סגור
גג עמוד לכלכליסט טק דסקטופ

פרשנות
הכישרון של י' מהמוסד: קרן ענק מחפשת אוזן קשבת

המינוי של ראש המוסד היוצא יוסי כהן למנהל הפעילות בישראל של קרן ההשקעות של סופטבנק לא נולד כי יש לו יכולת מיוחדת לזהות את הטכנולוגיה הבאה אלא כדי לספק למייסד הענקית היפנית, מאסיושי סאן, את הקשרים הדרושים לשלטון

בסוף השבוע נודע כי קרן ההשקעות של סופטבנק היפנית מתכוונת להרחיב את פעילותה בישראל ומינתה לשם כך את יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, למנהל הפעילות שלה בארץ. זו לא טבילת האש הראשונה של קרן ההשקעות בישראל, ממש לאחרונה השקיעה בחברת זיהוי הפנים אניוויז׳ן (AnyVision) ויש לה השקעות בחברה הסייבר סייבריזן, בחברת בסיסי הנתונים רדיס לאבס ובעוד רבות אחרות. המינוי של בכיר לשעבר בגוף ביטחוני ולא של בוגר ענף ההייטק הישראלי הוא לכאורה צעד מפתיע מצד קרן שמחפשת את האקזיט הטכנולוגי הבא, אבל צריך להיות הגיוני למדי לכל מי שעקב אחרי היסטוריית ההשקעות של מייסד סופטבנק מאסיושי סאן.


מאסה, כפי שהוא מכונה, הוא האאוטסיידר של עולם הטכנולוגיה, ואין לו שום בעיה עם זה. הביליונר היפני ממוצא קוריאני הדהים את עולם ההון סיכון הגלובלי כשהקים ב־2017 את קרן ויז׳ן שניהלה 100 מיליארד דולר, מחצית מהם הגיעו מערב הסעודית ומדינות המפרץ. היקף ההון חסר התקדים של ויז׳ן הכריח את גופי ההשקעות הוותיקים (והסנובים) ליישר קו ויצר טרנד של מגה־קרנות, שמנהלות סכומי ענק ומשקיעות באגרסיביות.
אסטרטגיית ההשקעות של מאסה יוצאת דופן גם בתחום שמאוכלס בכבדות במגלומנים עם תסביך אלוהות. ראשית הוא אולי מעסיק מנהלים לרוב, אבל מקבל את מרבית ההחלטות בעצמו ומהר. כך למשל התקבלה ההחלטה להשקיע ב־WeWork של אדם נוימן מיליארדי דולרים ולהמשיך להזרים אליה הון גם כשכבר היה ברור שמדובר באסון פיננסי. לחברת הנסיעות הסינית דידי צ׳אושינג הזרים מאסה סכום גדול אפילו יותר וגם היא בצרות היום. חברת האינטרנט האמריקאית Katerra שהשקיע בה הודיעה ממש לאחרונה על פשיטת רגל.


2 צפייה בגלריה
יוסי כהן ראש המוסד לשעבר
יוסי כהן ראש המוסד לשעבר
יוסי כהן
(צילום: שאול גולן)
לא מדובר בעשרות או מאות מיליונים שהלכו לפח, אלא בכישלונות שמצטברים לעשרות מיליארדי דולרים על פני תקופה של ארבע שנים בלבד. גם ההצלחות המעטות של מאסה לא מחפות על המבוכה. באובר הוא בחר להשקיע ממש לפני ההנפקה המעט מאכזבת של החברה וההנפקות המוצלחות של חברת DoorDash ו־Opendoor סידרו לקרן תשואות יפות מאוד, אבל הן היוו את ההשקעות היותר צנועות שלה יחסית.
לאחרונה מאסה חטף שוב ביקורת קשה בעקבות פרקטיקות השקעה מפוקפקות וכושלות שביצע. לפני שנה הוא נאלץ למשוך השקעה של 700 מיליון דולר בקרדיט סוויס לאחר שחקירה של מנהלי הקרן גילתה שסופטבנק השתמשה בהון כדי לשמש מלווה ולווה במקביל בקרן הבריטית Greensill, וכך מימנה חברות שהשקיעה בהן בעקיפין ובלי ליידע על כך את שאר המשקיעים. בעקבות החשיפה גרינסיל קרסה.
ביקורת קשה על ניהול הקרן
איך כל זה קשור למינוי של ראש המוסד לשעבר למנהל ההשקעות בישראל? קשור מאוד. ביוני האחרון ניהל מאסה מפגש משקיעים בו הוטחה בו ביקורת קשה על ניהול הקרן. ״אישית אני חושב שאנחנו צריכים להקדיש יותר תשומת לב לניהול״, ענה מאסה למבקריו והוסיף: ״אנחנו מתכננים לנהל את ההשקעות שלנו בהתאם לחוק כדי שהפוקוס שלנו לא יהיה על הטווח הקצר ועל טכניקות של הנדסה פיננסית״. ולמי שמעוניין בתרגום של הסאבטקסט: אסטרטגיית ההשקעות המשופרת של מאסה מצריכה חברים בחלונות הגבוהים.

2 צפייה בגלריה
מייסד סופטבנק מאסיושי סאן
מייסד סופטבנק מאסיושי סאן
מאסיושי סאן
(צילום: בלומברג)

אם יש משהו שההשקעות באובר במערב ובדידי במזרח לימדו את מאסה, הרי שזה שאין תחליף לאוזן קשבת אצל הרגולטור ואת זה כהן אמור לספק לו. אין כאן ביקורת כלפי כהן ותפקודו כראש המוסד, הנחת המוצא של כותבת טור זה היא שהוא מילא את תפקידו נאמנה ובצורה הטובה ביותר, אבל אין שום דבר ברזומה שלו שמצביע על יכולתו להיות משקיע הון סיכון מוצלח. כהן נבחר כנראה לא בגלל שיש לו יכולת יוצאת דופן לזהות את הטכנולוגיה הבאה או לסייע ליזמים צעירים לפרוץ לשוק האמריקאי, הוא נבחר כדי לספק לסופטבנק ומאסה את המהימנות שדרושה להם בתקופה הנוכחית. תקופה שבה הזרקור הרגולטורי מופנה אל חברות הטכנולוגיה ומחוקקים ברחבי העולם נחושים ללמוד מטעויות העבר שלהם בתחום. במקרה הטוב, כהן ישמש כמתווך בין השאיפות העצומות של מאסה ובין השוק הישראלי, אבל במקרה הרע הוא יסתנוור מהמיליארדר הכריזמטי ויהפוך לעוד אדם נוימן שחושב שהמטרה מקדשת את האמצעים.