עבודות הבנייה של מגדל טראמפ בעיר, שבו הם השקיעו 500 מיליון דולר קנדי. עיקר ההשקעה הגיעה מחברת מידלנד שבבעלות שניידר, שרכשה מטראמפ את הזכות להשתמש בשם המותג המפורסם של מי שהיום הוא נשיא ארה"ב.

 

  

במשך 10 חודשי התחקה “הפייננשל טיימס” אחר מסלול הכסף שהושקע לבסוף במגדל טראמפ בטורונטו. שורה של מסמכים משפטיים שופכים אור חדש על הקשרים של נשיא ארה"ב למעגלי ההון והשלטון של רוסיה, ערב מפגש הפסגה בין טראמפ לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין מחר בהלסינקי, פינלנד. הפגישה הרשמית הראשונה בין שני האישים תתקיים כשברקע החקירה המסתעפת של ה־FBI על ההתערבות הרוסית בבחירות בארה"ב, והקשרים של צוות הקמפיין של טראמפ עם ממשלת רוסיה.

 

בתקופה שבה עוצבה דמותה של רוסיה שאחרי נפילת הגוש הקומוניסטי, בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, חוותה החברה של טראמפ כמה פשיטות רגל. בנקים סירבו להעניק לו הלוואות לטובת מיזמי נדל"ן חדשים והוא פנה למקורות מימון אחרים. זו היתה התקופה שבה המתעשרים החדשים של רוסיה, האוליגרכים, חיפשו יעדי השקעה שיגנו על כספם מהתהפוכות הפוליטיות בארצם. טראמפ סיפק את מבוקשם.

 

דונלד טראמפ על רקע המגדל בטורונטו דונלד טראמפ על רקע המגדל בטורונטו צילום: National Post, אם סי טי
מלון טראמפ אינטרנשיונל טורונטו מלון טראמפ אינטרנשיונל טורונטו צילום: רויטרס

 

 

בכנס משקיעי נדל"ן שנערך ב־2008 אמר בנו של טראמפ דונלד ג'וניור כי "הרוסים מהווים חלק גדול מאוד יחסית מהמשקיעים שלנו... הרבה כסף זורם אלינו מרוסיה".

 

חברות קש בקפריסין

 

בניית מגדל טראמפ בטורונטו, על 65 קומותיו ומלון היוקרה שבו, היתה אמורה להסתיים עד 2010. אבל הפרויקט נגרר. באוקטובר באותה שנה החליט שניידר להעביר 40 מיליון דולר נוספים לטובת הפרויקט. לפחות 4 מיליון מהם יגיעו בסופו של דבר לכיסיו של טראמפ. שניידר לא חשף את מקור הכספים.

 

לפי כמה מסמכים משפטיים שהוצגו בהליך בוררות בין שניידר לבין שותפו לשעבר אדוארד שיפרין והגיעו לידי “פייננשל טיימס”, חודשים אחדים לפני תוספת התקציב לבניית מגדל טראמפ אישר שניידר העברה של 100 מיליון דולר כ"תשלום עמלה" למי שכונו במסמכים "מתווכים" שייצגו את הקרמלין. התשלום היה קשור לעסקה שבה מכרו שניידר ושיפרין את השליטה במפעל הפלדה זאפוריז'סטאל במזרח אוקראינה תמורת 850 מיליון דולר. הרוכשים היו שורה של חברות קש שהיו רשומות בקפריסין ואיי הבתולה, והוקמו ככל הנראה על ידי ממשלת רוסיה. 

 

 

בשנים שלפני הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2014 ניסתה ממשלת רוסיה להרחיב את השפעתה הכלכלית באזור מזרח אוקראינה, והשתמשה ברשת של חברות קש ואוליגרכים ששיתפו עמה פעולה כדי לרכוש נכסים אסטרטגיים בקרבת הגבול. מפעל הפלדה, שממוקם 240 ק"מ מהגבול האוקראיני עם רוסיה ומעסיק 50 אלף עובדים, היה מטרה מתאימה.

