סגור
חיפוש

דו"ח טכנולוגי
איך אפשר לנצח את ענקיות הטכנולוגיה

ל-10 חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם יש שווי שוק כולל של 10 טריליון דולר. זה הרבה כסף על כף המאזניים, ויש להן את המזומנים הדרושים על מנת להגן עליו. בניסיון להסדיר את הרגולציה שתחייב אותן, מדינות ברחבי העולם צריכות להתאחד ולקדם מהלכים משותפים

מתישהו, לאנשים פשוט נמאס. נמאס מהניתוק, מהיהירות, מהזחיחות, מהניצול, מהפגיעה, מהמהלכים חסרי ההתחשבות, מהנזקים שנגמרים להם, לסובבים אותם, למדינה שלהם ולעולם בכלל. וכשלמספיק אנשים נמאס למספיק זמן, הדברים שמתבשלים מגיעים לנקודת רתיחה ומתפרצים במלוא העוצמה.

לאנשים נמאס מענקיות הטכנולוגיה כבר הרבה זמן. מאז פרצה פרשת קיימברידג' אנליטיקה לפני שלוש שנים היחס לחברות הטכנולוגיה, שהיה רווי ביקורת עוד קודם לכן, נכנס למגמת צלילה משמעותית ומיקירות התקשורת והמחוקקים הן הפכו לשק החבטות האהוב על כולם, ולא בלי סיבה מוצדקת.
4 צפייה בגלריה
מארק צוקרברג מייסד ומנכ"ל פייסבוק
מארק צוקרברג מייסד ומנכ"ל פייסבוק
מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק
(צילום: בלומברג)

הן הפכו את הפרטיות שלנו למצרך, ניצלו את השליטה שלהן בשווקים מקוונים כדי לחבל בתחרות, השתמשו בכסף שלהן כדי לפעול נגד חוקים ורגולציות שיגבילו אותן, פתחו והשיקו מוצרים שיעשירו את כיסן בלי לחשוב על ההשלכות שיהיו להם על אנשים, ישבו בחוסר מעש בשעה שהפלטפורמות שלהן הפכו לשדה משחק לקיצונים, גזענים ומסיתים.
ובחודשים האחרונים, המיאוס העולמי הזה מגיע לנקודת רתיחה בדמות מהלכים רגולטוריים וחקיקתיים משמעותיים נגד ענקיות הטכנולוגיה, שנועדו להגביל את כוחן, למתן את פגיעתן ולהחזיר קצת איזון לרשת. המהלך המתוקשר ביותר הוא העימות החזיתי של ממשל אוסטרליה במאמץ להכריח את פייסבוק לשלם למו"לים של גופי חדשות בתמורה להצגת התוכן שלהם, ששיאו בהחלטה של פייסבוק לחסום את כל התוכן החדשותי באוסטרליה, ושהסתיים בנסיגה מהירה של פייסבוק ובניצחון מוחשי לממשלת אוסטרליה.
אבל זה לא המקרה היחיד, כפי שזיהו בניו יורק טיימס כשריכזו מגוון מהלכים בולטים מהתקופה האחרונה. סין קנסה את עליבאבא ב-2.8 מיליארד דולר, אחרי שמצאה שניצלה לרעה את כוחה כמונופול, והורתה לחברה האחות, ענקית התשלומים אנט גרופ, לשנות את פעילותה ולהפסיק להציע מגוון מוצרים ושירותים.
האיחוד האירופי, מוביל עולמי ברגולציית ענקיות הטכנולוגיה בתחומים כמו פרטיות והגבלים עסקיים, פתח בשבוע שעבר חזית חדשה עם מהלך משמעותי לאסדרת תחום הבינה המלאכותית. בריטניה מקימה רגולטור טכנולוגיה חדשה. הודו מאמצת כוחות להגבלת פעילות הרשתות החברתיות. רוסיה האטה את התעבורה לטוויטר. מיאנמר וקמבודיה הטילו מגבלות משמעותיות על הרשת.
ארה"ב, תמיד אטית להגיב בנושאי רגולציה, אמנם לא יצאה במהלכים גורפים, אבל רגולטורים כמו משרד המשפטים וה-FTC כבר הגישו כתבי אישום משמעותיים נגד גוגל ופייסבוק, הנשיא ג'ו ביידן אייש את הממשל שלו בתומכי רגולציה מובילים, והדיונים סביב ביטול או שינוי סעיף 230 צוברים תאוצה.
השתקת ביקורת על הממשל
לא תמיד זה נעשה ממניעים של הגנה על התחרות או מניעת פגיעה במשתמשים. בסין, רוסיה ומדינות לא-דמוקרטיות או בעלות מסורת דמוקרטית חלשה אחרות המטרה היא לפעמים להשתיק ביקורת על המשטר ולהדק את שליטתו באוכלוסייה. אבל גם שם המהלכים אלו נישאים על גבי הטינה הרחבה לענקיות הטכנולוגיה, שואבים השראה ומקבלים לגיטימציה מהמהלכים במדינות מערביות.

