נורבגיה: ייצוג הולם לנשים בדירקטוריון חיזק את החזקות

ההשפעה החיובית של ייצוג נשים הולם בדירקטוריונים של חברות ציבוריות מוגבלת רק לעובדות הבכירות ולא ליתר הנשים בשוק העבודה - כך מלמד מחקר חדש שנערך בנורבגיה.

לפני יותר מעשור חייבה נורבגיה חברות ציבוריות במכסה של 40% בייצוג נשים בדירקטוריון שלהן.

צוות של ארבע חוקרות מארה"ב ומנורבגיה בדק כיצד השפיע החוק הנורבגי על הנשים העובדות במדינה מבחינת השכר, ההשכלה והמצב המשפחתי. הקבוצות שנבדקו במחקר הן עובדות בפרופילים שונים בחברות ציבוריות, והן חולקו לפי מדדים שונים בשתי תקופות: לפני 2006 - אז נכנס לתוקפו חוק הייצוג המינימלי של נשים בדירקטוריונים — ואחרי 2006.

החוקרות – מריאן ברטרנד, סנדרה בלאק, סיסל ינסן ואדריאנה יירס־מוני – מצאו כי החוק צמצם את פערי השכר המגדריים בדירקטוריונים בחברות ציבוריות בנורבגיה בפרט ובקרב העובדים והעובדות בעלי השכר הגבוה בחברות הציבוריות בנורבגיה בכלל. נוסף על כך, הן מצאו כי לאחר החלת החוק המועמדות לתפקידי דירקטוריות בחברות ציבוריות היו משכילות יותר ומיומנות יותר בהשוואה למועמדת הממוצעת בתקופה שלפני החלת החוק.

החוקרות סבורות שהממצאים האלה מפריכים את הטענות שהעלו מבקרי החקיקה ב־2003. "המתנגדים לרפורמה טענו שאין בנורבגיה מספיק נשים בעלות מיומנויות המתאימות לדירקטוריונים ושהיא תביא למינוי של נשים לא מתאימות לתפקידים האלה", כתבו החוקרות, ואולם, הן לא מצאו כל שינוי בפערי השכר המגדריים בין כלל העובדים והעובדות בנורבגיה.

"אף שהחוק שיפר את ייצוג הנשים בקרב 5% ממקבלי השכר הגבוה ביותר בחברות הציבוריות, לא מצאנו שום ראיה שההשפעה הזאת חלחלה מטה — אל יתר העובדות", הן ציינו.

השכר החציוני החודשי בנורבגיה ב־2010 היה 25 אלף קרונות נורבגיות לנשים לעומת 35 אלף קרונות נורבגיות לגברים; יחס דומה נרשם בשכר החציוני של נשים וגברים לפני כניסת החוק לתוקפו.

(אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

כאמור, היבט נוסף שנבדק במחקר הוא השפעת החוק על המצב המשפחתי של הנשים המכהנות כדירקטוריות בחברות ציבוריות.

שיעור הנשים הדירקטוריות בחברות ציבוריות שהן אמהות לילדים עלה מ־75% לפני החלת החוק ל־83% אחריו. שיעור הגברים הדירקטורים שהם אבות לילדים דווקא ירד מ־90% טרם החלת החוק ל־87% אחריו.

מאז נורבגיה חוקקה את חוק ייצוג הנשים בדירקטוריונים הלכו בעקבותיה כמה מדינות באירופה, ובהן פינלנד, צרפת, איסלנד, איטליה והולנד. גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, צפויה להעביר חוק דומה בעתיד הקרוב, ואילו בבריטניה קובע החוק מכסת ייצוג נשים מינימלית של 25% מבין חברי דירקטוריון בחברות ציבוריות. בארה"ב אין חוק דומה, ושיעור הנשים שיושבות בדירקטוריונים של חברות ציבוריות נמוך מ־17%. בישראל מחייב החוק את החברות למנות לדירקטוריון לפחות אשה אחת שאינה מקורבת לבעל השליטה, אך הייצוג הכללי של נשים בהם גבוה רק במעט מזה שבארה"ב ומגיע ל־18%.

עם זאת, בכנסת ממתינה לאישור בימים אלה הצעה ברוח החוק הנורבגי של הח"כים דב חנין מחד"ש ועליזה לביא מיש עתיד.