 

המחיר שקיבלו שיפרין ושניידר תמורת המכירה, 850 מיליון דולר, היה גבוה ב־160 מיליון דולר מהצעתו של רינט אחמטוב, האיש העשיר ברוסיה. לפי המסמכים שהוצגו בבוררות, 50 מיליון דולר מתוך ההפרש היו אמורים לכסות קנס יציאה מחוזה שהשניים כבר חתמו עם אחמטוב על מכירת המפעל. עוד 10 מיליון דולר שימשו תמריץ לשניידר ושיפרין, ו־100 מיליון דולר הוקצו לתשלום "עמלה" לאותם מתווכים מסתוריים מטעם הקרמלין.

 

בעדותו בבוררות טען שיפרין כי האיש שאליו יועדו הכספים היה איגור בקאי — דמות מוכרת בקייב ומוסקבה. בקאי שימש בתפקיד בכיר בחברת הגז האוקראינית הממשלתית לפני שנמלט ב־2004 לרוסיה לאחר שהואשם במעילה. בבירה הרוסית הוא המציא את עצמו מחדש כמתווך עסקי, ועד 2010, לפי שיפרין, היה בקאי "מקושר היטב בדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר".

 

לפי דיווח של "הוול סטריט ז'ורנל" משנה שעברה, העסקה לרכישת מפעל הפלדה מומנה על ידי הבנק הממשלתי הרוסי ונשקונומבנק (VEB). יו"ר הבנק בזמן העסקה היה ולדימיר פוטין, שכיהן אז גם כראש ממשלת רוסיה. לאחר שהתשלום הועבר, העסקה הושלמה, וההכנסות ממנה הגיעו לשניידר ושיפרין. טום קיטינג, בכיר לשעבר בבנק האמריקאי ג'יי. פי מורגן וכיום מומחה לפשיעה פיננסית במכון מחקרי הביטחון הלאומי הבריטי הוותיק Royal United Services Institute אמר ל”פייננשל טיימס” שהשתלשלות האירועים עשויה להעיד על כך ש"החברה של טראמפ קיבלה כספים שמקורם בפשיעה ולכן שימשה מכבסת כספים". עם זאת, מומחים משפטיים מבהירים כי כל אחריות פלילית של טראמפ ועסקיו תלויה בעד כמה הוא ידע על מקורו של הכסף.

 

אלכס שניידר אלכס שניידר

 

הקשרים ליוצאי הק.ג.ב

 

החברה של טראמפ קנתה לעצמה שם של גוף שלא מקפיד על בדיקות נאותות — ההליך שבו מתבצעת בדיקת רקע לשותפים עסקיים. בכיר לשעבר בחברה, שביקש להישאר אנונימי, כינה את המדיניות הזו "התעלמות מרצון".

 

אייב וולאץ', בכיר אחר לשעבר בחברה של טראמפ, אמר בשנה שעברה לסוכנות הידיעות בלומברג ש"דונלד לא עושה בדיקות נאותות".

 

שניידר (49) נולד בסנט פטרבורג שברוסיה וגדל בטורונטו. בגיל 36 בלבד הוא נכנס לרשימת המיליארדרים של “פורבס”. להיהפכותו לאחד מעשירי קנדה סייע לא מעט בוריס בירשטיין, איש עסקים קנדי ממוצא רוסי ואבי אשתו של שניידר. בירשטיין היה אחד מאנשי העסקים המערביים היחידים שנהנו בתקופת המלחמה הקרה מגישה חופשית למדינות הגוש הקומוניסטי.