4 צפייה בגלריה
ג'ף בזוס אמזון הכי עשיר בעולם קמצן
ג'ף בזוס אמזון הכי עשיר בעולם קמצן
ג'ף בזוס, מייסד אמזון
(צילום: בלומברג )

"זה חסר תקדים לראות מעבר כוח שכזה שמתנהל במקביל בכל העולם", אמר לניו יורק טיימס פרופ' דניאל קריין, מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן ומומחה בתחום ההגבלים העסקיים. "ניתוץ המונופולים של חברות הברזל, הנפט והרכבת במאה ה-19 היה מוגבל יותר, כך גם התגובה הרגולטורית למשבר הכלכלי של 2008. עכשיו, בכל העולם שואלים את אותה שאלה יסודית: האם אתה מרגיש בנוח כשלחברות כמו גוגל יש כל כך הרבה כוח?"
וזה לא סוג אחד של כוח. ענקיות הטכנולוגיה שולטות בכמעט כל היבט של החיים המודרניים: מסחר מקוון, בידור, פיננסים, תקשורת בין-אישית ותקשורת המונים. הכל עובר דרכן, ובהינתן רצון הן יכולות לעלות אדם או עוסק קטן לגדולה, או למחוץ אותם כמו זבוב.
אבל מומחים מזהירים שלמאמצים לאסדר ולהגביל את ענקיות הטכנולוגיה יכולות להיות השלכות שליליות על האינטרנט עצמו. המאמץ נגד החברות אינו אחיד או מתואם, ומדינות שונות מבצעות מהלכים שונים ומקדמות רגולציות שונות. לדברי המומחים, הדבר עלול להביא לפגיעה ברשת כמרחב עולמי חסר גבולות, שבו חוקים וכללים שונים מבדילים בין היכולת של משתמשים לגשת למידע שלהם, ולהנות מהגנות פרטיות או מחירויות מקוונות אחרות. "הרעיון של אינטרנט פתוח ושיתופי מתברר כשברירי מאוד", אמר לניו יורק טיימס מנהל ארגון הזכויות הדיגיטליות Article 19, קווין מקיו.

4 צפייה בגלריה
אפליקציית פייסבוק
אפליקציית פייסבוק
אפליקציית פייסבוק
(צילום: שאטרסטוק )

