היעד הבא של המהפכנים האירופאים: ספרדים, צרפתים וגרמנים צועדים ביחד שלושה חודשים לבריסל

תנועות המחאה שצצו בשלושת החודשים האחרונים ברחבי העולם — יוון, איטליה, צרפת, גרמניה, ארצות הברית, צ'ילה וישראל — בהשראת M־15 הספרדית, חיזקו הבנה בסיסית אחת: הזעם על התכופפות הממשלות לתכתיבי השווקים הכלכליים על חשבון האזרחים הוא תופעה חוצת גבולות שיכולה להתנקז לקול עוצמתי

כחלק מהמסר "הולכים לאט, הולכים רחוק", ב־26 ביולי יצאה ממדריד משלחת של מפגינים לצעדה רגלית ארוכה עד לבריסל שבבלגיה, לבו של האיחוד האירופי. המטרה של המארגנים במסע 1,500 הקילומטרים היא להחדיר את הרוח הדמוקרטית של המחאה הספרדית ולהיפגש באופן בלתי אמצעי עם תושבי הכפרים והעיירות שבדרך כדי לשמוע טענות, תלונות והצעות. את כל הרשמים האלה מתכוונים הצועדים להציג בפני מוסדות האיחוד האירופי בבריסל באמצע אוקטובר.

במקביל לצעדה המקורית, שמכונה "לה מסטה" — "הישורת" בעברית, יצאה ב־8 באוגוסט צעדה נוספת מברצלונה המכונה "הצעדה הים תיכונית". ב־17 באוגוסט שתי הצעדות חצו את הגבול בין ספרד לצרפת. תוך כדי צעידה, הפעילים מדווחים ומעדכנים ללא הרף ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט, נפגשו עם אנשים בכל הגילים מכל תחומי החיים, וגם עם ראשי ערים ופוליטיקאים מקומיים.

אולם לא רק הספרדים יצאו לדרך. גם מטולוז שבצרפת יצאה צעדה לכיוון פריז, שם היא תתאחד עם שתי הצעדות הספרדיות כדי לקיים את "אגורה פריז" ב־17 בספטמבר. מקור השם, אגב, הוא במקום כינוס אסיפת העם ביוון העתיקה. משם ימשיכו הצועדים יחד לבריסל.

הצעדה אמורה להסתיים במרכז הפוליטי של האיחוד האירופי ב־15 באוקטובר בעצרת המונים שתאחד בין קבוצות הזועמים שקמו ברחבי העולם מאז החלה המחאה הספרדית ב־15 במאי. המפגינים גם מתכוונים להגיש דרישות לפרלמנט האירופי.