מתחרות על תואר "האטלנטיס הבאה": 7 ערים על סף שקיעה

רובנו לוקחים כמובן מאליו את המחשבה שרוב הערים האהובות עלינו בעולם יישארו כפי שהן לנצח. אולם, נראה שישנן ערים ברחבי העולם אשר מתחרות על תואר "האטלנטיס הבאה" - יסודות מעורערים וימים שעולים על גדותיהם מהווים איומים לחלק מהערים הגדולות והאהובות בעולם. בעת תכנון החופשה הבאה, זכרו שחלק מהאתרים האהובים בעולם מתקיימים על זמן שאול בלבד. הנה 7 ערים גדולות שמתכוננות לשקיעה הגדולה:

1. בנגקוק, תאילנד

בירת תאילנד שוקעת - ושוקעת במהירות. אולם בניגוד לערים אחרות ברשימה, אי אפשר לתלות זאת בתשתית רעועה - העיר שוכנת לחופי נהר צ'או פראיאה שזורם למפרץ תאילנד ומומחים מזהירים שהמים יעלו על גדותיהם בתוך שבע שנים. הסיבה העיקרית לכך היא ככל הנראה התחממות כדור הארץ. על פי הטענות, השינויים באקלים של כדור הארץ יובילו לצונאמי רציני במפרץ תאילנד אשר ישפיע באופן שלילי ביותר על דרום המדינה. עם פחות מעשור עד האסון הצפוי, הזמן הולך ואוזל לנופש בתאילנד.

בנגקוק. שוקעת במהירות צילום: Alaskan Dude/Flickr

2. ניו יורק סיטי, ניו יורק

אם מעולם לא ראיתם את פסל החירות או הסתנוורתם מהאורות המנצנצים של טיימס סקוור, עכשיו זה הזמן. בדומה למקבילה התאילנדית, העיר הצפופה ביותר באמריקה צפויה לסבול מהשפעות התחממות כדור הארץ. בשל

מיקומו לצד נהר ההאדסון הזורם לאוקיאנוס האטלנטי, ג'ונגל הבטון הזה בקרוב ימצא עצמו בסיכון גבוה לנזקים מעליית פני הים וסופות טרופיות. על פי הדיווחים, פני הים בניו יורק צפויים לעלות בקצב מהיר כפליים מאשר בשאר העולם.

ניו יורק. פני הים עולים בקצב כפול cc by: Alaskan Dude/Flickr

3. יוסטון, טקסס

יוסטון, יש לנו בעיה - בקרוב מרכז המבקרים של נאס"א לא יהיה רק מחובר לארץ אלא ממש בתוכה. העיר, הנחשבת לקוסמופוליטית ביותר בטקסס, נאבקת להשאיר את הרגליים על הקרקע. בנויה על מכרה זהב של משאבים טבעיים, עיר החלל הפכה להיות מרכז אנרגיה גדול ולב מחקר החלל האמריקאי. אולם, העיר הרביעית בגודלה באמריקה נבנתה על בסיס של חול. יוסטון ממוקמת על ארבע גדות של זרועות נהר אשר זורמים למפרץ מקסיקו ובסיסה נפגע משימושי בני האדם במי תהום וקידוחי הנפט. כיום חלקים רבים מהעיר שוקעים בקצב של 5 ס"מ בשנה.

יוסטון. אכן בעיה צילום: SHUTTERSTOCK

המצב לא נראה חיובי עבור שנגחאי. העיר, הממוקמת לחופה של סין, נבנתה על אדמות ביצה שהקיפו את נהר יאנגזה. עיר דייג קטנה במקור, שנגחאי החלה למשוך יותר ויותר תושבים כבר באמצע המאה ה-19. הבתים הצנועים הוחלפו בגורדי שחקים ומרכזי קניות מפוארים ועד מהרה שנגחאי הפכה להיות העיר הצפופה ביותר בעולם, ביתם של למעלה מ-20 מיליון תושבים. העיר התמודדה היטב עם ההתרחבות המהירה עד תחילת המאה ה-20, אז הבארות הפכו למקור חשוב של מים וחלה פגיעה במשקע. שנגחאי שקעה ב-2.5 מטרים בין 1921 ל-1965 וכיום ממשיכה לשקוע בקצב של 1.2 ס"מ בשנה.

שנגחאי. שוקעת בקצב של 1.2 ס"מ בשנה cc by: Ciroul/Flickr

כשהמתיישבים בחרו בניו אורלינס כבירת לואיזיאנה הצרפתית, הם עשו זאת בשל המיקום שלה בפנים היבשה. אולם, כל ההגנות של העיר נשטפו והעיר הפכה חשופה לסופות טרופיות. רק אחרי הוריקן קתרינה החלו המומחים לשים לב למצב ההולך ושוקע של העיר. ב-2006 דווח שהעיר שקעה בקצב של כחצי סנטימטר בשנה בשנים שקדמו לסופה הקטלנית, ואילו הסכרים שנבנו כדי להגן על העיר שקעו בקצב מהיר פי 4.

ניו אורלינס. חומרת הבעיה התבררה בעקבות ההוריקן קתרינה ccby: Alaskan Dude/Flickr

כמה מאות שנים עברו מאז שהוחלט לוותר על כבישים לטובת תעלות מים בעיר ונציה. בזמנו, הגיאוגרפיה של העיר גרמה לרעיון להשמע הגיוני: גישה ישירה לים הייתה נחוצה על מנת לשמור על השליטה במסחר דרך הים התיכון. למרבה הצער, התגלה כי לרצון במים טריים יש גם השפעה שלילית על העיר: ונציה ככל הנראה שקעה ב-30.5 ס"מ ב-100 השנים האחרונות. במקביל, גובה פני הים של הים התיכון נמצא בעלייה. שימור העיר הפך להיות עדיפות עליונה של הממשלה האיטלקית ב-30 השנים האחרונות ומיליארדי יורו הוקצו לבניית מערכת הגנה נגד הצפות. למרות זאת, יש הטוענים שהדרך היחידה להציל את העיר היא פשוט להעביר אותה למקום אחר.

ונציה. מיליארדי יורו הושקעו בהגנה מפני הצפות

7. מקסיקו סיטי, מקסיקו

בעקבות מיקומה בסמוך לנהר בעמק מקסיקו, מקסיקו סיטי עומדת בפני אפשרות השקיעה כבר כמה עשורים. על פי גיאולוגים חלקים של העיר הגדולה הזו שוקעים בקצב של 20 ס"מ בשנה ובשל היעדר מערכת ניקוז מספקת, העיר נתונה לסכנת הצפות של מי ביוב הזורמים מההרים הסובבים אותה. קיימים כמה פרויקטים אשר אמורים לשמור על העיר, כולל הקמת תעלת ניקוז בעלות של 1.1 מיליארד דולר. בניית התעלה צפויה להסתיים עד 2012, אך על אף המאמצים, מהנדסים טוענים שאין בכך טעם שכן לא קיימת דרך למנוע מהעיר מלשקוע.

מקסיקו סיטי. סכנה להצפת מי ביוב ccby: Juanfibarra/Wikimedia Commons