ראש ממשלת גיאורגיה מנסה להחזיר את המשקיעים: "המצב הבטחוני יציב, אין ממה לחשוש"

במה שלא הצליחו להחריב תותחי הטנקים הרוסיים בגיאורגיה פגע המשבר הכלכלי. המאבק המזוין עם השכנה הענקית מצפון - שהתרחש לפני כמעט שנה - הצליח להבריח מהמדינה את רוב המשקיעים הזרים ולהוריד את קצב הצמיחה ל־2.1% בלבד בשנת 2008. איך נחלצים מהמצב הקשה? גם לגיאורגים יש תוכנית חילוץ משלהם. רק במקרה של גיאורגיה, היא אינה מבוססת על כסף ממשלתי, אלא על הון אנושי - בדיוק כמו שעשו במהפכת הוורדים של 2003.

בקרוב ימלאו שש שנים למהפכה בגיאורגיה, שבה עלה לשלטון הנשיא הנוכחי מיכאיל סאאקשווילי, עם חזון להפוך את המדינה הנכשלת מדרום קווקז ל"סינגפור הדמוקרטית", כהגדרתו. אנשיו של סאאקשווילי הציבו לעצמם יעד לשקם את הכלכלה ההרוסה שדשדשה עוד מתקופת פירוקה של ברית המועצות לשעבר ולשים קץ לשחיתות ששיתקה את כל תחומי החיים במדינה.

האמצעי העיקרי שבו השתמשו היה גיוס אנשים צעירים ומוכשרים, מתוך אמונה שהם עדיין אינם נגועים בשחיתות ויצליחו להביא לפוליטיקה המקומית משב רוח רענן, שאפתנות ורעיונות מקוריים אשר יאפשרו לשקם את גיאורגיה במהירות רבה ככל האפשר.

ניקה גילאורי (34), המכהן כיום כראש ממשלת גיאורגיה, היה אחד מאותם פוליטיקאים צעירים. הוא כלכלן בהשכלתו, ובוגר אוניברסיטאות בבריטניה, בארצות הברית ובאירלנד.

כבר בגיל 28 מונה לתפקיד שר האנרגיה (ונחשב אז השר הצעיר ביותר בעולם). אחרי ארבע שנים בתפקיד הפך לשר האוצר ושנה אחר כך נבחר על ידי סאאקשווילי לעמוד בראשות הממשלה. בשבוע שעבר הגיע גילאורי לביקור בן שלושה ימים בישראל שבמהלכו נפגש עם הנשיא שמעון פרס, המשנה לראש הממשלה סילבן שלום ועם אנשי עסקים מקומיים.

ראש ממשלה בגיל 33 צילום: אוראל כהן

"אין ספק שהמלחמה עם רוסיה היתה גורם מרתיע מבחינת משקיעים זרים, אבל חשוב לי להדגיש שהמצב הביטחוני כעת הוא יציב ביותר ואין למשקיעים ממה לחשוש", אומר גילאורי בראיון בלעדי ל"כלכליסט" ומזמין את המשקיעים הישראלים לחזור למדינה.

"אנחנו יכולים להציע מגוון תחומים שבהם אפשר להפיק רווחים מצד אחד ולסייע לנו בפיתוח מצד שני. לדוגמה חקלאות הוא אחד התחומים שבהם ישראל מתקדמת מאוד ואילו גיאורגיה מאוד לא מפותחת. עוד תחום הוא אנרגיה. גיאורגיה היא צומת חשוב עבור משק האנרגיה העולמי ודרך שטחה מתבצעים משלוחי גז ונפט מאגן הים הכספי וגם יצוא חשמל למדינות שונות. דרך שטחנו עוברים צינורות גז מאזרבייג'ן לטורקיה ומרוסיה לארמניה ויש מקום להקמת תשתיות ולהרחבת אלה הקיימות. גם נדל"ן הוא תחום מעניין עבור המשקיעים. כבר היום ישנם ישראלים רבים הפעילים בתחום ויש עוד מקום להשקעות רבות".

גם במגזר הבנקאי?

"בשביל מדינה קטנה כמו גיאורגיה, ענף הבנקאות שלנו מאוד מפותח. פועלים בארצנו כמה בנקים בינלאומיים גדולים, דוגמת HSBC וסוסייטה ג'נרל. גם בנקים מטורקיה ומקזחסטן מפעילים סניפים אצלנו. בזכות רגולציה מאוד הדוקה נכנסנו למשבר עם מערכת בנקאית מאוד חזקה והפגיעה היתה מינימלית.

האם המתיחות עם רוסיה פגעה בזרם ההשקעות?

