סגור

דו"ח טכנולוגי
למה שלו חוליו טוען שהעולם כולו נגדנו?

מנכ"ל NSO, שלו חוליו, טוען כי ההתנגדות לחברה שלו היא התנגדות לישראל עצמה, ומי שיוצא נגד החברה הוא אנטי-ישראלי. בכך הוא מנסה לגייס את הציבור הישראלי לצדו באמצעות טיעון יצרי פשוט ובסיסי - אנחנו נלחמים פה על עצם קיומנו - פנייה לרגש הלאומי העמוק שלו, בתקווה שזה יגרום לישראלים להתעלם מכל גורם אחר

שלו חוליו, מייסד ומנכ"ל NSO, ידע בדיוק מה הוא עושה כשהתראיין בשבוע שעבר ואמר מה שאמר. הוא אמנם לא נקט בשם המפורש, אך כל ישראלי יודע בדיוק למה התכוון, הבין את הקוד המוטבע בדברים והפנים אותו היטב. "זה נראה כאילו מישהו החליט ללכת לנו על הראש", הוא אמר על התחקיר הנרחב, גם אם הבעייתי בחלקו, של אמנסטי ופורבידן סטוריז על החברה ותוכנת פגסוס. "יש עליהום על הסייבר הישראלי באופן כללי. הרי יש כל כך הרבה חברות סייבר מודיעין בעולם, אבל כולם מתמקדים רק בישראלים... זה נראה כאילו יש פה יד מכוונת".
חוליו מתעלם בדבריו מכך שישראל מובילה כנראה במספר חברות הסייבר ההתקפי, אבל לא זו הפואנטה של דבריו. הפואנטה מגיעה כשהוא מנסה להסביר מי היא אותה יד מכוונת. "אני מאמין שבסוף יש שם או את קטאר, או BDS או גם וגם", אמר בלי להביא הוכחות. "בסוף זה תמיד אותם הגופים. אני לא רוצה להישמע עכשיו ציני, אבל יש מי שלא רוצה שייבאו לפה גלידות או שייצאו מפה טכנולוגיות. זה לא מקרי שבאותו שבוע מנסים למנוע מחברת 'סלברייט' להנפיק בבורסה, מפרסמים תחקיר על חברת 'קנדירו' ואז על חברת 'קוודרים', ועכשיו אנחנו. זה פשוט לא הגיוני שזאת רק מקריות שהכל קורה ביחד".
אף שחוליו לא אמר במפורש, לכל ישראלי ממוצע שצורך את התקשורת המקומית ברור מיד למה התכוון: מאחורי הפרסום נגד החברה לא עומד תחקיר של עיתונאים שמבקשים לחשוף פגיעה בזכויות אדם ושימוש לרעה במוצריה, אלא גורמים עלומים שונאי ישראל, יש אף שיגידו אנטישמיים. גורמים רשמיים ורשמיים פחות בישראל קשרו בעקביות בין תנועת ה-BDS לאנטישמיות, טענה שגובתה בעבר בדו"חות רשמיים של המשרד נושאים אסטרטגים. וקטאר? הם בכלל חברים של חמאס. מי יותר שונא ישראל מהם?
2 צפייה בגלריה
שלו חוליו מנכ"ל חברת  ה סייבר ה ישראלית NSO
שלו חוליו מנכ"ל חברת  ה סייבר ה ישראלית NSO
שלו חוליו, מנכ"ל NSO
(צילום: יונתן בלום)
כשחוליו אומר שקטאר או BDS עומדים מאחורי התחקיר נגד החברה, מה שכל ישראלי שומע זה שמי שעומד מאחורי התחקיר אלו שונאי ישראל, או אנטישמים, או שניהם. ומה שכל ישראל מבין זה שמדובר בקמפיין מתוזמר שנועד לא לבקר חברה אחת, אלא לתקוף את הלגיטימיות של ישראל עצמה, את עצם קיומה. עוד שנייה והערבים זורקים אותנו לים, (כילד, כמובן, מאוד אהבתי ללכת לים. אף פעם לא הבנתי למה זה אמור להפחיד אותי. דווקא נשמע כיף שזורקים אותך לים). הצילו!
פנייה לרגש הלאומני של הישראלים.
