סגור
גג עמוד לכלכליסט טק דסקטופ

פרויקט מיוחד
מסע בארץ היוניקורנים: כך הפכה ישראל למעצמת סייבר

הנציגות הישראליות במדדי מניות הסייבר כבר מהוות יותר מחצי מהמדד. הוסיפו לכך עוד 400 סטארט-אפים וקיבלתם מעצמה בתחום. מצה"ל ועד צ'ק פוינט: עוד פרק בפרויקט ארץ חדי הקרן המופלאים, והפעם - עם העיניים לסייבר

כל יוניקורן חמישי שנולד בישראל הוא בעצם סייברקורן (לפרויקט המיוחד של דירוג היוניקורנים הישראליים - לחצו כאן). 10 מתוך כ-50 חברות הסטארט-אפ בשווי של מיליארד דולר ויותר שייכות לעולם הסייבר ומקבעות את מעמדה של ישראל כמעצמה הבלתי מעורערת בתחום.
4 צפייה בגלריה
יוניקורן חדש
יוניקורן חדש
ממשיכים במסע בארץ חדי הקרן המופלאים
מספר הסייברקורנים יכול אף להיות גבוה יותר, שכן ניתן לשייך למגזר הזה גם את ריסקיפייד, פורטר, BIGID ונוספות. ישראל מחזיקה כנראה בכל תארי ההובלה בתחום שחם כבר הרבה שנים, אבל הפך ללוהט מאז מגפת הקורונה כאשר גם הגנבים עברו טרנספורמציה דיגיטלית והבינו שלא חייבים לצאת מהבית כדי לגנוב. אפשר לעשות זאת באמצעות דרישות כופרה וגניבות "פשוטות" יותר של זהויות, כרטיסי אשראי וכפי שמדווחות חברות שפועלות בשטח, אפילו של נקודות הנוסע המתמיד.
תחום הסייבר הפך ללוהט מאז מגפת הקורונה כאשר גם הגנבים עברו טרנספורמציה דיגיטלית והבינו שלא חייבים לצאת מהבית כדי לגנוב. אפשר לעשות זאת באמצעות דרישות כופרה וגניבות "פשוטות" יותר של זהויות, כרטיסי אשראי וכפי שמדווחות חברות שפועלות בשטח, אפילו של נקודות הנוסע המתמיד
מעבר לכמות הסייברקורנים החריגה בכל קנה מידה עולמי, ישראל שולטת גם בגזרת החברות הציבוריות בתחום. מי שירצה להוציא ממדדי מניות הסייבר את הנציגות הישראליות, ייאבד יותר מחצי מהמדד. הנציגות הבולטות בתעשייה מעבר לצ'ק פוינט היא כמובן פאלו אלטו, אחריה וורוניס, סלברייט שהונפקה בחודש שעבר, סייברארק, רדוור וגם קוגנייט שפוצלה מוורינט. סנטינל וואן הישראלית היא גם הנפקת הסייבר הגדולה בתולדות וול סטריט. החברה הונפקה לראשונה ביוני האחרון לפי שווי של 9 מיליארד דולר ומאז כבר זינקה לשווי של יותר מ-16 מיליארד דולר, שמציב אותה מעל צ'ק פוינט.
4 צפייה בגלריה
סנטינל וואן SentinelOne  הנפקה בורסת ניו יורק
סנטינל וואן SentinelOne  הנפקה בורסת ניו יורק
הנפקת סנטינל וואן. שווה כבר יותר מצ'ק פוינט
(צילום: SentinelOne )
4 צפייה בגלריה
ועידת התעשייה של ישראל גיל שויד מייסד מנכ"ל צ'ק פוינט
ועידת התעשייה של ישראל גיל שויד מייסד מנכ"ל צ'ק פוינט
גיל שויד, מייסד צ'ק פוינט. זה גם בזכותו
(צילום: עמית שעל)
ואם מזכירים את צ'ק פוינט, לא ניתן להתעלם מכך שהיא כנראה חברת הסייבר הראשונה בעולם שהמציאה את התחום אי שם בתחילת שנות ה-90, כאשר האינטרנט רק נולד ומעטים הבינו כי לצד המהפך שהוא יחולל בחיים, הוא גם יהיה פרוץ מאוד להתקפות וגניבות. היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, שבהן דובר על סייבר, עוד מבלי שקראו לזה כך בשנות התשעים, יחד עם צ'ק פוינט כבסיס האם, יצרו את המפץ הגדול עליו נבנתה תעשייה שלמה. בישראל פועלת היום גם שכבה של יזמים סדרתיים המתמחים בסייבר ובראשם שלמה קרמר, מיקי בודאי ואסף רפפורט שמובילים כל אחד יוניקורן חם - קאטו, טרנסמיט ו-WIZ בהתאמה, אך גם אלו כנראה עוד לא המילה האחרונה שלהם בתעשייה.
היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, שבהן דובר על סייבר, עוד מבלי שקראו לזה כך בשנות התשעים, יחד עם צ'ק פוינט כבסיס האם, יצרו את המפץ הגדול עליו נבנתה תעשייה שלמה
מעבר לחברות הוותיקות הפרטיות כגון אימפרבה או NSO שפועלות בישראל, תעשיית הסייבר המקומית מונה יותר מ-400 סטארט-אפים. כמעט 15% מכלל חברות הסייבר בעולם הן ישראליות. מדובר במקום שני בעולם אחרי ארה"ב עם 57% מחברות הסייבר, אבל אסור לשכוח כמובן שעם חברות הסייבר שמוגדרות רשמית אמריקאיות נמנות גם פאלו אלטו או סנטינל וואן, שהוקמו על ידי ישראלים ומחזיקות כאן מרכזי פיתוח גדולים שמעסיקים מאות עובדים.
לפי נתוני IVC, ב-2020 נסקו ההשקעות בחברות הסטארט אפ בתחום הסייבר בישראל ל-3 מיליארד דולר, לעומת 2 מיליארד דולר ב-2019 ומיליארד דולר ב-2018. בהתחשב בעובדה שסך השקעות הון סיכון בסייבר הסתכמו ב-8.1 מיליארד דולר בעולם השנה, קל לראות את המרכזיות של חברות ישראל. בשנה שעברה הסתכמו האקזיטים של חברות הסייבר הישראליות בסכום אדיר של 4 מיליארד דולר, כפול מ-2019. הבולטים שבהם היו מכירת פורסקאוט ב-1.9 מיליארד דולר, צ'ק מארקס ב-1.16 מיליארד דולר, סייבר X ב-165 מיליון דולר ופורטשיפט ב-100 מיליון דולר.
מעבר להיותו של תחום הסייבר חם באופן אובייקטיבי עם כמות התקפות שזינקה לרמות שאפילו הפסימיים ביותר לא חשבו עליהן, לשוק הסייבר יש מספר מאפיינים ייחודיים שמעודדים השקעות גדולות ויש מי שיאמרו דוחפים את החברות לרמות שווי מנופח. המאפיין הראשון הוא היותו של שוק הסייבר מבוזר מאוד. גם כאשר מדברים על פאלו אלטו, צ'ק פוינט או סנטינל וואן כעל ענקיות בתחומן, בפועל הן מחזיקות נתחי שוק קטנים מאוד.

