$
כלכלה ומדיניות

התכווצות מפתיעה בצמיחה בהולנד הציתה געגועים לגילדן

הולנד הפכה בשבוע שעבר למדינה הראשונה באירופה בעלת דירוג אשראי מושלם, שכלכלתה התכווצה בגלל משבר החוב הפוקד את היבשת. הזרמת כספי משלם המסים לחילוץ שכנות עניות מרגיזה את ההולנדים, ו־58% מהם מעוניינים לפרוש מגוש היורו

אולגה ויניאר 22:3420.11.11

משבר החובות שבו שקעו מדינות דרום אירופה גורר אחריו גם את הכלכלות היציבות יותר, במערב היבשת. נתוני הצמיחה המדאיגים שפרסמה סוכנות יורוסטאט בשבוע שעבר הראו כי הולנד הפכה לראשונה מקרב מדינות אירופה בעלות דירוג האשראי המושלם, שכלכלתן התכווצה כתוצאה ישירה ממשבר החוב הפוקד את היבשת.

 

אף שכלכלתה נחשבה עד כה לחסינה יחסית מפני פגעי המשבר, ברבעון השלישי נרשמה התכווצות של 0.3% בתוצר המקומי לעומת תחזיות אנליסטים שצפו צמיחה מתונה בשיעור של 0.2%. מדובר בירידה הראשונה בצמיחה של כלכלת הולנד מאז הרבעון השני של 2009.

 

לנתונים על כלכלת הולנד לחץ כאן

 

ירידה במשרות פנויות

 

הירידה בתוצר הפתיעה אמנם את הכלכלנים, אך בבנק המרכזי של הולנד התריעו מפניה כבר לפני שבועות אחדים בעקבות ירידה של חמישה חודשים ברצף בהיקף הצריכה הפרטית. המכירות הקמעונאיות צמחו ב־0.3% בלבד ברבעון השלישי לעומת 1.4% ברבעון השני.

 

שר האוצר ההולנדי שר האוצר יאן קיס דה־ייגר ויו"ר קרן המטבע כריסטין לאגארד בבריסל שר האוצר ההולנדי שר האוצר יאן קיס דה־ייגר ויו"ר קרן המטבע כריסטין לאגארד בבריסל צילום: בלומברג

 

נתון מדאיג נוסף שפרסמה החודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהולנד מראה כי היקף המשרות הפנויות במדינה ירד ברבעון השלישי ב־4,000 לעומת הרבעון השני והסתכם ב־133 אלף משרות.

 

נתונים אלה רק הגדילו את החשש של הציבור ההולנדי מפני התפשטות משבר החוב לארצם ומפגיעה ברמת החיים שלהם. סקר שערך בתחילת החודש מכון המחקר Maurice de Hond מגלה כי 58% מההולנדים מעוניינים כי מדינתם תפרוש מגוש היורו ותחזור למטבע הגילדן. זאת לעומת 51% שבחרו באופציה הזו בסקר דומה שנערך במאי 2011. משלם המסים ההולנדי זועם על כך שנאלץ לממן חילוץ שכנות אירופיות שהתנהלו בבזבזנות. 69% מהנשאלים בסקר אמרו כי יוון אינה ממלאה אחר תנאי חבילת החילוץ ומשום כך מדובר בבזבוז משווע של כספם.

 

הולנד, שהצטרפה לגוש היורו ב־2002 ונמנתה עם שש המדינות שהיו אחראיות ליוזמת המטבע האחיד - מפקפקת היום בצדקת המהלך. רבים מתושבי המדינה עדיין מחזיקים בגילדנים, ולהערכת הבנק המרכזי מתגלגלים בשוק שטרות ומטבעות בשווי כולל של 250 מיליון יורו שאותם ניתן להמיר ליורו עד לשנת 2032.

 

פוליטיקאים בהולנד מיהרו לרכוב על גל הלאומיות הפיננסית השוטף את המדינה. גירט ווילדרס, חבר פרלמנט ויו"ר מפלגת החופש (השלישית בגודלה במדינה), הידוע בגישתו הספקנית כלפי גוש היורו, הציע לקיים משאל עם על החזרה לגילדן. שר האוצר יאן קיס דה־ייגר, אשר הזהיר לאחרונה כי פרישה מהגוש תפגע קשות בבנקים ובחברות מקומיות, עבר מחנה בשבוע שעבר והודיע כי הולנד מעניקה את תמיכתה העקרונית לפירוק גוש היורו. מנגד מתייצבים כלכלנים, ובראשם סילבסטר אייפינגר, פרופ' לכלכלה פיננסית באוניברסיטת טילבורג, הסבור כי מדובר ב"שטות גמורה המסכנת את יציבות הממשלה".