"לא המלחמה עם רוסיה אלא המשבר הכלכלי הגלובלי פגע בזרם ההשקעות הזרות שמהם נהנינו עד לפני כשנה והשפיע על הכלכלה של גיאורגיה. מצד שני, קיבלנו סיוע ממוסדות פיננסיים בינלאומיים, שעזרו לנו להתגבר על המצב וסיפקו חלק מזרם ההון שלו היינו זקוקים. תמיכה כספית שקיבלנו ממדינות רבות, בהן ארה"ב, הצליחה לפצות במידה רבה על כספי המשקיעים שאבדו באופן זמני. העובדה שהכלכלה שלנו היתה מגוונת מאוד ערב המשבר אפשרה לנו להתמודד עם השפעותיו בצורה טובה יותר ולהימנע מפגיעות חמורות שיכולנו לספוג".

שנה לאחר המלחמה, האם לגיאורגיה עדיין יש קשיים כלכליים עם רוסיה?

"היום אנחנו עצמאים כלכלית לחלוטין מרוסיה. אין לנו שום קשרי מסחר עם רוסיה, אנו לא מייבאים או מייצאים ממנה מוצרים או סחורות, אין לנו כל תלות בכספים רוסיים ואנו בהחלט מנהלים כלכלה המנותקת ממנה לחלוטין. הקשר העסקי היחיד שנותר הוא חשמל שרוסיה רוכשת מגיאורגיה. הקמת צינור הגז נאבוקו רק תחזק את העצמאות הכלכלית של גיאורגיה. מובן שאנו מעוניינים בנורמליזציה ביחסים בין המדינות שלנו, אבל זה יכול להתרחש רק אם רוסיה תכיר בגבולות שלנו ובריבונות שלנו על השטח הגיאורגי. אחרת אין לנו על מה לדבר".

ונזקי המלחמה תוקנו?

"לחלוטין. כל מה שנהרס נבנה מחדש".

כיצד השפיע משבר האשראי על כלכלת גיאורגיה?

"בראש ובראשונה נפגע היצוא שלנו ומספר הסחורות שייצאנו, בעיקר לאירופה, ירד באופן ניכר. גם הבנייה ברחבי המדינה קפאה בשל ירידה חדה בזרם ההשקעות וזה פגע הן בבנייה למגורים והן בהקמה ובשדרוג תשתיות. עכשיו אנחנו מבחינים בהתאוששות רבה והמגזר מתחיל לשוב לפעילות סדירה, במידה רבה בזכות התרומות והסיוע בינלאומי שקיבלנו, והחליף בינתיים את ההשקעות הזרות. נוסף על כך, אנחנו מעודדים את הבנקים לתת יותר אשראי לחברות הנדל"ן כדי שיוכלו להמשיך בפעילות ולמנוע קיפאון בענף. גם היצוא מתחיל להתאושש ואנו רואים שהשפעות המשבר מתמתנות.

מה מייצאת גיאורגיה לישראל?

"היום אנו מייצאים לכאן בעיקר מים מינרליים ויין, אבל בהחלט יש לאן להתפתח. יש לנו הרבה מה להציע לישראל, בייחוד בתחום מוצרי האנרגיה והחשמל. אני מציע לישראלים לבוא לגיאורגיה, להתרשם ולהדק את יחסי המסחר בין שתי המדינות".

האם במהלך ביקורך בארץ הגעת לסיכומים עם משקיעים ישראלים?

"היו לנו פגישות פוריות עם יזמים מקומיים ובאחרונה גם ראינו השקעות ישראליות שחוזרות לגיאורגיה. לדוגמה חברת הביטוח אשרא, חברה ממשלתית המבטחת השקעות זרות, החליטה להשקיע כ־25 מיליון דולר בהקמת 23 בתי חולים במדינה. לפני המלחמה היתה אשרא פעילה מאוד בגיאורגיה, אך צמצמה את הפעילות שלה לאחריה. כעת אנו מקווים שהיא תשוב לרמתה ערב המלחמה".

אילו הטבות אתם מציעים למשקיעים זרים כדי לשכנע אותם לבוא דווקא לכאן?

"ההטבה הגדולה ביותר היא נטל המס הנמוך. אין לנו מגזרי עדיפות ותוכניות מיוחדות למשקיעים ממדינה זו או אחרת, אבל אנחנו יכולים להתגאות בשיעורי מס מהנמוכים בעולם. מגזין "פורבס" מפרסם את הדירוג השנתי שלו ומראה את ההשפעה החיובית שיש לנטל מס צנוע על המגזר הפרטי. גיאורגיה מדורגת בו במקום רביעי מהסוף, כלומר אנחנו אחת המדינות הידידותיות בתחום זה".

השחיתות היא עדיין אחד הגורמים העיקריים שמרתיע משקיעים זרים בכל מדינות ברית המועצות לשעבר. כיצד אתם מתמודדים איתה?

"זו היתה בעיה חמורה מאוד עבורנו, בעיקר עד לפני חמש שנים. מהפכת הוורדים לא מיגרה לחלוטין את התופעה, אבל שמה קץ לממדיה העצומים בעבר. כעת אנחנו מובילים אג'נדה חזקה של מאבק בשחיתות, שנמצאת בראש סדר העדיפויות שלנו. המאבק שלנו בתופעה נשא פירות והיום גיאורגיה מופיעה בדירוגים הבינלאומיים בצד המדינות הכי פחות מושחתות".