שוק מבוזר שמתאפיין ברכישות רבות

בשוק הסייבר אין גורילה כמו פייסבוק, אמזון, גוגל או אפילו אובר. הכול מאוד פתוח לתחרות ושום דבר עדיין לא נקבע. מכיוון שכך, בעידן הכסף הגדול גופי ההשקעה הגדולים מהמרים כל אחד על הסוס שלהם וכך נוצרים עדרים שלמים של יוניקורנים.
המאפיין השני, שנגזר במידה רבה מהראשון, הוא ריבוי עסקאות מיזוגים ורכישות בתחום. מכיוון שההובלה הברורה טרם נקבעה, השחקניות הגדולות בתחום רוצות כל אחת להגיע לפסגה. המסע לשם עובר דרך קיצורי דרך בדמות רכישות ועל כן עבור חלק לא קטן מהסטארט-אפים, אפילו אם לא יודו בכך, השאיפה היא להימכר לאחת החברות הגדולות. כך למשל, פאלו אלטו הוציאה בשלוש השנים האחרונות סכום אדיר של 3 מיליארד דולר על רכישות, חלק גדול מהן של סטארט אפים ישראליים.
המאפיין השלישי בתחום הסייבר הוא שלחברות צעירות וחסרות מוניטין קל יחסית למכור את מרכולתן, בעיקר אם מדובר בחברה ישראלית שבקורות חיים של מייסדיה יש את המספרים הנכונים של היחידות הצבאיות.
בשוק הסייבר אין גורילה כמו פייסבוק, אמזון, גוגל או אפילו אובר. הכול מאוד פתוח לתחרות ושום דבר עדיין לא נקבע. מכיוון שכך, בעידן הכסף הגדול גופי ההשקעה הגדולים מהמרים כל אחד על הסוס שלהם וכך נוצרים עדרים שלמים של יוניקורנים
על רקע מאפיינים אלה, יש מי שמכנה את הסייברקורנים גם "יוניקורנים סינטטיים" ומתייחס לעובדה שבתחום הזה ניתן למצוא חברות עם שווי של יותר ממיליארד דולר שמוכרות בעשרות מיליוני דולרים בודדים בלבד. זאת, כאשר לרוב חברות מגיעות למעמד של יוניקורנים עם מכירות משמעותיות יותר של 100 מיליון דולר לכל הפחות. סביר להניח שלא כולם יגיעו לקו הגמר ויגשימו את החלום, אבל ישראל תישאר בצד הנהנות מהתעשייה הזו הן בכל קשור להכנסות ממסים והן בעקבות בנייה של מאגר מומחים מקומי גדול במקצועות הסייבר שדורשים התמקצעות לעומת עולם התוכנה הכללי.
אחרי הכול, גם למי שבקיא במיוחד בתחום כבר חילחלה ההבנה כי שוק הסייבר מתחיל להידמות לשוק התרופות - התקפות ופריצות סייבר, בדיוק כמו מחלות, לא ייעלמו ולכן תמיד יהיה ביקוש למוצרים של השחקניות בו.