 

בראיון שערך עמו ב־1993 אמר בירשטיין כי הוא "עושה עסקים עם הסובייטים כבר הרבה שנים. התחלתי בתקופת ברז'נייב. איכשהו הצלחתי להשתחל ופגשתי המון אנשים משפיעים. הרבה מהם נהפכו לחברים שלי". סוכן לשעבר של סוכנות הביון הסובייטית ק.ג.ב אמר ל”פייננשל טיימס” כי בשלהי ימיה של ברית המועצות שימשו החברות של בירשטיין את המפלגה הקומוניסטית ואת הק.ג.ב כדי להסתיר נכסים במערב.

 

עורך דינו של בירשטיין מסר ל”פייננשל טיימס” כי כל טענה שבירשטיין היה סוכן ק.ג.ב היא "מגוחכת" ו"שגויה לחלוטין". עם זאת, עורך הדין אישר כי באמצע שנות השמונים של המאה שעברה הסכים בירשטיין לקחת חלק בתוכנית סובייטית לביצוע השקעות עסקיות במדינות המערב. בראש אותה תוכנית עמד גרגורי ארבטוב, שלפי עדויות של סוכני ק.ג.ב שערקו היה בעצמו סוכן ק.ג.ב שכונה “ואסילי”.

 

עורך הדין של בירשטיין אמר ש"אף שהתוכנית עמדה על הפרק, היא מעולם לא יצאה אל הפועל". עורך הדין ציין גם שלמיטב ידיעתו של בירשטיין "ארבטוב לא היה קשור לק.ג.ב". זו לא העדות היחידה על הקשרים של בירשטיין לק.ג.ב. ב־1991, זמן קצר לפני שהתמוטטה ברית המועצות, שכרה החברה של בירשטיין את שירותיו של ליאוניד וסלובסקי. לפי הסוכן לשעבר, שדיבר עם “פייננשל טיימס”, וסלובסקי היה קצין בכיר בארגון הביון ונחשב ה"מוח שמאחורי מנגנון הלבנת הכספים" של הק.ג.ב. עורך הדין של בירשטיין מסר כי "החברה שלו שכרה את שירותיו של וסלובסקי מפני שהוא ד"ר לכלכלה והיה חבר בוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית".

 

המעורבות של בירשטיין בתעשיית המתכות באוקראינה סללה את הדרך לשניידר, שעשה את הונו הראשוני מהשקעה במחצבים במדינה בשנות התשעים. לפי הצהרתו של שיפרין, שותפו לשעבר של שניידר, "בירשטיין העביר לשניידר חלק מהאחזקות שלו בעסקי פלדה באוקראינה. שניידר לא ידע שום דבר על פלדה באותו הזמן. לא היה לו כל קשר לכך לפני שהוא נישא לבתו של בירשטיין".

 

ולדימיר פוטין ולדימיר פוטין צילום: איי אף פי

שווי ההשקעה זינק פי עשרה

 

דריסת הרגל הזו הזניקה את שניידר ושיפרין לעולמם של הסופר־עשירים. בשלב הראשון מיצבו השניים את עצמם כמתווכים שחיברו בין מפעלי הפלדה הסובייטיים הישנים לבין השווקים הגלובליים. מאוחר יותר, כשממשלת אוקראינה הפריטה את נכסיה במחירים מגוחכים, זיהה הצמד הזדמנות לרכוש את מפעל זאפוריז'סטאל. ואדים גריב, בנקאי שהתחרה גם הוא על רכישת המפעל, התראיין ל”פייננשל טיימס” וטען ששניידר ושיפרין קיבלו יתרון לא הוגן מממשלת אוקראינה, מכיוון שהם הכניסו כשותף את ואסיל חמלניצקי, איש עסקים שהיה אז חבר הפרלמנט בקייב.

