אי־השוויון בטורקיה החריב את שאיפות ארדואן להיות סולטן

טורקיה התעוררה היום (ב') לבוקר חדש: אחרי 13 שנות שלטון של מפלגת הצדק והפיתוח, הבוחר הטורקי טרף את הקלפים והחליט לא לאפשר לנשיא רג'פ טאיפ ארדואן להרחיב את סמכויותיו. טורקיה נכנסת עתה לתקופה של אי־בהירות פוליטית נוכח הניסיונות להקים ממשלה קואליציונית.

התגובה המיידית של השווקים לא הפתיעה, ומבטאת חשש לקראת הבאות. הלירה הטורקית צנחה עם פתיחת המסחר בכ־5% לשפל שלא היה כדוגמתו מול הדולר. גם הסוחרים בבורסה של איסטנבול גילו עצבנות יתרה בפתיחת המסחר בשל ירידה של כ־6% במדד המרכזי.

תומכיו של ארדואן צילום: אם סי טי

מבחינה כלכלית עיתוי הבחירות לא היטיב עם מפלגת הצדק והפיתוח, דווקא אחרי שנים של הישגים לא מבוטלים. במהלך השנתיים האחרונות איבדה הלירה הטורקית כ־30% מערכה לעומת הדולר. בשנה שעברה הגיע שיעור הצמיחה של המשק הטורקי ל־3% בלבד, לעומת שיעורי שיא של כמעט 10% ב־2010 ו־2011. ההידרדרות הכלכלית במהלך השנתיים האחרונות הקפיצה את האבטלה בטורקיה לשיא, בין השאר בשל הפגיעה הקשה במגזר החקלאות, המעסיק כ־20% מכוח העבודה. גם מגזר הבנייה שחשוב לטורקיה בהיבטי הצמיחה והתעסוקה סובל מהאטה מדאיגה.

יריביו של ארדואן ניצלו את ההאטה במשק במסע הבחירות האחרון כדי להבטיח לבוחרים עתיד כלכלי טוב יותר. תמונה זו עומדת בניגוד גמור לבשורה הכלכלית שהביאה המפלגה שלו מאז 2003. בהיסטוריה יירשם כי הממשל האסלאמיסטי הציל את טורקיה מאחד המשברים הפיננסיים הגדולים שידעה, שכן הוא קיבל את המשק במצב איום: אינפלציה שנתית של 70%, מטבע מרוסק, אבטלה בשמים ופשיטות רגל תכופות של בנקים מקומיים.

האסלאמיסטים אימצו את המלצות קרן המטבע הבינלאומית משנת 2001 ויישמו תוכנית צנע במקביל לרפורמות מרחיקות לכת בעיקר בתחום הבנקאות וההשקעות הזרות. התוצאות לא איחרו לבוא, האינפלציה רוסנה, הצמיחה בשנים 2003–2006 היתה 7% וטורקיה עלתה על מפת המשקיעים הזרים. בריאותו של המשק הטורקי הוכחה היטב עת השיג התאוששות מהירה מהמשבר העולמי ב־2008. והחשובה מכל היתה העלייה בתמ"ג לנפש כ־10,000 דולר ב־2013, לעומת 3,500 דולר עשור קודם לכן.

ארדואן יכול לזקוף לזכותו הישגים כלכליים מרשימים נוספים, כמו עליית התמ"ג מ־230 מיליארד דולר בשנת 2002 לכ־820 מיליארד דולר ב־2013. גם היקף היצוא זינק מ־36 מיליארד דולר ל־158 מיליארד דולר בתקופה זו. שיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר ירד מ־74% ל־36%. כל אלה הכניסו את טורקיה למועדון של 20 הכלכלות הגדולות בעולם.

ברקע הרפורמות הכלכליות והשגשוג נוצרה שכבה חדשה של אילי הון, ברובם מקורבים לזרם האסלאמיסטי במדינה. זאת על חשבון השכבה המסורתית של אילי ההון בטורקיה שהגיעו ממגזר התעשייה. העשירים החדשים עומדים מאחורי תנופת היצוא, אולם דומה כי כאן נקודת החולשה של ארדואן ששיחקה לטובת מתנגדיו במערכת הבחירות הנוכחית היא חלוקה אי־שוויונית של העושר.

לצד שכבת המתעשרים החדשה נותרו מיליוני טורקים מתחת לקו העוני. מדובר בכמעט 5 מיליון משקי בית שמפרנסיהם משתכרים לא יותר משכר המינימום (קצת פחות מ־1,000 לירות בחודש, כ־350 דולר) והם בעיקרם תושבי הפריפריה המועסקים בחקלאות.

מה שברור עתה הוא כי לנוכח ההאטה במשק תהיה הממשלה החדשה מחויבת לשוב ולבחון יישום של רפורמות כלכליות שיעלו אותו מחדש על מסלול ההישגים. זאת אחרי שבשנים האחרונות דומה היה כי האסלאמיסטים נחים על זרי הדפנה של הצלחות העשור הקודם.

הכותב הוא מנהל המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)