שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
כלכלה ומדיניות

"נהיה קצת יותר עניים, אז מה?"

שני תושבי אתונה מספרים לכלכליסט על התחושות ברחוב: היוונים רואים בטלוויזיה את הפוליטיקאים עומדים בתור לכספומט ורצים בעצמם למשוך כסף. "בזבזנו, לא היינו חרוצים ולווינו כסף כאילו אין מחר". אלא שלמרות החשש מהרפורמות והמיאוס מהצנע, סקרים מעודכנים ביוון קובעים ‑ רוב העם תומך בהסדר הנושים

מיכאל פרל 06:5529.06.15

ביום שלישי בלילה ייפסק הסיוע הכלכלי של גוש היורו ליוון. מצבה הפיננסי של המדינה ואיכות חייהם של אזרחיה קשים מנשוא כבר זמן רב. רמת החיים בירידה, אחוז האבטלה בנסיקה וחוסר הוודאות מתגבר כל העת. "כלכליסט" שוחח עם שני אתונאים שסיפרו בצורה גלויית לב על החיים שמתנהלים בצל החדשות שזורמות כל העת ומטלטלות אותם בין דאגה, ייאוש ותקווה.

 

מוניס הלגואה, בן 57, נשוי, אב לשתי בנות ומנהל בית האבות של הקהילה היהודית באתונה סיפר כי "האווירה מאוד קשה. כל מה שאתה עושה במהלך היום מושפע מהחדשות.

 

"בסוף השבוע הייתי בחתונה וראיתי איך כל האנשים יושבים עצובים ובוהים באייפון כדי להתעדכן. באיזשהו שלב הבנו שהבנקים כנראה לא יהיו פתוחים ביום שני ופתאום אתה רואה איך האורחים בחתונה מתפזרים כדי למשוך כסף מהכספומט.

 

"בסוף השבוע כל הרשת הוצפה בתמונות של חברי פרלמנט עומדים בתור לכספומט וכמעט מתקוטטים.

 

גרפיטי ברחוב יווני: "לא" בגרמנית", "כן" ביוונית גרפיטי ברחוב יווני: "לא" בגרמנית", "כן" ביוונית צילום: איי פי

 

"הממשלה מפחדת לפתוח את הבנקים בעיקר בגלל שהיא חוששת מהתפתחות של קטטות. אנשים מתעצבנים על כספומטים, אבל לכספומטים אי אפשר להרביץ ולפקידים אפשר.

 

הדיון על משאל העם בפרלמנט היווני הדיון על משאל העם בפרלמנט היווני צילום: אם סי טי

 

"אנשים דוחים הכל - לא משלמים מע"מ, לא משלמים מסים ואפילו לא משלמים משכורות. יש גם אנשים שמנצלים את המצב ותופסים עליו טרמפ.

 

"לגבי משאל העם, אני יודע שהרוב המוחלט יצביעו בעד. אנחנו חיים במציאות של צנע ועוני כבר כמה שנים. מצחיק לומר זאת, אבל אנחנו כבר מתורגלים בזה. מה יהיה, נהיה קצת יותר עניים? אז מה?

 

"אבל האופציה של ה"לא" היא שמפחידה אותנו. מה יהיה אם נגיד לא לאירופה. אולי מצבנו ישתפר, ואולי נקרוס. נכון לעכשיו, רובנו מעדיפים את הרע המוכר על פני אי הוודאות".

 

כיצד יצביעו היוונים במשאל העם על תנאי הנושים?

 

ראש הממשלה אלכסיס ציפרס קרא לאזרחים להצביע נגד הצעת הנושים במשאל העם שאמור להיערך ביום ראשון, בו יידרש הציבור להצביע בעד או נגד קבלת התנאים להמשך הסיוע הכלכלי למדינה. עם זאת, בסקר של ערוץ הטלוויזיה אנטנה ניוז אמרו 47.2% מהמשתתפים כי יצביעו בעד, 33% נגד ו־18.4% לא החליטו.

