התספורת של דטרויט: חלק מהנושים יקבלו בחזרה רק 20 סנט לכל דולר
המנהל המיוחד של דטרויט, שחובותיה מסתכמים ב-18 מיליארד דולר, הגיש תוכנית חירום; הפנסיות יקוצצו בעשרות אחוזים, 1.5 מיליארד דולר יושקעו בשיפור התשתיות במשך עשר שנים
לפי התוכנית, נושים מבוטחים יקבלו את מלוא הכסף שלהם; שוטרים וכבאים שיצאו לגמלאות יוותרו על 10% מהפנסיה שלהם לעומת 30% שעליהם יוותרו גמלאי מוסדות העירייה; ונושים לא מובטחים - בהם בעלי אג"ח - יקבלו בחזרה רק 20 סנט לכל דולר שהעיר חייבת להם, תספורת של 80%.כ-12 מיליארד דולר מחובות העיר אינם מובטחים.
עוד נקבע בתוכנית כי יושקעו 1.5 מיליארד דולר בשיפור התשתיות וביטחון התושבים - במשך תקופה של עשר שנים; 500 מיליון דולר יושקעו בהריסה ופינוי של בתים נטושים.
דטרויט. תספורת של עד 80% צילום: בלומברג
אחד הנושאים הרגישים בהליך פשיטת הרגל של דטרויט נוגע ליצירות האמנות שבבעלותה. באוגוסט שכרה העיר את שירותיו של בית המכירות הפומביות כריסטי'ס כדי לבצע הערכת שווי של אוסף האמנות שבידיה. הרעיון שמוזיאון דטרויט ייאלץ למכור את אוסף האמנות, הכולל 60 אלף פריטים, עורר סערה ברחבי העיר. ואולם כעת נראה שנמצא פתרון - קרנות שונות הבטיחו לגייס מאות מיליוני דולרים לצורך שמירה על היצירות; במקביל, ראש העיר הבטיח לגייס כספים נוספים.
"עדיין עומדת לפנינו הרבה עבודה בכל הקשור להמשך ההתאוששות מעשור של הידרדרות", אמר מנהל החירום של דטרויט, קווין אור, בהצהרה שפרסם ביום שישי. "עלינו לפעול במהירות כדי להיחלץ מפשיטת רגל כך שהמצוקה הפיננסית שפוגעת בעיר תסתיים".
בעבר קבע אור את ספטמבר 2014 כתאריך היעד ליציאה מפשיטת הרגל. ואולם עד כה נושים רבים, בהם איגודים וקרנות פנסיה, סירבו לחתום על התוכנית. מושל מישיגן, ריק שניידר, שעמד מאחורי הכרזתה של דטרויט כפושטת רגל, קרא כעת לנושים שסירבו להתפשר לשקול מחדש את עמדתם. לדבריו, "עלינו להשתמש בתוכנית הזו כקריאה להשגת הסדר מרצון".
הנושים יוכלו לערער על חלקים מהתוכנית - ולהצביע עליה. ואולם המלה האחרונה שייכת לשופט בבית משפט לפשיטות רגל סטיבן רודס, שבאפשרותו לבטל ערעורים ולכפות הסכם גם בניגוד לרצונם של הנושים.
כל עוד המקרה עדיין נידון בבית המשפט, ההוצאות של העיר ממשיכות לצמוח. דטרויט כבר הוציאה מעל 28 מיליון דולר על עורכי דין, רואי חשבון, שמאים, יועצים פיננסים ושלל מומחים.
בעבר היוותה דטרויט סמל לעוצמת התעשייה האמריקאית, אולם כיום הפך שמה לשם נרדף לשקיעה, להתפוררות ולפשע. אוכלוסייתה של העיר צנחה ל-700 אלף בלבד מ-1.8 מיליון בשנות ה-50 של המאה ה-20 ובמהלך השנים פשתה השחיתות במסדרונות העירייה. הקיצוץ בהשקעות בתשתיות תאורה ובשירותי חירום הותירו את המשטרה בודדת במערכה בפשע הגואה בעיר.
