סגור
גג עמוד לכלכליסט טק דסקטופ

פרויקט מיוחד
יוניקורן ניישן: כך הפכה ישראל לפס ייצור של חדי קרן

הקורונה נתנה את הדחיפה - וישראל הפכה לפס ייצור של יוניקורנים שמגיעים במהירות להנפקה הנחשקת. כשחלקן נושקות לשווי של 10 מיליארד דולר, החברות הישראליות כבר לא ממהרות לעזוב לחו"ל. פרויקט מיוחד: רשימת היוניקורנים המלאה של ישראל

2021 היא לא שנת היוניקורנים, כי יוניקורן זה כבר לא מעניין. הם בכל מקום ובכל פינה כמעט כמו הקורקינטים שעליהם אוהבים להתנייד עובדיהם. הסיפור האמיתי של השנה האחרונה הוא קפיצת המדרגה הנוספת של האקו סיסטם הישראלי ולידתו של הדקא־קורן הישראלי הראשון, חברת הפינטק ראפיד שהגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר בגיוס ההון הראשון שלה. חברת הסייבר סניק מתקרבת לשם עם שווי של 8.5 מיליארד דולר ואם אוורגרנד הסינית לא תהפוך לליהמן ברדרס של 2021, סביר להניח שנראה עוד דקא־קורן ישראלי לפני סוף השנה.
לדירוג המלא של היוניקורנים הישראליים לחצו כאן
חברות פרטיות בשווי של 10 מיליארד דולר ויותר הן המועדון האקסקלוסיבי באמת היום עם פחות מ־50 חברות כאלה בעולם כאשר ברשימה זו נכללות חברות בעלות פרופיל תקשורתי גבוה כמו ספייס X של אלון מאסק וענקית הגיימינג אפיק גיימס שקוראת תיגר באחרונה על אפל בכבודה ובעצמה.
לעומת זאת מספר היוניקורנים בעולם כבר עבר את ה־800, כפול ממספרם בסוף 2019. רק ברבעון הראשון של 2021 קיבלו 121 חברות חדשות שווי של יותר ממיליארד דולר, לעומת 159 יוניקורנים חדשים ב־2020 כולה. ברבעון השני המספר היה גדול אף יותר. וכך, מבט נוסף בטבלת היוניקורנים הישראלים ממחיש היטב את אינפלציית היוניקורנים גם בעולם וגם בישראל בשנתיים האחרונות – צריך להגיע מעבר לעשירייה הרביעית בטבלה כדי למצוא את היוניקורנים הישראלים המשתרכים מאחור, כלומר אלה ששווים "רק" מיליארד דולר.
החלו גם לבלוע בעצמן
2021 היא לא שנת היוניקורנים גם משום שמספרם בישראל בכלל פחת, אבל מסיבות טובות: 17 מתוכם, החל מאיירונסורס ועד סלברייט, סיימו את חיי היוניקורן שלהם כאשר הפכו לחברות ציבוריות שנסחרות כל אחת בשווי של יותר ממיליארד דולר בוול סטריט. נכון, זה פחות מיוחד כי יש אלפי חברות כאלה בשוק ההון האמריקאי, אבל בסופו של דבר רוב היוניקורנים רוצים להשיל את הכנפיים ולהפוך לסוס שדוהר במהירות בסיוע של הכסף הגדול באמת - זה של ציבור המשקיעים והגופים המוסדיים שפועלים בוול סטריט.
יתרה מכך, 2021 היא השנה שבה חברות ישראליות החלו לבלוע יוניקורנים או כמעט יוניקורנים בעצמן. הראשונה היתה טאבולה שקנתה בקיץ את קונקסיטי האמריקאית תמורת 800 מיליון דולר ואחריה קייפ שנסחרת בלונדון שתשלם 936 מיליון דולר עבור אקספרס VPN האמריקאית. גם המגמה הזו צפויה להימשך לנוכח הסכומים הגבוהים שגייסו היוקניורנים הישראלים בהפיכתם לחברות ציבוריות אשר במקרים של סנטינל וואן או איירונסורס עברו את המיליארד דולר.
כיצד ישראל הפכה לפס ייצור של יוניקורנים שמצליחים גם לממש את ייעודם ולהגיע להנפקה הנחשקת? חלק מהסיבות הן כלל עולמיות ומוכרות היטב: הקורונה, הזרמות הכספים האדירות של הבנקים המרכזיים, העליות בשווקי המניות שמתורגמות לזרימת הכסף הבלתי פוסקת גם להשקעות הפרטיות.