מנכ"ל NSO אינו טיפש, נהפוך הוא. אפשר לשער שהוא יודע בדיוק מה הוא אומר, על איזה כפתורים הוא מבקש ללחוץ, ומה יהיה האפקט המקווה של לחיצות אלו. ההאשמה שהוא זורק כאן אינה חדשה לחלוטין. אני כבר שמעתי אותה ממנו בעבר בשיחות סגורות. אבל רק עכשיו (אלא אם פספסתי משהו), בעקבות התחקיר והלחץ הבינלאומי חסר התקדים שמופעל על NSO, ועל ישראל להגביל את פעילות החברה, הוא מעלה אותה בפומבי, מבקש להפוך אותה לקו הגנה מרכזי נגד פיקוח הדוק יותר או מגבלות על פעילותה שעלולות לבוא מלמעלה.
זו גם הסיבה, שוב אלא אם פספסתי משהו, שחוליו מעלה את הטענה הזו רק בראיונות בתקשורת הישראלית (אם כי התקשורת העולמית לא התקשתה לאתר את הראיון ולדווח עליו). לא מדובר בזעקת אמת שנועדה לחשוף את המצוקה שבה שרויה החברה, אלא בטיעון טקטי שנועד להגן על החברה מרגולציה משמעותית יותר. חוליו רואה את הביקורת הקשה שנטחת ב-NSO, את ענן הסערה השחור שמתעבה מעל לראשה של החברה, שומע את שר הביטחון בני גנץ מבטיח לבדוק את הנושא, את בכירי מערכת הביטחון לשעבר שקוראים להקים ועדת בדיקה, ומנסה להגן עליה בדרך הכי קלה שאפשר: פנייה לרגש הלאומני של הישראלים.
זו לא מתקפה נגד NSO, הוא אומר להם בדבריו, זו מתקפה נגד מדינת ישראל ונגדכם שמנוהלת על ידי שונאים ואנטישמים. הם לא רוצים לפגוע ב-NSO, הם רוצים לפגוע בכולכם. הם לא רוצים שתוכלו לאכול גלידה טעימה (אין זה מקרה שחוליו מנסה לקשור את עצמו לזעם הנרחב נגד בן אנד ג'ריס העולמית – רוב הציבור כבר בצד הנכון מבחינתו, זה גל טוב לרכוב עליו). אם אתם מתנגדים לפעילות NSO, מבקשים להגביל את החברה או להגדיל את הפיקוח עליה, אתם שמים את עצמכם באותו צד של שונאי ישראל ואנטישמים. אתם בעצמכם, אולי, אנטי-ישראלים.
2 צפייה בגלריה
משרדי NSO בערבה
משרדי NSO בערבה
משרדי NSO בערבה
(רויטרס)
חוליו לא אמר זאת בכל כך הרבה מלים, הוא גם לא צריך. זה מה שיפה בכוח של כמה מלים שנבחרו בקפידה, ושמבוססות על קודים תרבותיים שמוטמעים בכולם. בכמה אמירות תמימות למראה למשקיף מבחוץ, מי שנמצא בסוד העניינים נחשף לעולם שלם. ובמקרה הזה, למסר הברור, הלאומני הברור, שמשתמע מדבריו של חוליו: ההתנגדות ל-NSO היא התנגדות לישראל עצמה, ומי שיוצא נגד החברה הוא אנטי-ישראלי. בדברים אלו מנסה חוליו לגייס את הציבור הישראלי לצדו באמצעות טיעון יצרי פשוט ובסיסי, פנייה לרגש הלאומי העמוק שלו, בתקווה שזה יגרום לישראלים להתעלם מכל גורם אחר.
לא רק את הציבור הישראלי מבקש חוליו לגייס באמצעות קידום נראטיב זה, גם את העובדים, קיימים ועתידיים. קשה לעבוד בחברה שמואשמת בהפרת זכויות אדם, בסיוע למשטרים מדכאים כמו סעודיה, איחוד האמירויות והונגריה, ברדיפה של עיתונאים ומתנגדי משטר. אבל אתם יודעים איפה כיף לעבוד? בחברה ציונית שהיא חלק מהמאמץ לשמירה על הביטחון הלאומי והגנת המולדת, שמותקפת לא כי היא עשתה משהו רע אלא רק כי היא ישראלית ויש גורמים ששונאים אותנו ורוצים להתנכל לה בלי סיבה. זה נרטיב מלכד ומגבש, שמייצר דיכוטומיה ברורה ופשוטה בין טובים לרעים, בין אנחנו להם.
