סגור
גג עמוד לכלכליסט טק דסקטופ

ראיון
"ההייטק צריך מהנדסים עם כישורים אחרים ממה שמייצרת האקדמיה"

פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בת"א, אומר כי “האקדמיה נותנת ידע טכנולוגי ברמה גבוהה, אבל התעשייה צריכה מהנדס עם יכולת למידה עצמית וסט כישורים שיאפשר לו לדבר גם עם מעצבים ופסיכולוגים". לדבריו, חסרים כיום בין 13 ל־20 אלף אנשי טכנולוגיה, ו“אחת הבעיות היא שתוקף המוצר שנקרא ‘מהנדס’ בישראל הוא קצר מדי"; ויש לו גם טיפ לתיכוניסטים שמתלבטים בין 4 ל-5 יחידות לימוד במתמטיקה

פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בת"א

עמי מויאל, שנת הלימודים האקדמית מתחילה כאשר ברקע שוק עבודה רותח במגזר ההייטק. כולם רודפים אחרי הטאלנטים המנוסים, מוכנים לשלם להם סכומי עתק ולהרעיף עליהם אופציות בנדיבות, אבל את הג'וניורים פחות רוצים. מה עושים?
"נכנסתי לתפקיד לפני חמש שנים וראיתי חברות טכנולוגיה רבות שפשוט לא מגייסות בוגרי מכללות. כמי שהיה 15 שנה בתעשיית ההייטק בעצמו, הלכתי ופגשתי את המנכ"לים אחד אחד והסברתי להם למה זה שגוי. היום המצב שונה וממש עושה לי צמרמורת לראות את הבוגרים שלנו מככבים בתמונות של הנפקות ענק של היוניקורנים. זה עונג וזה גם מביא תוצאות. רק בשבוע שעבר קיבלתי מייל מעינב עזריה מקלטורה (שהונפקה בנאסד"ק לפני כחודשיים לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר): ‘עמי אנחנו מגייסים עכשיו 170 מהנדסים, שלח לי בוגרים’. היום, כדי לפתור את בעיית הניסיון, הג’וניורים מתחילים לעבוד כבר משנה ב', וזה לדעתי פוגע בלמידה. למצב הזה יש כמה פתרונות. למשל, פרוייקטים משותפים בין החברות למוסדות הלימוד שיקחו סטודנטים בשנה ד' וישלבו אותם או התאמה של הלימודים כך שהבוגרים יתאימו יותר לשוק”.
היכן הפערים בין מה שהתעשייה מחפשת לבין הבוגרים הטריים של המוסדות האקדמיים?
"כפרופסור שלא צמח באקדמיה, אלא גם היה הרבה שנים מהנדס ומנהל, הובלתי גישה אחרת כשנכנסתי לתפקיד שלי במכללה. מקובל לשפוט תוכניות לימודים אקדמיות על פי התהליך, אבל הבנתי שיש שם בעיה וצריך לשנות את התפיסה של הלימודים. כמהנדס יש לי סיסמטה ויישמתי אותה גם פה: תגדיר את הבעיה, תחלום הכי רחב בלי מגבלות, תגבש תוכנית, צא לשטח ואחרי זה תתקן את מה שדורש התאמות. וזה מה שעשינו. הלכנו ל־100 חברות טכנולוגיה ושאלנו מה הן צריכות במהנדס ומה שמפתיע רבים הוא שהן לא חיפשו רק את הידע הפורמלי שניתן ברוב מוסדות הלימוד, אלא מיומנויות אחרות שקשורות יותר בתקשורת ועבודת צוות".