 

עלייה בחובות אבודים

 

ואכן, ממשלתו של מארק רוטה מתנדנדת תחת עוצמת מטחי הביקורת המופנים אליה בעקבות הגיבוי שנתנה לחבילות החילוץ שהוענקו לאירלנד, לפורטוגל וליוון. גם העובדה שהולנד הצביעה בעד הגדלת קרן הייצוב של אירופה מאוד לא מצאה חן בעיני האופוזיציה והציבור הרחב. ההולנדים מתרעמים על כך שבעוד הממשלה מקצצת ביד אחת בהוצאות על בריאות, חינוך וקצבאות, ביד השנייה היא מעבירה מיליארדי יורו לחילוץ מדינות בזבזניות. כך למשל, ב־2012 תיכנס לתוקפה תוכנית קיצוצים שנועדה לצמצם את היקף המלגות המוענקות לסטודנטים. כמו כן תצמצם הממשלה את תמיכתה במוסדות תרבות ב־100 מיליון יורו, קיצוץ שיורחב ל־300 מיליון יורו ב־2013.

 

על רקע משבר החובות התריע הבנק המרכזי של הולנד כי צפויה עלייה בהיקף החובות האבודים למוסדות פיננסיים מקומיים. "עתידה של היציבות הפיננסית של הולנד מעורר דאגה", נכתב בדו"ח החצי שנתי של הבנק שהתפרסם החודש. "משבר החובות באירופה וההאטה בכלכלה הגלובלית הם הסיכונים העיקריים למשק המקומי", נכתב עוד. באותו הדו"ח משבח הבנק המרכזי את הבנקים המסחריים על כך שהגדילו את היקף הלימות ההון לקראת האפשרות של משבר חדש.

 

במקביל לפרסום דו"ח הבנק המרכזי התפרסמו תוצאות בנק ABN אמארו לרבעון השלישי. ABN, שהולאם בעיצומו של המשבר ב־2008, דיווח על הפסד נקי של 54 מיליון יורו ברבעון השלישי, בשל חשיפתו לחוב היווני. זאת לעומת רווח נקי של 341 מיליון יורו ברבעון המקביל אשתקד. מדו"חות הבנק עולה עוד כי העניק הלוואות בהיקף 1.4 מיליארד יורו לחברות יווניות וכי ברבעון השלישי הוא מחק 500 מיליון יורו מתוך החוב הזה. בהודעה רשמית נאמר כי קיימים סימנים מובהקים לכך שהכסף לא יוחזר והודגש גם כי מדובר בהלוואות למגזר הפרטי ולא באג"ח ממשלתיות הצפויות לעבור תספורת של 50% לפחות.

 

ING, הקבוצה הפיננסית הגדולה בהולנד, הצליחה אמנם להציג רווח נקי של 2.32 מיליארד דולר ברבעון ולעקוף את תחזיות האנליסטים, אך גם היא נערכת לימים קשים. החברה הודיעה על פיטורים של כ־2,700 איש. כמו כן, על רקע ההסלמה במשבר החוב, ING תצמצם את ההוצאות ב־300 מיליון יורו לקראת 2014.

 

קיצוץ נרחב בתקציב

 

לא רק המגזר הפיננסי של הולנד נפגע מהמשבר הפוקד את אירופה. גם יצרנית הבירה היינקן שנפגעה קשה מהמשבר הגלובלי ב־2008 הכינה תוכנית קיצוצים בעקבות הירידה בביקושים. זאת לאור העובדה כי 35% מהרווחים שלה מגיעים ממדינות מערב אירופה.

 

בשוק הנדל"ן נרשמה ירידה בביקושים ובמחירים, והרגולטור חושש עתה כי משקי בית רבים ימצאו את עצמם עם נטל הלוואות גבוה משווי הנכס וללא כל אפשרות למכור. יצוין כי הולנד נמנית עם החמישייה הפותחת של מדינות אירופה

אשר בהן בעלי הדירות נטלו משכנתאות. הממשלה הפחיתה ב־2011 את מס הרכישה כדי לנסות ולאושש את שוק הנדל"ן, אך מנגד לוחץ הבנק המרכזי על הממשלה לבטל את הטבות המס כדי לצמצם את הסיכונים בשוק. מחירי הדיור בהולנד איבדו משוויים 3.3% ו־2% ב־2009 וב־2010 וצפויים להציג ירידות של 2% ו־2.5% ב־2011 וב־2012 בהתאמה.

 

לפי תחזיות, גם שנת 2012 צופנת קשיים להולנד. קואן טולינגס, העומד בראש חטיבת המאקרו־כלכלה הממשלתית, צופה ירידה חדה בצמיחה. המלצתו לממשלה היא לבצע קיצוץ נרחב בתקציב, מעבר ל־18 מיליארד היורו שעליהם כבר הסכימו השרים - שאם לא כן גם הולנד צפויה לשקוע לבור של גירעונות וחובות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x