סגור

פייסבוק סלקטיבית: אוכפת את התקנון על המשתמשים הרגילים, אבל מוותרת ל-VIP

הרשימה הלבנה גרסת פייסבוק - מה שלפוליטיקאים, ספורטאים ואמנים מותר, למשתמשים הרגילים אסור. תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל חושף שהרשת החברתית מקלה באכיפת כללי תקנון השימוש המסתורי שלה כשמדובר באנשים מפורסמים - ובחלק מהמקרים אף נמנעת לחלוטי מפיקוח על תכנים של חשבונות מסוימים

פייסבוק טוענת בכל זמן ובכל מקום שהיא אוכפת את כללי תקנון השימוש המסתורי שלה באופן שוויוני לכל המשתמשים. אבל תחקיר חדש של הוול סטריט ג'ורנל שפורסם היום (ב') מגלה שהמציאות לא ממש דומה לטענותיה. על פי מה שדווח, פייסבוק הרבה פחות נחרצת על הפרות של משתמשים חשובים כגון סלבריטאים, פוליטיקאים או ספורטאים מוכרים. במקרים מסוימים היא אפילו נמנעת לחלוטין מפיקוח על תכנים של חשבונות מסוימים המוחרגים מביקורת, על ידי הוספה שלהם לרשימה לבנה, שהלכה למעשה מגנה עליהם מסנקציות.


על פי הג'ורנל מדובר במדיניות רשמית של החברה שמכונה XCheck או cross check. במקור היא נועדה לשמש כאמצעי לבקרת איכות תוכן לגבי צעדי אכיפה על חשבונות VIP, אך בהמשך היא למעשה הפכה לרשימת החרגה. כיום נהנים מהמדיניות הזו כ-5.8 מיליון משתמשים לפי נתוני 2020.
תכנים שמתאפשרים ל-VIP כוללים למשל הטרדות כמו במקרה של הכדורגלן הברזילאי ניימאר שהעלה לרשת החברתית תמונות עירום של צעירה שתבעה אותו על הטרדה מינית לפני כן. התמונות האלה נצפו על ידי עשרות מיליוני העוקבים של ספורטאי העל לפני שפייסבוק מיהרה להסירן. מיותר לציין שמשתמש מן השורה לא היה אפילו יכול להעלות את התמונות האלה שכן מערכות זיהוי העירום של פייסבוק היו חוסמות אותן לפני הפרסום. אבל כאמור אצל פייסבוק יש דרג ויש כאלה שיכולים לעשות מה שהם רוצים.
חשבונות אחרים שימשו להפצת תכנים שבודקי התוכן של פייסבוק הגדירו כ"מסית" ושקרי. בין היתר טענות שחיסונים הורגים, שהילארי קלינטון עמדה בראש רשת פדופילים עולמית או שדונלד טראמפ כינה מהגרים "חיות". אפילו בחינה פנימית של הנהלים האלה בידי יועצים משפטיים של החברה עצמה מצא שמדובר בפעולות שיכולות להיחשב כ"הפרת אמונים" כלפי המשתמשים מן השורה שלא נהנים מאפשרות לחרוג מהתקנון.

3 צפייה בגלריה
ניימאר בסיום הגמר
ניימאר בסיום הגמר
ניימאר. מה שלו מותר - לאחרים אסור
(צילום: ABACA)

להזכיר, לפייסבוק יש כיום כמעט 3 מיליארד משתמשים ברחבי העולם ועל כולם חלים כללי התקנון שלה. לפחות לפי טענותיה. לא מעט משתמשים חוו או יחוו את נחת זרועה במקרה שהפרו את התקנון המסתורי שלה פעמים רבות ללא שהוסבר להם במה חטאו או פשעו וללא שהם מקבלים הסבר כלשהו. העונשים שפייסבוק משיתה על מפירים כבדים יכולים להגיע לחסימת חשבון לצמיתות ועימו כל התכנים שהמשתמש פרסם או העלה לשירות. במקרים היותר נפוצים מדובר בחסימה זמנית לכמה ימים, שבוע או אפילו חודש, או פשוט מחיקה שרירותית של תכנים כמו תמונות שאלגוריתם הסינון שלה מצא כלא תואמים לתקנון.
למעשה, שימוש במערכת הזו היא גם הפרה של כללי הפעילות שפייסבוק לקחה על עצמה אחרי הביקורת העצומה שעלתה בעקבות פרשות קיימברידג' אנליטיקה והפצת הפייק ניוז על ידי גורמים מדינתיים ופוליטיקאים. החברה הקימה בקול תרועה רמה ועדת ביקורת חיצונית שמתפקדת כמעין רגולטור פרטי וחיצוני לחברה. אך המסמכים שחשפו את תכנית XCheck גם הראו שהחברה לא היססה להמעיט במרחב התמרון הגדול שהיא מאפשרת למשתמשי VIP.
פייסבוק אישרה את התחקיר, אך הסבירה שהמערכת נועדה למקרים שבהם תכנים מסוימים דורשים "הבנה טובה יותר" לפני שנאכפים כלפיהם כללי השימוש שלה. מנגד, החברה הכחישה שהיא העבירה לוועדת הביקורת שלה מידע מוטעה ושהיא נמצאת במהלך להוציא את התוכנית הזו מכלל פעולה. עם זאת, התחקיר שהתבסס על מסמכים שחושף שחיתויות נמסר גם לקונגרס ול-SEC (רשות שוק ההון האמריקאית) ומעלה גם שכל שדרת הבכירים בחברה מכירה את כל הבעיות האלה ונוספות - עד לרמת המנכ''ל מארק צוקרברג. אגב, צוקרברג עצמו הודה ב-2018 שפייסבוק טועה בכ-10% מהמקרים שבהם היא אוכפת את כללי התקנון על משתמשים מן השורה.
3 צפייה בגלריה
מארק צוקרברג ב סינאט האמריקאי
מארק צוקרברג ב סינאט האמריקאי
מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג
(Andrew Harkin)

