• תפריט
כלכלה ומדיניות

צעדת המיליון כבר יצאה, ממדריד

המחאה בספרד כבר עברה מהשלב הסנסציוני לפעילות חברתית מאורגנת. אם לסמוך על הקווים המקבילים בינה לבין המחאה ישראל, אז צעדת המיליון יכולה להוביל לפירוק המאהלים

מיכל פופובסקי 10:0101.09.11

ההכנות האחרונות בישראל לקראת צעדת המיליון שתתקיים מחרתיים מספקות הזדמנות טובה להסיט את המבט לאירופה, ולבחון את התהליך האבולוציוני של תנועת המחאה העממית שהחלה בספרד ב־15 במאי. התנועה הספרדית, המכונה בקצרה M־15, הציתה את הלפיד שיושבי המאהלים הישראליים הניפו חודשיים לאחר מכן. במידה רבה היוו ההתרחשויות במדריד ובשאר הערים במדינה האיברית מקור השראה עבור אנשי רוטשילד. מבט עליהם יכול ללמד מעט גם על עלינו.

 

תנועת 15 במאי, שאנשיה מכנים עצמם "הזועמים" (Indignados בספרדית), הבטיחה "קיץ מטלטל", ומבחינת אנשיה הוא אכן היה כזה. הדבר נכון, גם אם פעילותם פשטה ולבשה צורות שונות לאורך הדרך, וגם אם גורמים שונים מיהרו להכריז כי המחאה ירדה לשוליים ההזויים ונמצאת על סף פירוק.

 

מפגינים במדריד, החודש מפגינים במדריד, החודש צילום: איי אף פי

 

M־15 יצאה לדרך בהפגנות המונים תחת הסיסמה "דמוקרטיה אמיתית עכשיו", כשבמקביל הוקמו מאהלי ענק ברחבי ספרד. הלב הפועם של התנועה הוצב בכיכר פוארטה דל סול של מדריד. שבוע לפני הבחירות לממשלים המקומיים במדינה, צעירים, ואחריהם אנשים ממעמדות וגילים שונים, יצאו למחות נגד התמודדות הממשלה עם המשבר הכלכלי. המפגינים דגלו בפעולה בלתי אלימה והצליחו לקנות אהדה רבה מהציבור, שחש תסכול מהמערכת הכלכלית ומהמוסדות הדמוקרטיים שנראו מרוקנים מכוחם לחלוטין.

 

אחרי הבחירות הוחלט שלא לפרק את המאהל עד שהתנועה תצליח להתארגן, להתפזר בין השכונות, הקהילות והפרובינציות, ולגבש את פעילותה באמצעות ועדות מקומיות וקבוצות עבודה. הזועמים עזבו את כיכר פוארטה דל סול ב־12 ביולי לאחר שהושג הקונצנזוס הדרוש בין מוביליה על המשך הדרך.

 

היציאה מהכיכרות סימלה את המעבר מהשלב הסנסציוני לפעילות מאורגנת בתוך השכונות. כיום, הלב הפועם של תנועת הזועמים מצוי באסיפות העממיות, שדיוניהן מתמשכים לרוב עמוק אל תוך הלילה. עם זאת, בערים עדיין מתקיימות גם הפגנות גדולות. בימים אלה, למשל, מתארגנת הפגנת ענק ב־18 בספטמבר למען הגנה על השירותים הציבוריים.

 

התנועה מגיבה כל העת להתרחשויות. כך לדוגמה, עם הגעתו של האפיפיור בנדיקטוס ה־16 לביקור בספרד ב־17 באוגוסט נחסמו קווי המטרו במחאה על הנחה של 80% שקיבלו חסידי הכס הקדוש, בזמן שהתעריף הרגיל עלה ב־50%. השבוע, לאחר שהממשלה אישרה להכניס את הגבלת תקרת החוב כסעיף בחוקה, ב־M־15 טענו שמדובר במחטף ודרשו קיום משאל עם בנושא, כמתחייב בחוקה.

 

למרות זאת, ובדומה לישראל, המחאה הספרדית כבר אינה תופסת את הכותרות הראשיות. הפעילים מצדם לא נלחצים וחוזרים על אמירה קבועה: "אנחנו דורשים את הזכות לקחת את הזמן. אנחנו צועדים לאט כי אנחנו צועדים

רחוק". העיקרון המרכזי הוא דרישה לרפורמות שיחזירו למדינה ריבונות בשוק הגלובלי. מה עוד הם דורשים? ביעור השחיתות, חלוקה הוגנת של ההון, שינוי בשיטת הבחירות, דיור בר־השגה, הפסקת ההפרטה של מערכות הבריאות והחינוך.

 

הפוליטיקאים רואים באנשי התנועה חבורה של אנרכיסטים רדיקליים, אך מרבית הציבור הספרדי עדיין מביע תמיכה. סקר שערך באחרונה מכון מחקר השווקים IPSOS בספרד הראה כי כ־8.5 מיליון ספרדים, כ־18% מכלל האוכלוסייה, כבר השתתפו בהפגנות. בנוסף, 76% מהנשאלים טענו כי דרישות המוחים הגיוניות.

 

"האקונומיסט" הגדיר את הספרדים כ"מפגינים הרציניים באירופה". רצינות, מבחינת M־15, היא העיקרון המרכזי הדרוש להמשך הפעילות. מבחינתם, גם אם רבות מדרישותיהם טרם תורגמו לצעדים, לא ניתן להתעלם מהשינוי שחוללו בשיח הציבורי. שינוי שנדמה כתחילתו של תהליך ארוך טווח של תביעה לצדק חברתי. עבור הישראלים שייצאו במוצ"ש לרחובות, דברים אלה אינם נשמעים זרים.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x