 

בשיחה עם “פייננשל טיימס” הודה חמלניצקי שהקשרים שלו היו משמעותיים לסגירת העסקה. "לפני 15 שנה, כדי להיות איש עסקים מצליח היית חייב גישה לאלו שיש להם הכוח", הוא אמר. עד 2001 שילמו שניידר ושיפרין 70 מיליון דולר תמורת אחזקה במפעל הפלדה, שהכפיל את שוויו פי עשרה בתוך חמש שנים בלבד. מנקודה זו שניידר ושיפרין לא הפסיקו להרחיב את עסקיהם. ב־2003 הם רכשו את מפעל הפלדה "אוקטובר האדום" בעיר וולגוגראד, והוכיחו שביכולתם לנווט בנוף העסקי של רוסיה הגדולה, בדיוק כפי שעשו באוקראינה. מתייה בולג, מומחה לתעשיות הביטחוניות של רוסיה ממכון המחקר הנחשב צ'טהאם האוס בלונדון, אמר ל”פייננשל טיימס” כי מפעל "אוקטובר האדום" היה "אחד מהחברות הרוסיות היחידות ששמרו על יכולות הייצור של פלדה משורינת מהסוג שמשתמשים בה בתעשיות ביטחוניות". לדבריו, כדי לקנות ולנהל את המפעל, היו חייבים שניידר ושיפרין להיות ביחסים קרובים עם הדרג הפיקודי הגבוה בצבא הרוסי.

 

שניידר לא הצניע את העושר שצבר. הוא קנה יאכטה באורך 52 מטר, את מועדון הכדורגל מכבי ת"א, וקבוצה שמתחרה במירוצי המכוניות של פורמולה 1. להופעה במסיבה משפחתית בטורונטו הוא הזמין את כוכב הפופ ג'סטין ביבר.

 

"הסיוט של כל סוכנות ביון"

 

מגדל טראמפ בטורונטו נחנך לבסוף באפריל 2012. שניידר, טראמפ ושלושה מילדיו, איוונקה, דונלד ג'וניור ואריק, השתתפו בטקס גזירת הסרט. כל מי שנכח באירוע היה יכול לקבל את הרושם שהכסף לבניית המגדל הגיע ממשפחת טראמפ, אבל זו לא היתה המציאות. בשנים שעברו מאז, המשיך שניידר להזרים כספים לתפעול ותחזוקת הבניין. באותן השנים שימש מפעל הפלדה האוקראיני שנמכר לממשלת רוסיה אחד ממבשרי שינוי המדיניות של ולדימיר פוטין, שחיפש להרחיב את השפעתו אל מעבר לגבולות רוסיה — תהליך שהגיע לשיא בהתערבות הנרחבת בבחירות לנשיאות בארה"ב ב־2016.

 

ההיבט המטריד ביותר בחוטים שמקשרים בין העסקים של טראמפ לבין חוגי ההון־שלטון במדינות ברית המועצות לשעבר הוא האפשרות שנשיא ארה”ב יהיה מועד לסחיטה. מומחה הפשיעה הפיננסית קיטינג תיאר תרחיש של סחיטת מנהיג כ"סיוט של כל סוכנות ביון".

 

מגדל טראמפ בטורונטו התברר ככישלון, אבל התמלוגים על השימוש במותג המשיכו לזרום לטראמפ ומשפחתו. בסופו של דבר המיזם פשט רגל. ב־2017 קנתה אותו קרן נדל"ן, שהסבה אותו למלון ששמו אדלייד. האות M היתה הראשונה שהוסרה ומיד אחר כך האות P. ביולי 2017, החלו לצוץ הדיווחים על פגישות בין אנשי הקמפיין של טראמפ לשליחים של הקרמלין, שהבטיחו לדונלד ג'וניור, מידע מכפיש על המתחרה במירוץ לנשיאות הילארי קלינטון. באותו הזמן הסיר מנוף את האותיות T, U ו־R מהמגדל שבטורונטו. השם טראמפ נמחק ממנו די בקלות, אבל את ההיסטוריה שלו יהיה קשה הרבה יותר להעלים. שניידר ושיפרין סירבו להתראיין לכתבה או למסור את תגובתם לכתוב בה. גם נציגי הבנק הרוסי VEB סירבו להתייחס לכתבה.  

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x