עוד נמצא שכ-45 צוותים ברחבי העולם היו בעלי סמכות להוסיף משתמשים לרשימות הלבנות ולהחריגם מאכיפה. בדרך כלל סוגי התכנים האלה שאושרו לפרסום כללו כאלה שנתפסו כ"חדשותיים", "משפיעים או פופולריים" או "בעלי פוטנציאל לעורר משבר יחצ''ני". המקרה של ניימאר מראה בדיוק את גבולות הגזרה של החברה. הצעירה שתמונותיה פורסמו על ידו כנקמה או כניסיון מעוות להגן על עצמו תבעה את הכדורגלן על אונס ב-2019 וניימאר טען אז שהיא מנסה לסחוט אותו. בתגובה הוא פרסם בחשבונותיו בפייסבוק ואינסטגרם שמסתכמים בכ-150 מיליון עוקבים, צילומי מסך של התכתבויות שלו בווטסאפ עם הצעירה, צילומים אלה כללו גם את תמונות העירום.
התגובה הפייסבוקית הטיפוסית לתכנים מעין אלה פשוטה - למחוק אותם. אבל לפייסבוק לקח יום שלם לפני שהיא נלחצה מספיק כדי להסיר את התכנים האלה של ניימאר. בזמן הזה נמצא על ידי מערכות החברה עצמה שכ-56 מיליון משתמשים נחשפו להם. במסמך אחד כינתה פייסבוק את התכנים האלה כ"פורנו נקמה", עדות לכך שגם אוכפי המדיניות שלה עצמה ראו בהם בעיה קשה. הסרטון של ניימאר שותף כ-6,000 פעמים ולמעשה פייסבוק איבדה עליו שליטה.
גם פוליטיקאים נהנים מהרשימה הלבנה, לפחות כל עוד הם משפיעים ועדיין בתפקיד. הדוגמה של טראמפ היא הטובה ביותר. בעוד הוא העלה לא מעט פוסטים שכוללים פעמים רבות מידע שגוי ואף מסית, החברה נהגה בו בכפפות של משי כל עוד היה נשיא ארה"ב. כך למשל פוסט שבו הוא תיאר את מפגיני Black Lives Matter כבוזזים זכה לניקוד המקסימלי כמעט לתוכן מסית, ניקוד שהיה מביא להסרתו המיידית אם היה מדובר באדם מן היישוב. לטראמפ זה לא הפריע להמשיך ולפרסם תכנים בעייתיים, פייסבוק השעתה את חשבונו לשנתיים רק ביוני שעבר, הרבה לאחר שהוחלף בידי ג'ו ביידן.
שמות מוכרים שנכללים ברשימה הזו? הסנטורית אליזבת' וורן למשל - אחת מהאויבות הגדולות של פייסבוק ושאר ענקיות עמק הסיליקון; גם דונלד טראמפ ג'וניור נכלל בה, כמו מארק צוקרברג עצמו ואפילו דאג הפאג. מנגד' עיתונאים ואקטיביסטים למשל לא מוחרגים ולפעמים אף נאכפים עליהם כללים באופן שגוי בגלל חוסר הבנה של התכנים שהם פרסמו. כך היה במקרה של עיתונאי ערבי, הידוע כמבקר חריף של המדינות המוסלמיות והערביות, ושחשבונו נחסם לאחר שבודקי העובדות של פייסבוק טעו והעריכו שתכנים שלו כללו מסרים מוסלמיים קיצוניים בעוד שאלה טענו ההיפך מכך.

3 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ 2.6.21
דונלד טראמפ 2.6.21
הנשיא הקודם דונלד טראמפ
(רויטרס)

לא ברור האם פייסבוק תבטל לגמרי את החסינות הזו. בכירים בחברה מצאו שלא פעם עובדים הוסיפו שמות לרשימה באופן שרירותי למדי. "הרשימה ממשיכה לגדול", כתבה מנהלת מוצר שאחראית על בדיקת טעויות והמליצה לבטל את ההרשאות של העובדים. החדשות הטובות הן שההנהלה הבכירה מסכימה באופן עקרוני עם המהלך. התכנית היא להגיע לביטולה של XCheck עד סוף החצי הראשון של 2021, אך תאריך זה כבר עבר ונראה שלפייסבוק יהיה קשה יותר להיפטר מהפריבילגיות שהעניקה לחלק מהמשתמשים ממה שהיא חשבה.