סגור
גג עמוד לכלכליסט טק דסקטופ

בפחות זמן ובלי פגישות: ההייטק שידרג את גיוס הכספים

סקר שערכו אינטל ולאומיטק מצא כי תקופת הקורונה לימדה את החברות הישראליות לגייס הון בפרקי זמן קצרים יותר בלי להזדקק לפגישות פרונטליות, להמעיט ברילוקיישן ולשכור יותר עובדים מעבר לים: “הטיסות לא רק מבזבזות זמן אלא גם שוחקות אותך נפשית"

ההייטק הישראלי גילה יכולת הסתגלות מהירה בתקופת הקורונה, כך עולה מסקר שערכו אינטל איגנייט, תוכנית האקסלרטורים של אינטל, ולאומיטק בקרב 200 חברות הייטק צעירות.
הסקר מצא כי החברות הישראליות למדו לגייס הון בפרקי זמן קצרים יותר, בלי להזדקק לפגישות פרונטליות, מסתמכות פחות על רילוקיישן ואינן חוששות להעסיק עובדים מעבר לים.

"אנחנו רואים כיצד ייראה העולם החדש של ההייטק הישראלי אחרי הקורונה", אמר ל”כלכליסט” צחי וייספלד, מנהל תוכנית אינטל איגנייט. “דברים שלא היו קיימים לפני שנתיים הם היום עובדה. הקורונה אפשרה לנו להבין שאתה יכול להיות בכל מקום בלי לטוס כמו משוגע. גילינו כמה הזמן שאתה לא על מטוסים הוא ערך אדיר. הטיסות לא רק מבזבזות זמן, אלא גם שוחקות נפשית. זו נקודת בגרות עבור התעשייה הישראלית, כי היזם הישראלי פיתח יכולת לשחרר. עד היום הוא לא כל סמך על אחרים ולכן רצה לטוס בעצמו, זה השתנה ונקווה שחלק מזה יישאר איתנו".

2 צפייה בגלריה
אינפו כסף מהיר ותנאים נוקשים
אינפו כסף מהיר ותנאים נוקשים
אינפו כסף מהיר ותנאים נוקשים