עוד לפני הקורונה שוק המניות האמריקאי נהנה מתקופת גאות ממושכת, שבינתיים הפכה לממושכת ביותר בהיסטוריה, וכך שוק הכסף הפרטי הלך והוצף בעוד ועוד מצטרפים חדשים. מדד נאסד”ק, למשל, הכפיל את עצמו פי שבעה בעשור שבין 2010 ל־2020, מה שהוביל גם להכפלה של ההון המנוהל בקרנות השקעה פרטיות ובקרנות הון סיכון ליותר מ־3 טריליון דולר ב־2020. יחד עם קרנות גידור וקרנות השקעה בנדל”ן, הסכומים כבר הגיעו ל־10 טריליון דולר. כמויות הכסף בשוק הפרטי היו כה גדולות, שכמות “התחמושת היבשה” (Dry Powder), כפי שמכונה בעגה המקצועית הון שגויס אך לא הושקע, נסקה לשיא של 2 טריליון דולר בתחילת 2020. בעקבות הקורונה הזרים הממשל האמריקאי עוד 4.5 טריליון דולר לשווקים וגוש היורו תרם 4 טריליון יורו נוספים.
הרווח לכלכלה הישראלית
ואולם עבור ההייטק הישראלי השינוי העמוק שהביאה הקורונה היה בעיקר במישור הגאוגרפי. לפתע, כאשר כולם עובדים מהבית ולא יכולים לטוס, זה כבר לא משנה אם קונים תוכנה מחברת סטארט־אפ שיושבת בסן פרנסיסקו או בתל אביב. המיקום הפך לשקוף ולמציאות הזאת הסטארט־אפים הישראלים הגיעו מוכנים כי הם נדרשים להיות חברות גלובליות מרגע לידתן.
אם סטארט־אפ אמריקאי או אירופי עושה את צעדיו הראשונים בשוק המקומי כי הוא מספיק גדול, הרי שהחברות הישראליות מהרגע הראשון חושבות שוק עולמי ובונות את עצמן ככאלה. אם שואלים את אנשי ההון סיכון מחו"ל מדוע הם משקיעים סכומי עתק בחברות ישראליות דווקא, זו בדיוק התשובה שלהם - הן גלובליות גם כשהן קטנות. עם סגירתו של העולם, הצליחו סטארט־אפים רבים למנף את המציאות החדשה והגדילו דרמטית את המכירות שלהם.
יתרה מכך, דווקא לחברות הקטנות והצעירות היה קל יותר להתאים את עצמן לדרישות השוק החדשות והשינוי בטעמי הלקוחות שרצו למשל התקנה פשוטה של המוצר ללא מעורבות צוותי תמיכה ששולח הספק, אספקה מהירה, יכולת מהירה להגדיל את מספר המשתמשים וביסוס הפעילות בענן כדי לאפשר לעובדים להתחבר מרחוק. חברות טכנולוגיה ישראליות נולדו בדיוק עבור רגע כזה ובמישור הזה יש להן יתרון מובנה מול חברות אמריקאיות גדולות יותר.
הקפיצה המהירה במכירות עומדת גם מאחורי עליות השווי הדרמטיות של החברות הישראליות, אבל היא מביאה לעוד שינוי מהותי ובעל החשיבות האמיתית עבור הכלכלה המקומית. השינוי שמתרחש בימים אלה בשמורת היוניקורנים הישראלית הוא ההבנה כי היוניקורן הישראלי כבר לא זקוק לכנפיים כדי לעוף מפה ברגע שהוא צומח. אפשר להיות חברת טכנולוגיה ישראלית גדולה שמתנהלת ברובה מכאן ולא ממהרת לעבור לארה"ב ברגע שהיא מתחילה למכור בסדרי גודל משמעותיים.
הנהלות של חלק גדול מהחברות ברשימה וכך גם הנהלות של היוניקורנים שהפכו השנה לחברות ציבוריות יושבות בישראל, בחלקן או במלואן והפעילות בישראל היא לא רק מרכז הפיתוח, אלא מקיפה את כלל הפונקציות של החברה. בעבר, אנשי המכירות והתמיכה ישבו כולם בארה"ב או באירופה כאשר ישראל משמשת רק כ"מוח" המפתח.
השינוי העמוק שחל בשנתיים האחרונות, גם בתמיכת המשקיעים שכבר לא לוחצים על החברות להעביר את מרכז הכובד החוצה מישראל, הוא הרווח הגדול של הכלכלה הישראלית מהיותה פס הייצור ליוניקורנים. המפתח להגדלת כוח האדם שמועסק בענף ההייטק מ־10% ל־15% בהתאם ליעד שקבע ראש הממשלה נפתלי בנט, עובר בדיוק שם.