1 צפייה בגלריה
פרופסור עמי מויאל על רקע מכללת אפקה
פרופסור עמי מויאל על רקע מכללת אפקה
פרופ' עמי מויאל על רקע מכללת אפקה
(צילוןם: יח"צ)
פרופ’ עמי מויאל, נשיא אפקה; בן 59, נשוי + 4; גר באשדוד; תפקידים קודמים: מנכ”ל חברת ההייטק NSC, ראש המחלקה להנדסת חשמל באפקה
ומה היו המסקנות שלכם מהתהליך? ללמד במדעי המחשב איך לתקשר עם מהנדסים אחרים?
"קודם כל הבנו שתעשיית ההייטק צריכה מהנדסים עם כישורים אחרים ממה שמייצרת האקדמיה. האקדמיה הישראלית נותנת במשך שנים ידע טכנולוגי ומדעי ברמה גבוהה מאוד, אבל התעשייה היום צריכה מהנדס עם סט של כישורים שיאפשר לו גם לדבר עם מעצבים, פסיכולוגים. חשובה גם יכולת לימוד עצמית כי הידע המקצועי מתקדם מאוד מהר. הראיה לפער הזה היא המחסור החמור שקיים במהנדסים מצד אחד, והקושי של הג'וניורים למצוא עבודה מצד שני. אלה כישורים שלרוב מפתחים אחרי שנה־שנתיים של עבודה בהייטק ואילו אנחנו מנסים לתת אותם כבר בלימודים. שינינו את כל תוכנית הלימודים. הסטודנט לא רק משנן, אלא מפתח יכולות הנדסיות של פתרון בעיות. תוצרי הלימודים הם לא רק ידע אלא גם מיומנויות כמו היכולת להציג מצגת מקצועית של שלוש דקות באנגלית".
“הבסיס להצלחה: מתמטיקה 5 יחידות”
ומה אתם רואים בשטח? כיצד זה משפיע על קבלת הבוגרים שלכם למשרות ועל הביקוש ללמוד במכללה?
"בשנים האחרונות אנחנו מקבלים פניות מחברות הייטק שמחפשות לאייש יותר משרות מכמות הבוגרים שאנחנו מייצרים מדי שנה. היום, בניגוד לעבר, רוב הבוגרים מוצאים עבודה לבד ומשרד ההשמה משמש בעיקר כייעוץ קריירה ופחות כמי שמחפש עבודה לסטודנטים. מצד הביקוש ללימודים גדלנו ב־50% במספר הסטודנטים בשנתיים האחרונות. השנה ילמדו כאן 3,400 סטודנטים לעומת 2,300 לפני חמש שנים. בשנה א' כבר נושקים לאלף סטודנטים בשש תוכניות לימוד לתואר ראשון, ארבע דו חוגיות ועוד ארבע לתואר שני. על רקע זה קיבלנו גם תוספת מכסות משמעותית מהוות"ת, מה שאיפשר לנו להגדיל את כמות הסטודנטים. אסור לנו לגבות יותר מ־10 אלפים שקלים שכר לימוד שנתי מסטודנט, אבל בפועל סטודנט להנדסה עולה 40 אלף שקל בשנה משום שיש הרבה צורכי מחשוב ומעבדות. ועדיין אנחנו רחוקים מלעמוד בביקושים. פנו אלינו השנה 11 אלף מועמדים, מתוכם 2,250 עומדים בתנאי הקבלה ואנחנו יכולים לקבל רק 750".
אולי הסיבה היא בכל זאת הרצון לעבוד בהייטק אבל חוסר יכולת להתקבל לאוניברסיטה? דרישות הקבלה אצלכם מן הסתם נמוכות יותר.
"זה נכון שבשל משבר הקורונה מצד אחד וגאות בהייטק מן הצד השני יותר פונים ללימודים אקדמיים בתחומי ההנדסה ומחשבים ורואים את זה אצל כולם. בין שליש לחצי מהמועמדים שהגישו בקשה ללמוד אצלנו, עומדים בתנאי הקבלה של האוניברסיטאות. ממוצע הפסיכומטרי למתקבלים ללימודים אצלנו הוא 672 נקודות".
על גל ההנפקות: "ממש עושה לי צמרמורת לראות את הבוגרים שלנו מככבים בתמונות של הנפקות ענק של היוניקורנים. זה עונג וזה גם מביא תוצאות"
בוא נדבר באמת קצת על הפסיכומטרי וציוני הבגרויות. מה מנבא הכי טוב את ההצלחה בלימודים?
"המועמד האיכותי ביותר הוא לא מי שציון הפסיכומטרי שלו הכי גבוה. גם כאן עשיתי בדיקה יסודית. לפי הנתונים, מנבא ההצלחה הכמעט יחידי הוא לימודי 5 יחידות מתמטיקה בתיכון. למרות המיתוס, עדיף לסיים עם ציון נמוך יחסית ב־5 יחידות, מאשר ציון 100 ב־4 יחידות. לכן לא כדאי לרדת ל־4 יחידות כדי לשפר את הממוצע כפי שקורה לרבים. רק ב־5 יחידות מתמטיקה לא משננים חומר, אלא מפתחים את הגמישות המחשבתית שנדרשת למקצועות הנדסה. רק אם מתמודדים עם חומר קשה מפתחים שריר מתמטי. המועמדים הטובים ביותר ללימודי מקצועות הייטק הם כאלה שלמדו 5 יחידות מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית".