 

כספומט באתונה. חשש למשיכה המונית כספומט באתונה. חשש למשיכה המונית צילום: איי אף פי

 

סקר של העיתון פרוטו תמה מצא כי 57% יצביעו בעד, 29% נגד ו־14% עוד לא החליטו כיצד יצביעו.

 

עומדים בתור לכספומטים שמתרוקנים כל הזמן

 

צעיר אתונאי בשנות השלושים המוקדמות לחייו, שעוסק במכירות וסירב להזדהות בשמו, סיפר על האווירה העגומה ברחובות: "נכון לעכשיו, אנחנו מנסים לשמור על רוגע ומצפים לטוב. האנשים בפאניקה. התקשורת אמנם מנסה להרגיע את העניינים, אבל האנשים לא קונים את זה.

 

"התחושה ברחובות היא של משחק פוקר וכרגע אנחנו מאמינים - טוב נו, מקווים - שבמשחק הזה אנחנו ננצח. הייאוש עדיין לא שולט במצב כי כרגע יש עוד סיכוי אחד או שניים שנצא מהמשבר הזה כשידנו על העליונה, ולכן אף אחד לא מתכונן ברצינות להשלכות של חדלות הפירעון והיציאה מגוש היורו.

 

מוניס הלגואה, תושב אתונה. אנשים מרביצים לפקידי בנק מוניס הלגואה, תושב אתונה. אנשים מרביצים לפקידי בנק צילום: מוניס הלגואה

 

"מה שכן, עכשיו כולם מסגלים לעצמם הרגלים חדשים. אסור להשאיר שום דבר ליד המקרה. לכן, כל בוקר נפתח בביקור בכספומט. אתמול למשל, התייצבתי מול הכספומט כבר ב־06:00 בבוקר וכבר 10 אנשים עמדו בתור. הכספומט מאפשר משיכה של עד 600 יורו בכל 12 שעות. לכן, ב־18:00 בערב מצאתי את עצמי עומד שוב מול התור לכספומט. צריך למשוך כמה שרק אפשר. מדי פעם הכספומטים מתרוקנים, ואז הבנק ממלא אותם שוב. בינתיים, התור נשאר במקומו ומחכה שיחזירו לו את צינור האוויר. ייקח כמה זמן שייקח. אבל האנשים שמתייבשים בתור אלה עוד ברי המזל, כי לרוב האנשים אין אפילו מה למשוך.

 

"כרגע אנחנו אוגרים את הכסף שנמשך בבית ומשתמשים בו במתינות ובתבונה. אין עדיין הסתערות המונית על החנויות. אנשים עדיין לא קונים בטירוף, וטוב שכך. אנחנו עדיין לא במצב של ארגנטינה".

 

האווירה הקשה גורמת לכולם להקצין עמדות

 

"התחושות ברחוב הן מעורבות, אבל כולם הולכים לכיוון הקיצוני בימים אלה. חצי מהחברים שלי חושבים שציפרס הוא פחדן שברח מהחלטה, ואילו החצי השני רואה בו גיבור שעומד מול העקשנות והנבזיות האירופית. אני אישית חושב שההיסטוריה תשפוט אותו.

 

"אם מדובר בטריק שאמור לגרום לאירופים למצמץ, אז כל הכבוד לו. אם הוא רציני לגבי משאל העם, אני חושב שזו טעות. אני אישית חושב שלא יהיה בכלל משאל עם. אני די בטוח שזה יסתיים בלי זה, או כי האירופים יתקפלו, או כי ציפרס יפחד להפסיד.

 

"עם כל הכבוד לדמוקרטיה, אנחנו לא יכולים להחליט בעניין הזה. רוב האנשים לא באמת מבינים מה המשמעות של כל מהלך, ולכן גם לא רוצים להיות אלה שיקבלו את ההחלטה".

