$
עולם

שובם של מחפשי הזהב

הזהב הגיע לשיא של 1,000 דולר לאונקיה, ומשפחות אמריקאיות יוצאות מערבה לסופי שבוע של כרייה וסינון. בעל חנות לציוד כרייה בסן פרנסיסקו: "האמריקאים מאבדים כסף שחסכו במניות, אבל הזהב הוא תמיד בעל ערך"

שלמה פפירבלט 08:4528.05.08

הזהב בשמים. לא רק הזהב השחור בחביות. הזהב האמיתי, המתכת האצילה שסנוורה את בני האדם מימי קדם ועד בכלל, מטפסת מאז תחילת השנה למחירי שיא, בין 800 ל־900 דולר לאונקיה, ולפני חודשיים אף נגעה במחיר המיתולוגי של 1,000 דולר לאונקיה (31.1035 גרם). כאשר זה המצב, שוב יוצאים מחפשי

הזהב לדרך.

 

בערוצי הנהרות של קליפורניה, על מדרונות חרושים בידי נחלים, אפשר למצוא עוד ועוד בני אדם, צעירים, מבוגרים, זוגות ולפעמים משפחות היוצאים לוויקאנד של זהב. הם טובלים רגליים במים, בגב כפוף אוספים מהקרקעית בוץ ושברי סלע קטנים ומסננים. אלה ממשיכי דרכם של מחפשי הזהב אשר הציפו את קליפורניה ב־1850 — המוני הרפתקנים שהסתערו בעקבות הידיעות על מציאת זהב באזור. עיירות צצו בן לילה, חנויות נפתחו כדי לספק להם מזון וציוד, מסבאות מזגו וויסקי ובירה לצמאים אחרי יום עבודה ארוך, ויצאניות נהרו מרחבי היבשת לקבל לפעמים את שכרן בצורת פתיתי זהב. והיה שם זהב. מומחים מעריכים כי בחמש השנים הראשונות לאותה בהלת זהב באמצע המאה ה־19 מצאו בקליפורניה מתכת זהובה בערך של כ־9 מיליארד דולר (במחירים של היום). היו שהפכו למיליונרים, אך רבים יותר איבדו את חייהם בתנאים הקשים או שבו למקומותיהם חסרי כל.

 

השיגעון החליף צורה, אך לא נחלש. בחודשים האחרונים רואים עוד ועוד מחפשי זהב, בני אדם מן היישוב, אשר עזבו מקומות עבודה מסודרים והחליטו להקדיש את זמנם לניסיון להשתתף בהגרלת הפיס של הטבע. עבודה של שעות ארוכות, כריית הבוץ והסינון הממושך — כ־20 דקות של נפנוף עדין במסננת גדולה כדי להפריד בין החלקים הקלים לכבדים שבמשקעי הנהר — נותנים לפעמים למחפש פתיתים בודדים של זהב, שניים־שלושה גרמים, 30 דולר.

 

כדי לענות על הדרישה החדשה שנוצרה נפתחות גם חנויות המתמחות בציוד למחפשי זהב. אחת מהן, הממוקמת בסן פרנסיסקו (העיר שצמחה והתפתחה במהירות בזכות בהלת הזהב הגדולה), שייכת למייק דון. הוא מוכר כל מה שצריך: אתי חפירה, שקים, מסננות, מגפיים אטומים למים, ואפילו ציוד מודרני למחפשי המאה ה־21 — מכשירי יניקה חשמליים לשאיבת הבוצה מתחתית הנחל. מייק, מחפש זהב בעברו הלא רחוק, הוא גם פילוסוף של המקצוע. "זאת תקופה של חוסר יציבות כלכלית, המשבר מפחיד את האמריקאים, מחירי הנפט מרקיעים שחקים, אנשים מאבדים כסף שחסכו במניות. הזהב, לעומת כל זאת, הוא תמיד בעל ערך, וכעת בעל ערך רב", מפרש מייק דון את המציאות.

 

בקולומביה, מרכז קליפורניה, עיירה אשר נולדה בבהלת הזהב הראשונה ואשר היתה מאז לסוג של מוזיאון חי לאותה תקופה סוערת, מריחים עסקים טובים באוויר. הם קוראים לזה "תיירות הזהב", והברמן באחת המסבאות ברחוב ראשי אומר בחיוך: "התיירים האלה שווים זהב". כ־2,400 תושבים חיים היום בעיירה, וכמעט כל אחד מהם מומחה בתחום. כאשר נשאלת השאלה האם יש עדיין זהב בסביבה? התשובה חד־משמעית — כן. כל גשם שיורד בחורף, וכך גם בחורף האחרון, מוריד זהב מההרים. המים מפוררים את הסלע ומוציאים החוצה את הזהב. צריך רק לבוא ולאסוף אותו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x