• תפריט
תעשייה ופיננסים

על 5 קמ"ר בשנגחאי: היריד היקר בהיסטוריה יוצא לדרך

תחת הסיסמה "עיר טובה, חיים טובים" עברה שנגחאי מתיחת פנים בעלות של 45 מיליארד דולר לקראת אקספו 2010, שייפתח ב־1 במאי. כבישים נסללו, גשרים הוקמו ו־55 אלף תושבים הועברו לרבי־קומות מדכאים כדי לפנות מקום לביתני התערוכה

רחל בית־אריה, בייג'ינג 09:4028.04.10

שנגחאי, המרכז הפיננסי השאפתני של סין, מסיימת בימים אלה את ההכנות הקדחתניות ועומדת לפתוח את מה שמתואר בפי המארגנים כ"מסיבה היקרה בעולם". תערוכת אקספו העולמית שתיפתח בעיר בשבת תהיה התערוכה היקרה בהיסטוריה - עם תג מחיר של יותר מ־4 מיליארד דולר.

 

העיר עצמה עברה שיפוץ ושדרוג מסיביים בעלות 45 מיליארד דולר, יותר מההוצאה של בייג'ינג לקראת האולימפיאדה ב־2008, כולל קווי רכבת תחתית חדשים, טרמינל חדש בשדה התעופה, גשרים, מנהרות, כבישים מהירים ושיפוץ בעלות 700 מיליון דולר של הבונד, הרחוב המפורסם של שנגחאי שהיה בעבר המרכז הפיננסי של אסיה.

 

"יום ישראל" ב־6 במאי

 

מתחם אקספו עצמו משתרע מהצד השני של הנהר, במקום שבו היו עד לא מזמן כמה מפעלים ישנים ושכונת עוני. התושבים פונו, השטח הוכשר ומדינות העולם מיהרו להציב את הביתנים שלהן הנפתחים עתה למבקרים. הביתנים מתחרים זה בזה בעיצוב סוריאליסטי, בשימוש בטכנולוגיות ובחומרים מתוחכמים ובאירועים גרנדיוזיים מתוכננים. כל ביתן הוא למעשה קמפיין פרסומי להישגים מדעיים, טכנולוגיים וכלכליים ולכוח המשיכה התיירותי של המדינה שהקימה אותו. כולם מתחרים על תשומת לבם של כ־70 מיליון מבקרים, רובם המכריע סינים, שעתידים לבקר באקספו בחצי השנה הקרובה - עד סיום התערוכה באוקטובר 2010.

 

הביתן הישראלי הביתן הישראלי

 

הביתן היפני, למשל, מתגאה בצבע סגול, בעיצוב שאמור להזכיר פקעת תולעת משי וברובוטים שינעימו את זמנם של המבקרים בנגינה בכינור. הביתן הבריטי הוא קונסטרוקציה מדהימה של עשרות אלפי מוטות פלקסיגלס דקים שגורמים למבנה כולו להיראות כאילו הוא נע ברוח, וגם מאפשרים כניסת אור טבעי לתוך הביתן וחיסכון בחשמל. הביתן היקר ביותר הוא של סעודיה, שהשקיעה בו 164 מיליון דולר. ביתן צנוע בהרבה שצפוי בכל זאת למשוך סקרנים הוא הביתן האולטרה־פטריוטי של צפון קוריאה. מדובר בהזדמנות נדירה שבה הדיקטטורה המסוגרת טורחת להציג את עצמה לעולם תחת הסיסמה "צפון קוריאה - גן עדן לעם".

 

הביתן הישראלי, שתוכנן על ידי המעצב פרוספר עמיר והאדריכל חיים דותן, קטן ביחס לאחרים, אבל נהנה ממיקום אסטרטגי מצוין מאחורי הביתן הסיני העצום. הביתן בצבעי כחול־לבן מכונה כאן "הקונכייה", וכבר נפתח למבקרים ביום שישי שעבר במסגרת פיילוט שביצעו הסינים לפני הפתיחה הרשמית.

 

בקונסוליה הישראלית בשנגחאי מעריכים כי יותר מ־2.5 מיליון איש יבקרו בביתן במהלך התערוכה, אך מעוניניים בעיקר למשוך עסקים סיניים רלבנטיים ולהציג בפניהם את הישגי הטכנולוגיה הישראלית. החנוכה הרשמית של הביתן תהיה במסגרת "יום ישראל" ב־6 במאי, בנוכחות שר האוצר יובל שטייניץ. הקונסול בשנגחאי ג'קי אלדן אמר ל"כלכליסט" כי לאחר הפתיחה ייערכו בביתן אירועים שונים לפי סקטורים, כגון אירועים של תעשיית התיירות ושל תחום המים.