ומה עם האופנה של מגמות סייבר בבתי הספר התיכוניים? זה לא באמת עוזר להגיע למקצועות הנדסה?
"לימודי מחשבים בתיכון טובים בעיקר כרקע כי מלמדים שם את צורת החשיבה וזה מקל על שנת הלימודים הראשונה באקדמיה, אבל לא מעבר לכך".
על לימודי טכנולוגיה: "חייבים לשלב לימודי מקצועות מדעיים מהגן עד התיכון. בנינו מתווה בנושא שמביא לידי ביטוי את הניסיון בשטח ושלחנו אותו לבכירים במשק"
“למידה לאורך החיים”
מה צריך להשתנות במערכת החינוך הישראלית כדי שנוכל לסגור את המחסור באנשי הייטק?
"יש מחסור קבוע של 13–20 אלף אנשי טכנולוגיה. אני נמצא בקשר שוטף עם המנכ"לים ויודע על המצוקה עוד לפני שמגיעים לחוסר התאמה של מערכת החינוך שזה האתגר המרכזי היום ושם נדרשת רפורמה מקיפה, יש עוד כמה נקודות. אחת הבעיות היא שתוקף המוצר שנקרא 'מהנדס' בישראל הוא קצר מדי. מי שמתחיל את הקריירה בפיתוח בגיל 25־26, מתקדם לעמדות ניהול סביב גיל 40 וכבר לא עוסק בפיתוח. זה מעט מדי. צעד ראשון שעשינו בנושא הוא לקבל אישור מהמל"ג לפתיחת 'חוג לאחר התואר'. מדובר במעין חצי תואר למי שכבר יש לו תואר אקדמי בהנדסה ורוצה להיכנס ספציפית למדעי המחשב. אנחנו מגבשים תוכנית אסטרטגית רחבה שתציג את מה שאנחנו רוצים לעשות עם בוגרי תואר ראשון לאורך זמן כדי שיתפתחו וילמדו דברים חדשים. למשל, אם לא עסקת עד היום בבינה מלאכותית, קח מקבץ של חמישה קורסים ותיכנס לתחום. לאקדמיה צריך להיות תפקיד בלמידה לאורך החיים".
זה נשמע דומה להסבות שעושות לא מעט חברות הייטק היום.
"יש בוטקמפים קצרים וקורסי הסבה וזה בסדר כי התעשייה צריכה תכנתים אך הם לא מהנדסי פיתוח. שוק ההייטק צריך הרבה פרופילים של אנשים, מדוקטורים של אלגוריתמיקה ועד מתכנת. אבל אין דין של קורס של שלושה חודשים כמו דין תואר".
יש קבוצה גדולה ולמעשה הכי נחשקת בתעשיית ההייטק: בוגרי היחידות הטכנולוגיות בצה”ל. התחושה היא שבצבא יודעים להכשיר את כוח האדם הטוב ביותר וזה לכאורה מייתר את האקדמיה בתחומים האלה.
"אני פחות מסכים. נכון שבגיל 21 בוגרי היחידות מעדיפים ללכת לעבוד בשכר גבוה במקום ללמוד, אבל במהלך הדרך אנחנו פוגשים אותם כשהם באים לקבל השכלה פורמלית. רואים אותם אחרי כמה שנים, בגילאים מבוגרים יותר. יש להם כסף וזמן והם רוצים לקבל השכלה מדעית רחבה ולא רק להבין בתחום ההתמחות המסויים מאוד שלהם”.
על הדרישות מהעובדי הייטק: "הלכנו ל־100 חברות טכנולוגיה ושאלנו מה הן צריכות במהנדס. הן לא חיפשו רק את הידע הפורמלי אלא מיומנויות אחרות שקשורות יותר בתקשורת"
אם אנחנו באמת רוצים להפוך לאומת הייטק, זה צריך לבוא לידי ביטוי כבר מגילאים רכים. משרד החינוך יחד עם משרד החדשנות בונה עכשיו תוכנית כזו, מה דעתך עליה?
"חייבים לשלב לימודי STEM (מקצועות מדעיים) מהגן עד התיכון. בנינו מתווה משלנו בנושא שמביא לידי ביטוי את הניסיון בשטח. הוא לא מדבר על מה צריך לעשות, כי על זה כבר ישנה הסכמה גורפת, אלא על איך לעשות ובנוי בדיוק כמו השינוי שעשינו במכללה, קודם כל מתוך הגדרת דמות הבוגר החל מהגן ועד התיכון, כיצד אנחנו רוצים שהיא תיראה. כל היתר נגזר מתשובה לשאלה הזאת וצריך להיות מרוכז על ידי גוף אחד שיוביל את התהליך, מועצת STEM. בחודש האחרון שלחנו אותו למאות בכירים במשק, התעורר שיח אמיתי ומתחילים לדבר על זה ביותר רצינות מאי פעם. הניסיון שלנו בשטח מתייחס גם לנקודות כמו למידה בזמן קורונה.בנינו כיתות היברידיות שלמות כך שגם מי שלא יכול להגיע פיזית, יהיה חלק מהכיתה. הצלחנו להתקרב ללמידה אינטראקטיבית אמיתית בו זמנית של שתי הקבוצות, גם זו שנוכחת וגם זה שמחוברת מרחוק.כל מי שיושב בבית יכול להשתתף בשיעור ולשאול שאלות. הציוד עלה 35 אלף שקל לכל כיתה. דבר כזה, למשל, צריך להיות מתוקצב ברמה הלאומית".