סגור

גיוס העובדים של אינטל : חסרה חדשנות

גיוס העובדים נעשה כשישנו מחסור חמור בעובדים בתחום. לא רק הממשלה אחראית למחסור, גם לחברות ההייטק חלק מרכזי


העובדים שאינטל מעוניינת לגייס בשנה הקרובה (יחד עם האבנה לאבס) מצטרפים ל־600 שענקית השבבים אנבידיה מחפשת בישראל ולאלפי האחרים שמגייסות בימים אלה חברות הצמיחה הישראליות. לכאורה אוטופיה של ממש – תנופת גיוסים שתחפה על שנת קורונה ואחוזי אבטלה גבוהים, ועוד במגזר עם המשכורות הגבוהות ביותר במשק. אבל הדרך לגיוס עובדים בהייטק בתקופה הנוכחית קשה יותר מאי פעם.


מחסור כרוני בעובדים, כינו את המצב בדו״ח ההון האנושי של רשות החדשנות וארגון סטראט־אפ ניישן סנטרל שיצא בשבוע שעבר. לפי הדו״ח, מצויות היום בהייטק 13 אלף משרות פתוחות ו־60% מהחברות מצהירות על קושי מובהק בגיוס עובדים בתחום הפיתוח. הקושי הזה עתיד להפוך למלחמת חורמה של ממש בין חברות מתחרות.
חברת ההשמה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי היא צה"ל. לצד הכשרה שנחשבת לאחת הטובות בעולם בתחומי הסייבר והתוכנה, צה״ל מספק לבוגריו עוד שורה נכספת בקורות החיים: ניסיון. תקופת קבע קצרה מאפשרת למשתחררים לצאת לשוק עם ניסיון מעשי של כמה שנים ולהתברג ישר בשוק העבודה במשכורות גבוהות, אבל הקצב שבו הצבא מכשיר ומשחרר אנשים כבר אינו מספיק להייטק המקומי. אוניברסיטאות ובוטקמפים (תוכניות הכשרה) הם הגופים האחרים שמכשירים עובדים, אם כי לרוב מדובר בתפקידי כניסה (ג׳וניורים) אבל גם הדרישה לאלה צומחת בקצב מהיר יותר מקצב ההכשרה.

1 צפייה בגלריה
משרדי אינטל 1
משרדי אינטל 1
משרדי אינטל
(צילום: אינטל)
המתכנת הישראלי הוא אמנם בעל מוניטין בינלאומי, אבל גם אחד היקרים בעולם, מה שמעניק לחברות רב־לאומיות עם כיסים עמוקים יתרון בתחרות עליהם. אולם אם עד כה מרבית תשומת הלב ניתנה, ובצדק, למחסור בעובדי פיתוח, בסופו של דבר חברת צמיחה או חברת טכנולוגיה בינלאומית מעסיקה מספר גדול פי כמה של עובדים שאינם אנשי תוכנה וקוד. ככל שהחברה גדולה יותר כך אחוז המתכנתים בה יורד והיא מוסיפה אנשי שיווק, תמיכה, תוכן ועוד. השנה האחרונה היתה שנת קפיצה להייטק והיום בישראל נמצאות כמה מאות חברות צמיחה שמעסיקות בין מאות לאלפי עובדים, רובם אינם מתכנתים.
על פניו, את אלה קל הרבה יותר לגייס אבל זו הנחה מוטעה. ההייטק הישראלי אולי יושב בעזריאלי, אבל עובד בניכר ומה שדרוש לו הם דוברי אנגלית, בעלי ניסיון בעבודה בחברות גדולות ובצוותים מגוונים, ומספרם של אלה מוגבל.
הרבה מהאשמה מוטלת על הממשלה. רשות החדשנות היא אמנם גוף מתפקד שמשקיע לא מעט מאמצים בנושא ההון האנושי בהייטק, אבל כשמדובר במגזר שמעסיק כמעט 10% מהעובדים במשק, ההתגייסות והחשיבה צריכות להיות אינטרס לאומי. האמת העצובה היא שמערכת החינוך הישראלית אינה מכשירה עובדים להייטק לא בגלל אחוז התלמידים שניגשים לבגרות 5 יחידות במתמטיקה, אלא בגלל שרבים יוצאים ממנה עם אנגלית לא מספיק טובה.
אם מוסיפים לכך את ההשוואה בין ההשקעה בחינוך בישראל להשקעה ב־OECD העובדה שאנחנו אומת הייטק כבר נראית כמו נס של ממש. אלא שלא רק הממשלה אחראית לקושי באיוש משרות בהייטק. כל מי שמנסה להתברג בתחום יודע שגיוס עובדים בחברות כאלו נעשה לפי קווים מנחים נוקשים מאוד. אם חברות הייטק רוצות להתגבר על המחסור הן צריכות להביא את החדשנות והיצירתיות שהן כל כך מתגאות בהן גם לתחום הזה במקום להמשיך לגייס את אותו מועמד.