זו בעיה שולית יחסית, מכיוון שזה משהו שכבר מתרחש בפועל. בכל הנוגע לתוכן, כבר עתה במדינות שונות משתמשים נחשפים לסוגים שונים של תכנים, בין אם בגלל סוגיות של זכויות יוצרים, החלטות של בתי משפט שהורו לצנזר תכנים מסוימים, או מערכי צנזורה גורפים של מדינות שחוסמים נושאים ושירותים שלמים. בהיבטים אחרים, אנחנו כבר רואים את זה עם חוקי הפרטיות של האיחוד האירופי, GDRP, שמקנים לאזרחי האיחוד הגנות פרטיות רחבות וטובות יותר מאשר במדינות אחרות, ועם טיוטת רגולציית ה-AI של האיחוד שתיצור מצב דומה גם בתחום זה.
הרבה כסף על המאזניים
בעיה אחרת היא שחברות הטכנולוגיה לא מתכוונות לעבור על זה בשתיקה. ל-10 חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם יש שווי שוק כולל של 10 טריליון דולר. זה הרבה כסף על כף המאזניים, ויש להן את המזומנים הדרושים על מנת להגן עליו. החברות כבר הקימו מערכי לובינג משומנים בארה"ב, ומרחיבות את פעילות הלובינג שלהן באירופה. וכמו שראינו באוסטרליה, הן לא יהססו לנקוט במהלכים קיצוניים אם יתפסו את הפגיעה האפשרית בהן כחמורה מספיק.
בעבר, הן הצליחו לסכל מהלכים דומים או לצמצם את הפגיעה בהן, לא פעם בסיוע חוקים שמגבילים את היכולת של רגולטורים להטיל עליהן סנקציות משמעותיות (דוגמאות בולטות: הקנסות של האיחוד האירופי נגד גוגל ו-5 מיליארד הדולר שספג פייסבוק מה-FTC על פרשת קיימברידג' אנליטיקה – כולם בעלי השפעה זניחה על השורה התחתונה של החברות).
הפעם, הן לא ישתחררו מזה בכזו קלות. הסנטימנט הציבורי שונה, ההבנה בקרב מחוקקים ורגולטורים מגובשת יותר, והנזקים שנגרמים גלויים ומובהקים מתמיד. ובכל זאת, לענקיות הטכנולוגיה עומד יתרון מובהק אחד: כשצריך, הן יודעות לפעול ביחד ולשתף פעולה. זה קל לפעמים להציג חברות כמו פייסבוק וגוגל כאויבות מושבעות, אבל המציאות היא שהענקיות מקיימות בניהן מערכות יחסים מורכבות כאשר יריבות בתחום פעילות אחד מקבילה פעמים רבות לשיתוף פעולה הדוק בתחום אחר. בכל הנוגע ללובינג, פעמים רבות הן מקיימות שיתופי פעולה הדוקים באמצעות ארגוני-גג אותם הן מתקצבות בנדיבות. ברגע האמת, אם תתגבש במדינה כלשהי יוזמה מאיימת מספיק, שעלולה לפגוע באינטרסים של כולן או רובן, הן ידעו להתייצב נגדה במלוא העצמה ולהפעיל את כל האמצעים, גלויים וסמויים, על מנת לסכל אותה.

4 צפייה בגלריה
ג'ק דורסי מנכ"ל טוויטר
ג'ק דורסי מנכ"ל טוויטר
ג'ק דורסי מייסד ומנכ"ל טוויטר
(צילום: בלומברג)

כדי להתמודד מולן, המדינות השונות חייבות להגיב בצורה דומה: להתאחד ולקדם במשותף מהלכי אסדרה. זה לא רק ייצור חזית מאוחדת נגד ענקיות הטכנולוגיה, יאפשר למדינות לשתף ביניהן מומחים ולבלום התנגדויות מצד החברות. זה גם ימתן את החשש מהגברת הפרגמנטציה של האינטרנט. אמנם שיתוף פעולה בין ארה"ב לסין או לרוסיה לא נראה סביר, אך שילוב ידיים של ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה, אוסטרליה, קנדה אולי אפילו הודו הוא בהחלט בתחום האפשרי. גם לישראל יש מקום באיגוד תיאורטי שכזה, אם רק תהיה כאן ממשלה מתפקדת יום אחד.
פיתוח חיסוני הקורונה, כנראה ההשג המדעי הגדול של דורנו, הוא במידה רבה תוצאה של שיתוף פעולה בינלאומי של מדענים, חברות ומדינות. בלעדיו, לא היינו מגיעים לחיסונים יעילים בכזו מהירות, לא כל שכן מייצרים ומפיצים אותם בכזה היקף, בלי שיתוף הפעולה הזה. ענקיות הטכנולוגיה אמנם לא מסוכנות כמו נגיף שקטל כבר יותר מ-3 מיליון אנשים, אך הן עדיין איום בקנה מידה עולמי. וורק שיתוף פעולה בינלאומי יוכל לבלום אותן.

לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.