2020 הייתה שנת שיא להייטק הישראלי, בה גוייסו 10.2 מיליארד דולר ב־607 עסקאות. הסקר, שנערך על ידי יעל בנימין בשיתוף לאומיטק, משרד עורכי הדין יגאל ארנון, אינטל אייגנייט, מרכז היזמות זל וקרן בנסון אוק ונצ׳רס, התמקד ב־200 חברות בשלבים מוקדמים ש־78% מהן גייסו מתחת ל־15 מיליון דולר ו־85% מהן מעסיקות מתחת ל־30 עובדים. מהנתונים עולה כי לצד העלייה בהיקף העסקאות אשתקד, נרשמה ירידה בפרק הזמן שלקח לסגור עסקה. 59% מהחברות מדווחות על גיוסים שנסגרו בפחות מ־4 חודשים, לעומת 36% לפני הקורונה. 29% אף דיווחו על השלמת גיוס בפחות מחודשיים. “41% מהסטארט־אפים גייסו הון מבלי לפגוש את משקיעיהם פנים אל פנים” אמרה ל”כלכליסט” יעל בנימין, עורכת הסקר. “חברות שמצליחות לעשות זאת בהצלחה יוכלו לנצל מימון בינלאומי והזדמנויות עסקיות עצומות”.
המשקיעים חוששים
אולם טובה ככל שתהיה התגובה והתאוששות של החברות הישראליות, ממצאי הסקר מעידים שבצד השני של משוואות ההייטק דווקא הפכו זהירים יותר בעקבות הקורונה. נתונים שמתייחסים למשקיעים מראים כי אלה מעוניינים לקבל יותר שליטה על החברה ועל התהליך עצמו, על מנת להגן על ההשקעה שלהם באקלים לא יציב. אם טרום הקורונה לא נמצאו כלל משקיעים שביקשו זכויות וטו שונות, הרי שהיום 36% מתנים השקעה בקבלת זכויות וטו: 27% מבקשים זכות וטו לגבי היבטים תקציביים, 7% בנושאים הקשורים לגיוסים ופיטורים של כוח אדם ו־2% בנושאים הקשורים למימון ממשלתי. להשוואה, בארה״ב רק 7% מהמשקיעים מבקשים זכות וטו.
גורם נוסף שיש לו השפעה על התנהלות ההייטק הישראלי הוא העלייה בשער השקל. החברות שמגייסות כסף בדולרים נאלצות להמירו לשקלים כדי לשלם שכר ושאר עלויות מקומיות וכח הקניה של אותו גיוס קטן משמעותית, מה גם שהשכר המשולם לעובדי פיתוח בארץ נחשב לאחד הגבוהים בעולם. בשל כך 13% מהחברות הנסקרות השיבו שהחלו להעסיק עובדים בחו״ל בתקופה האחרונה, כאשר אוקראינה היא היעד המוביל לחיפוש עובדים, אך גם פולין והודו גם הן על המפה. 72% מהחברות מעסיקות פחות ממחצית מצוות המחקר והפיתוח שלהן בחו״ל, אך עבור 28% הנותרות למעלה ממחצית עובדי הפיתוח לא יושבים בישראל.
10% מהחברות סיפרו שהן נאלצות לגייס עוד כסף בשל הדולר הנמוך. "סוגיית השקל מול הדולר מטרידה מאוד יזמים״ אומר וייספלד. ״הכסף מספיק לפחות בגלל שאתה משלם בשקלים כאן. למדנו בתהליך שיותר חברות נשענות על אאוטסורסינג ועל חברות גם מחוץ לישראל וזה חלק מהתמודדות של שער המטבע. הרבה יזמים מגייסים כיום עם תוכנית עיסקית שמתחשבת בשער המטבע", אומר וייספלד.
היזמים נשארים בארץ
בגלל גודלו של השוק הישראלי, חברות ישראליות נטו מאז ומתמיד להקים פעילות מעבר לים כבר בשלב מוקדם, ואכן 55% מהחברות הנסקרות כבר מחזיקות פעילות כזו ו־13% אמרו שהן בתהליכי ביסוס נוכחות מחוץ למדינה. אולם הקורונה הביאה עימה שינוי משמעותי גם בתחום זה: אם טרום המגפה אצל 54% מהחברות העובד הראשון בחו״ל היה אחד המייסדים או בכיר אחר שנשלח מהארץ, הרי שהיום המצב הפוך. 59% מהחברות בחרו להסתמך על גיוס מקומי במעבר הראשון לחו”ל, ורוב החברות אף הסתפקו בנציג בכיר פחות גם כפשרה וגם מתוך הבנה שכיום מרבית הפעילות יכולהה להתבצע מרחוק. רק 41% מהחברות מעדיפות היום את האופציה של רילוקיישן.

2 צפייה בגלריה
צחי וייספלד מנכ"ל אינטל איגנייט
צחי וייספלד מנכ"ל אינטל איגנייט
צחי וייספלד, מנהל תוכנית אינטל איגנייט. מודל העבודה של ההייטק משתנה
(צילום: אבירם ולדמן)

המרחק גם הוא עושה את שלו ופחות חברות ישראליות בוחרות בעמק הסיליקון כאופציה להקמת נוכחות משמעותית בחו״ל. למעשה, 34% מהן בוחרות בניו יורק, 15% בלונדון ורק 10% בסן פרנסיסקו. חברות עדיין רוצות להתקרב לשוק המרכזי שלהן, אבל המיקום הופך שיקול פחות מרכזי ויותר חברות בוחרות במקומות כמו מיאמי או דנוור בארה״ב או מילאנו ומדריד באירופה, כולן נהנות מטיסה ישירה לישראל וקרבה לקהל היעד.
"בעבר נושא הרילוקיישן היה מאוד קריטי וזה השתנה מהותית. הרבה יזמים ביטלו תוכניות רילוקיישן ואני מאמין שנראה כאן הרבה יותר חברות ישראליות שהופכות להיותת גלובליות ופחות חברות זרות עם מרכזי פיתוח בארץ. זה יכול להביא בעתיד גם לשינוי כולל יותר של מודל העבודה, אם זה בגיוס כסף או גיוס לקוחות", אומר וייספלד.
ולבסוף, הקורונה הביאה את החברות להתבסס בצורה משמעותית מאוד על מיקור חוץ. אם בעבר רק 29% ענו שהחברה מרחיבה העסקת עובדים חיצוניים (פרילאנסרים), הרי שהיום מדובר כבר ב-־7% מהחברות ולמעשה ב־29% מהחברות פחות ממחצית העובדים נחשבים לעובדים מן המניין.