"אתה שונא את Blackwater? אתה בטח אנטי-אמריקני"
לא מדובר בהמצאה מקורית של חוליו, כמובן. פנייה לרגש הלאומני ישנה כמו הרגש הלאומני. והיא חביבה במיוחד כאשר עוסקים בנושאי ביטחון, וכאשר מדובר בחברות פרטיות שמהוות חלק מהעולם הביטחוני. זו האשמה שקל לעלות, אמר לי מכר אמריקאי אתמול, היא גורמת לאנשים להשהות את הספקנות שלהם ואת ההערכה הביקורתית שלהם לגבי המניעים של המאשים.
הוא הזכיר שלפני קצת פחות מ-20 שנה, בימי השיא של המלחמה בטרור שאחרי פיגועי ה-11 בספטמבר, מי שביקר את הפעילות של ארה"ב בהקשר זה היה "אנטי-אמריקני" (בדומה למי שיעז לבקר, אז והיום, את הפעילות של צה"ל). ובין הגורמים שקידמו טענה זו יותר מכל היו קבלניות כוח האדם של הצבא האמריקאי, חברות כמו Blackwater שהעסיקו יוצאי צבא והשכירו את שירותיהם לארה"ב ככוח גיבוי או עזר פרטי לכוחות הצבא הסדירים מעבר לים. "אתה שונא את Blackwater? אתה בטח אנטי-אמריקני (unamerican)", היה לדבריו נרטיב נפוץ שקדמה החברה. "אנחנו עדיין מנסים לצאת מהבלגן שנוצר כשאנשים החליטו שקבלנים צבאיים הם חלק חיוני מלהיות פטריוטי. ואז הם הלכו והתחילו לבנות צבאות פרטיים במקומות אחרים, כולל באיחוד האמירויות", הוא אמר. "זה היה ציני אז כמו שזה ציני היום".
יש הרבה דמיון בין NSO לחברות כמו בלקווטר. שתיהן מספקות מוצר התקפי דמוי נשק – חיילים להשכיר במקרה של בלקווטר, נשק סייבר במקרה של NSO – שתיהן מספקות את המוצר שלהן בעיקר לחו"ל, ושתיהן פורטות או פרטו על רגשות לאומיים כדי להשתיק ביקורת נגדן. ארה"ב כבר משלמת את מחיר הנזקים שנגרמו לה מבלקווטר ודומותיה. על הנזקים של NSO ישראל טרם שלמה מחיר, אבל אם זה יקרה שום רגש לאומי חזק לא יצליח לבלום זאת.
ובמקרה של NSO, לפחות, הרגש הלאומני הוא לא רק כלי הגנתי, הוא גם אמצעי שיווקי. לאומנות היא כלי מצוין להשתקת ביקורת, במיוחד כאשר מדובר בנושאים שממוסגרים ככאלו בעלי חשיבות ביטחונית. ובמדינות דמוקרטיות או פסאודו-דמוקרטיות שפורטות חזק על רגשות אלו, מדובר בסביבה מצוינת להפעלת מוצרי ריגול כמו פגסוס, במיוחד כאשר אלו מופעלים נגד האוכלוסייה האזרחית מסיבות לא ממש לגיטימיות. בסביבה כזו, גם אם נתפסה הממשלה מרגלת אחרי עיתונאים, מתנגדי משטר או פעילי זכויות אדם, תמיד אפשר יהיה לתופף בתופים הלאומנים ולהטביע כל ביקורת לגיטימית ברעש התופים.
וכשהלמות התופים חזקות מספיק, אף אחד כבר לא שומע כמה כלי תקשורת (שהם אנטי-משהו, זה בטוח), מקשקשים על ערכים כמו פרטיות או זכויות אדם. אנחנו נלחמים פה על עצם קיומנו, אתם לא מבינים את זה? עכשיו סתמו את הפה ותנו לנו להשתיל לכם פגסוס על הטלפון.

לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.