מדינות ה־G20 יוצאות ביוזמה לריסון מחירי המזון בעולם
שרי האוצר מכלכלות 20 המדינות העשירות בעולם יתכנסו מחר ומחרתיים בפריז במטרה לדון במחירי התבואות המאמירים
שרי חקלאות מהכלכלות המובילות בעולם צפויים להכריז השבוע על הקמת מאגר נתונים דמוי בורסה של מוצרי מזון ועל הסרת כמה מחסמי המסחר. זאת במטרה
היום ומחר יתכנסו שרי החקלאות של מדינות ה־G20 בפריז במטרה לבחון את אחת הבעיות הבוערות ביותר בכלכלה הגלובלית כיום: העובדה שהביקוש למוצרי מזון עולה על ההספק, בחלקו בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים ואסונות טבע. צרפת נחשבת למקדמת קולנית במיוחד של אמצעים להפחתת מחירי המזון.
"נקודת המוצא שלנו היא למנוע מהמאה ה־21 להפוך למאה של רעב", אמר בשבוע שעבר שר החקלאות הצרפתי ברונו לה מר, והזהיר: "זה לא יתקבל בהבנה אם הקהילה הבינלאומית לא תעשה כל שביכולתה למנוע מצב כזה".
ארגון המזון והחקלאות של האו"ם חוזה כי העולם יצטרך לייצר 70% יותר מזון עד 2050 כדי להאכיל את האוכלוסייה הגדלה. אולם בה בעת חוזה הארגון כי הצמיחה בענף החקלאות העולמי תואט בשיעור של 1.7% בכל שנה בעשור שעד 2020, לעומת צמיחה שנתית של 2.6% שנרשמה בעשור הקודם. דוגמה להחמרה שעשויה להיגרם בעקבות זאת ניתן למצוא למשל באיסור שהטילה השנה (והסירה בינתיים) רוסיה על יצוא חיטה. כמו כן, רבים רואים במחירי המזון העולים את אחד הגורמים למהומות שנרשמו בעולם הערבי בתחילת השנה, והביאו להדחת כמה שליטים ותיקים במזרח התיכון.
בפברואר האחרון רשם מדד מחירי המזון המשולב של האו"ם שיא של כל הזמנים, ובארגון מזהירים מפני עליית מחירים של עד 30% במהלך העשור הקרוב. עם זאת, בכוונת ה־G20 לבחון את הדברים שניתן לעשות כדי להאט את העלייה, ולדברי מומחים — יש דרכים לעשות זאת. אחת הדרכים המרכזיות לעשות זאת היא באמצעות השקעה בשיפור טכנולוגיות חקלאות.
"נכון כי עתודות המזון אינן גדולות, אבל עדיין יש מקום להכניס שינויים שיגבירו את התפוקה", אמר כרמל כאהיל, מומחה לחקלאות בארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה כלכלי (OECD). לדבריו, "יש אדמות שממתינות לעיבוד באמריקה הלטינית, באפריקה ומסביב לים השחור. יש פערי תפוקה בין האזורים השונים, וניתן לפתור אותם באמצעות חינוך להשקיה ולהדברה נכונה".
ואמנם, סך ההשקעות הכספיות בסחורות חקלאיות גדל לשיא של 126 מיליארד דולר בשנה שהסתיימה במרץ 2011 — יותר מפי 2 מ־55 מיליארד הדולר שהושקעו בסחורות אלה שנה קודם לכן. "אלה שמרוויחים מהסיטואציה הנוכחית בשוק המזון העולמי הם לא החקלאים אלא המתווכים — אלה שמביאים את הטכנולוגיה לחקלאי", אמר צ'רלס אוגנג, נשיא ההתאגדות הלאומית של החקלאים באוגנדה.
עבדול־רזה עבאסיאן, כלכלן בארגון המזון הבינלאומי של האו"ם, אמר כי הכינוס יעסוק פחות בנושאי רגולציה, אלא יתמקד בהקמתו של המאגר הבינלאומי. לדבריו, מאגר זה יידמה ליוזמת הנפט המשותפת, שבמסגרתה הוקם ב־2001 מאגר מידע ממוחשב שמספק מידע על ההיצע והביקוש העולמי של נפט.
מסד הנתונים בתחום המזון ייקרא מערכת המידע לשוק החקלאות העולמי (AMIS), והוא ימוקם במטה הארגון של האו"ם לחקלאות ולמזון ברומא. כלכלנים הביעו דאגה מכך שיהיה קשה לצרף ליוזמה מדינות כמו סין, שכן הדבר ייאלץ אותה לחשוף את אסטרטגיות המסחר שלה במזון. כמו כן, מוערך שרוסיה תתנגד לכל הצעה שתביא לריסון ההתערבות הממשלתית בשוק יצוא סחורות המזון.
