הקזינו מרוויח, העיר המארחת — הרבה פחות

עד סוף שנות השמונים הימורים בקזינו היו לא חוקיים ברוב מדינות ארצות הברית. כיום הדבר חוקי בכחצי מהמדינות, אולם דו"ח שפורסם ב־2013 מטעם מכון מחקר אמריקאי, ציטט מחקר קנדי שמצא ש־75% ממבקרי הקזינו המזדמנים אחראיים רק ל־4% מההכנסות שלו. מי שאחראים לעיקר ההכנסה הם המהמרים הכבדים — חלקם אמנם בעלי הון, אך רובם מכורים. מחקרים בארצות הברית מצאו כי באוכלוסייה שגרה ברדיוס של 75 ק"מ מבית הימורים, מספר המהמרים הכבדים כמעט הכפיל את עצמו.

נוסף על כך, הכסף שמגיע לבית הקזינו לא עוזב אותו בקלות. לפי מחקר שערך פרופ' דניאל פלזנשטיין ממכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות באוניברסיטה העברית — רק 30% מהכסף שנכנס לבית הימורים עובר לכלכלה המקומית.

צילום: Shutterstock /א.ס.א.פ קריאייטיב

דוגמה להשפעה השלילית של ענף ההימורים אפשר לראות במקאו, האי שנמצא בשליטת סין. מקאו נחשבת לאימפריית הימורים משגשגת שבתחומה פועלים 35 בתי קזינו המעסיקים חמישית מ־640 אלף תושבי האי. המשכורות בתעשייה גבוהות: עובד בקזינו ירוויח כ־2,400 דולר בחודש, בשעה ששכר של 1,500 דולר בחודש בענפים אחרים נחשב לגבוה. לכן, חברות שאינן עוסקות בהימורים מתקשות להשוות את תנאי השכר, אינן מצליחות להחזיק עובדים ונמצאות במצב קבוע של חוסר יציבות. חלקן אף עוזבות להונג קונג וסין, והכלכלה המקומית נמצאת בסיכון למרות השגשוג בהימורים.

נוסף על כך, סכומי הכסף הדמיוניים מושכים מלביני כספים וכנופיות פשע. המלחמה של הממשלה בשחיתות ובפשיעה גרמה לנפילה בהכנסות של מקאו.

גם באטלנטיק סיטי, מרכז ההימורים של ניו ג'רזי ועיר ההימורים השנייה בגודלה בארצות הברית אחרי לאס וגאס, התאכזבו לגלות שההימורים לא תרמו להחייאת הכלכלה המקומית. המבקרים נשארים בקזינו, ורחובות העיר לא נהנים מתיירים. ברחוב הראשי בעיר, שדרות אטלנטיק, החנויות הבולטות הן המזינות את תעשיית הההימורים כמו משכונאים וחנויות אלכוהול.

ועוד, מאז החלו מדינות נוספות להתיר הקמת בתי הימורים, התנועה לאטלנטיק סיטי הולכת ודועכת, והיא איבדה את ייחודה כעיר של משחקי הימורים. אילת, שתצטרך להתחרות בטאבה וייתכן שגם בעקבה, תיאלץ להביא בחשבון גם את סיכוני התחרות.