 

ליוונים נמאס ממדיניות הצנע הכפויה

 

"אני הצבעתי לסיריזה ואני לא מצטער. זו הייתה האפשרות היחידה בשעתו. מה האלטרנטיבה? צנע, צנע וצנע? מספיק! עד כאן!

 

"אנחנו מבינים שצנע וקיצוצים זה עניין הכרחי, אבל כמו בכל משא ומתן, צריך שמישהו לפחות ינסה למשוך את החבל כמה שיותר לכיוון שלנו. הממשלות הקודמות פשוט ויתרו.

 

"לכן, הציפייה שלנו כרגע היא לצנע מתון יותר ואנושי יותר. אנחנו לא מבקשים מחיקת חובות, אנחנו מבקשים תספורת. אם ציפרס יצליח לגרום לתספורת של 20%‑30%, אז כבר ניצחנו.

 

"אנחנו גם מבינים איפה טעינו. היווני הממוצע יודע שחיינו לא בהתאם לאמצעים שלנו. בזבזנו הרבה, לא היינו חרוצים מספיק ולווינו כסף כאילו אין מחר. תאמין לי שאנחנו מבינים את זה, אבל הפתרון לא יכול להיות כה קיצוני. היוונים אלרגים לרפורמות. לא קל לנו עם זה. צריך לתת לנו לצאת מזה בהדרגה.

 

"מה שבטוח זה שאנחנו לא רוצים לצאת מגוש היורו. האפשרות הזאת מבהילה אותנו ומדירה שינה מעיננו. כולנו זוכרים מה היה בעידן של הדרכמה ובמציאות הזו, שבה כל האיחוד משתמש ביורו ואנחנו נצטרך להיות השכן עם הדרכמה החלשה, אנחנו לא נשרוד. אנחנו מייבאים כמעט הכול. חזרה לדרכמה, משמעותה שדלק, תרופות, מזון וכו' יהיו מחוץ להישג ידנו.

 

"על דבר אחד אין ויכוח בימים אלה - כולם כועסים על האירופים. טוב, בעיקר על הגרמנים, שנתפסים כמנוע העיקרי שמאחורי הלחץ עלינו. אנחנו מאמינים שהגרמנים כבר החליטו שהם לא רוצים אותנו בגוש היורו. עכשיו, הם רק מחפשים את הדרך להעיף אותנו.

 

"בינתיים, המצב ברחובות הוא די מלחיץ. אני גדלתי בפריפריה, בעיירה קטנה במזרח המדינה. חזרתי להורים לכמה ימים עד יעבור זעם. בכפרים האנשים עוד מחזיקים את הראש מעל למים. יש פה חוות חקלאיות ולכן האנשים מסתדרים כמו פעם. גם באיים המצב סביר. הם מצליחים לפרנס את עצמם בזכות התיירות. בערים הגדולות, מנגד, המצב נוראי. חצי מאתונה זה מהגרים, שחלקם הפכו לאלימים בעקבות העוני והמחסור. אתונה היא לא מקום נעים להיות בו בימים אלה.

 

"רמת החיים ירדה באופן משמעותי בשני האחרונות. ב־2011 עבדתי בתחום התקשורת והרווחתי 800 יורו, מה שהיה אז לא מעט. בינתיים סגרו עיתונים, תחנות רדיו, ערוצי טלוויזיה ואתרי אינטרנט. היום אני עובד בעבודה בלתי-מקצועית ובקושי מגרד את ה־600 יורו, ששווים היום הרבה פחות. חזרתי להיות תלוי בהורים, לפחות חלקית.

 

"הרבה מהחברים שלי עזבו למדינות אחרות. רובם לגרמניה. כמה מביך - אנחנו יורדים על גרמניה כל היום ואז נוסעים לגור בה.

 

"אני עוד לא הגעתי למצב הזה, אבל אין לדעת מה יהיה בעתיד".

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x