 

ישראל הוציאה כ־45 מיליון שקל על תקציב ההקמה והתפעול של הביתן, סכום קטן ביחס למדינות אחרות שהגיע מתקציב ממשלתי של כמה משרדים שונים. בעולם קיימים מודלים שונים למימון ההשתתפות באקספו. כך למשל, בארה"ב אסור חוקית לממן את ההשתתפות מהתקציב הפדרלי, והשתתפותה של ארה"ב היתה מוטלת בספק כמעט עד הרגע האחרון בגלל קושי לגייס מימון מחברות מסחריות. ביפן, לעומת זאת, ההשתתפות ממומנת מכספי ציבור, אך גם חברות רבות כמו טויוטה, טושיבה והונדה תרמו לקרן מיוחדת שהוקמה לצורך התערוכה.

 

בהתאם לחוקי אקספו, המארגנים מתכננים לפרק את רוב מבני התערוכה פרט לאולם הכנסים ולביתן הסיני אחרי סגירת התערוכה באוקטובר, ולהכשיר את האזור כמרכז כנסים ואולי גם כמתחם מגורים יוקרתי. אלדן מספר שהקונסוליה כבר קיבלה עשר הצעות לבנות מחדש את הביתן הישראלי כמבנה קבע באזורים שונים בסין. לדבריו, מו"מ מתקיים, בין השאר, על הצבת הביתן בשנגחאי עצמה ברובע הונג־קו, בעבר הגטו של שנגחאי שבו התרכזו עשרות אלפי פליטים יהודים מאירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

 

הנושא של התערוכה העולמית, שנערכת פעם בחמש שנים, הוא תכנון עירוני. הסיסמה שנראית בכל מקום בשנגחאי: "עיר טובה — חיים טובים", נשמעת קצת אירונית מול דיווחים חוזרים ונשנים מהעיר עצמה על עוולות קשות כלפי התושבים. אלה כוללות פינוי של תושבים, ולעתים קרובות באמצעים ברוטליים, לטובת פרויקטים לעשירים בלבד, מניעת פיצויים, ליקויים בתכנון ובריתות לא כשרות בין יזמים לרגולטורים. לפי ההערכות, בסין יש יותר מ־150 ערים שבהן חיים יותר ממיליון תושבים (לשם ההשוואה, בארה"ב יש תשע ערים כאלה), ורובן רחוקות מלהציע "חיים טובים" לתושביהן.

 

על חורבות כפרי דייגים

 

אבל הסיסמה מציגה את מה שהוא אולי הצורך הבוער ביותר בסין כיום, כמו במדינות מתפתחות אחרות. על פי חאן ג'ון, חוקר תהליך האורבניזציה במרכז המחקר לפיתוח בבייג'ינג, ב־30 השנים הבאות האוכלוסייה הכפרית של סין תעבור תהליך מהיר ודחוס של עיור שייערב 500 מיליון אנשים - כמו האוכלוסיות של ארה"ב וברזיל גם יחד.

 

אין מנוס מהמסקנה שתהליך זה, שיתרחש במקביל גם בהודו ובמדינות אולטרה־מאוכלסות נוספות כמו אינדונזיה, ייהפך לסיפור החברתי־כלכלי החשוב ביותר בחצי המאה הבאה, ויהיה אתגר עצום למתכננים, לכלכלנים ולממשלות. לנוכח נתונים אלה, אין זה מפתיע שהתערוכה העולמית, המתקיימת על שטח של 5.2 קמ"ר בין גורדי שחקים, באזור שרק לפני 30 שנה היו בו כמה כפרי דייגים - מתמקדת בנושא האורבניזציה.

 

לא מפתיע גם שרבים מהביתנים מנסים להציע רעיונות חדשניים לבנייה חכמה, לחיסכון במים ובחשמל וליצירת סביבה עירונית בת־קיימא. מבחינת חברות זרות, האורבניזציה של סין היא קודם כל הזדמנות עסקית אדירה. הערים החדשות שצצות כאן בן לילה צריכות כבישים, רשתות חשמל, אזורי מגורים ותעשייה, פתרונות לטיפול בפסולת ובביוב, שטחים ירוקים ואזורי בילוי, ונאלצות להשיג זאת בשטחים צפופים עם משאבי סביבה שהולכים ומידלדלים. עדיין לא ברור אם מהתערוכה הראוותנית הזאת תצא בשורה אורבנית חדשה, אבל 55 אלף איש בשנגחאי שפונו מבתיהם לשיכונים חדשים לצורך הקמת התערוכה ודאי יעקבו אחרי כל בשורה כזאת, בתקווה שהעתיד והחדשנות הגלובלית יציעו להם קצת יותר משכונת רבי־קומות מדכאת בבנייה זולה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x