הוכרזו הזוכים בפרס נובל לכימיה
שלושה חוקרים משוויץ, ארצות-הברית ובריטניה יחלקו את הפרס היוקרתי. הם יקבלו את הפרס על פיתוח שיטה קריו מיקרוסקופית לקביעת מבנה של ביולמולקולות בתמיסה
בוועדת הפרס הסבירו כי שלושת זוכים פיתחו שיטה לדימות (imaging) של מולקולות אלו, על ידי הקפאה מהירה שלהם. ריצ'רד הנדרסון הצליח להשתמש במיקרוסקופיה אלקטרונית על מנת ליצור תמונה תלת מימדית של חלבונים ברזולוציה גבוהה מאוד, של אטומים בודדים.
BREAKING NEWS The 2017 #NobelPrize in Chemistry is awarded to Jacques Dubochet, Joachim Frank & Richard Henderson. pic.twitter.com/RUZSnArJHO
— The Nobel Prize (@NobelPrize) 4 באוקטובר 2017
בשנה שעברה זכו בפרס ז'אן פייר סאובז' מאוניברסיטת שטרסבורג בצרפת, סר ג'יי פרייז'ר סטודארט הסקוטי, חוקר באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארצות-הברית וברנרד פרניגה מאוניברסטת כרונינגן.הפרס הוענק להם על תכנון ופיתוח של המכונות הקטנות בעולם - מולקולות שניתן לשלוט על תנועתן.
ב-2015 קיבלו את הפרס בכימיה פרופ' עזיז סנקאר, מדען טורקי המתחמה בתיקון די.אן.איי, תומאס לינדל השבדי ופול מודריק האמריקני. חברי ועדת הפרס הסבירו כי "העבודה שלהם סיפקה ידע משמעותית על תפקודם של תאים חיים, בין היתר לעזור לקדם מציאת טיפול בסרטן".
ב-2014 זכו בפרס נובל לכימיה הפרופסורים האמריקנים וויליאם מורנר ואריק בטזיג, והגרמני סטפן הל. השלושה זכו בפרס על פיתוח המיקרוסקופ הפלורסנטי. "עבודת המחקר הצעידה את האופטיקה מיקרוסקופית אל ממד הננו".
בעבר הלא רחוק זכו גם כמה ישראלים בפרס היוקרתי בכימיה. בשנת 2013 זכו בפרס נובל לכימיה שני אמריקנים-ישראלים: פרופ' אריה ורשל ופרופ' מיכאל לוויט, בזכות עבודתם על הנחת היסוד לשימוש במודלים ממוחשבים כדי להבין ולחזות תהליכים כימיים.
בשנת 2011 ועדת פרס נובל לכימיה כי הזוכה בפרס הוא הישראלי פרופ' דן שכטמן מהטכניון. הפרס הוענק לו על מחקרו פורץ הדרך בתחום הגבישים. שנתיים קודם לכן זכתה בפרס פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן ברחובות. בשנת 2004 קיבלו פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' אברהם הרשקו מהטכניון בחיפה יחד עם האמריקני אירווין רוז את פרס נובל לכימיה
