שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ישראלי

איזה ערך קהילתי יש למועדוני הכדורגל בישראל?

הציבור לא חשוב למועדוני הכדורגל בארץ - זה המסר העיקרי העולה מניתוח הפעולות הקהילתיות והחברתיות של מועדוני הכדורגל בליגת העל. אז איך זה שהמועדונים מדברים על "חשיבותם לקהילה" בכל פעם שמאיימים לסגור את הכדורגל?

שי גולוב 22:3819.01.21

אי שם באמצע הסגר הראשון התחלנו בארגון "היציע" להכין דו"ח על החוסן הקהילתי של מועדוני הכדורגל בליגת העל. חוסן קהילתי - לפי ההגדרה - הוא "היכולת של קהילה להשתמש במשאבים זמינים, כדי להגיב, לעמוד ולהתאושש ממצבי משבר". ככל שקהילה גמישה, מאורגנת ופעילה יותר, היא תחזיר את החיים למסלול מהר יותר.  

 

 

בתחילת הסגר הראשון רצינו לראות מה החלק של מועדוני הכדורגל בהתמודדות הקהילות עם משבר הקורונה שיצר אי וודאות מפחידה שהתפשטה בכל הארץ. הסקירה היתה של פעילות המועדונים בתקופת הסגר הראשון. המידע נלקח בעיקר מעמודי הפייסבוק של קבוצות הספורט ונעשתה חלוקה לפי סוגי הפעילויות.  
אוהדי מכבי חיפה אוהדי מכבי חיפה צילום: ראובן שוורץ

 

מרבית המועדונים לא עשו הרבה ועסקו, בעיקר, בפעילות סמלית ברשת. חלקם העלו הדרכות לאימוני כושר ומסרי תמיכה חיוביים. מספר קטן מאוד של מועדונים עשו מעבר לזה והשתמשו בכח השיווקי הלא מבוטל שלהם כדי לסייע לקהילה. מנגד היו מועדונים שדווקא בתקופה של תחילת משבר כלכלי ובריאותי, וחוסר ודאות קיצונית, שיווקו - ספק בחוסר מודעות ספק בציניות – מרצ'נדייז במבצעים.

 

התמונה באמת הייתה עגומה. על פי היח"צ, של המועדונים והמנהלת, המועדונים משקיעים הרבה בפעילות קהילתית בשנים האחרונות אך ברגע האמת - כשהיה צורך בפעילות ממשית למען הקהילה, פעילות שממנה הם שואבים את הלגיטימיות הציבורית שלהם – היא לא היתה שם.

 

ה'ערך קהילתי' של הכדורגל לא נראה בכלל בישראל.

 

העניין הוא שבכל פעם שיש כיפופי ידיים בין הכדורגל לבין גורמים חיצוניים - כלומר מאבק על כסף וחוקים (מיסוי של שחקנים זרים, הקצבות ושקיפות) - מנהלת הליגות והקבוצות מספרות לנו על "הערך הקהילתי" של המועדונים והכדורגל. ערך ש"אסור לפגוע בו". הרי "חייבים" להחזיר את הכדורגל. אבל מה באמת היה הערך הקהילתי של המועדונים בזמן שהקהילה הכי היתה צריכה אותו? כמעט כלום.

 

המשוב מהשטח

 

כשהסקירה הסתיימה, פנינו לקבל משוב מכמה גורמים משמעותיים בכדורגל הישראלי. שאלנו למה הם לא פעלו בשטח בזמן ההסגר הראשון. הבהרנו להם שיש תפקיד שנקרא 'קצין קשר לאוהדים' וזה תפקיד שמומלץ לכל מועדון על ידי אופ"א. הסברנו להם שאם המועדונים הבכירים בארץ יתנהלו כמו מותגים ולא כמו גופים בעלי ערך לקהילה, ההתנהלות הזו תפגע בכדורגל בהמשך - במיוחד במו"מ עם משרד האוצר, משרד הבריאות או משרד ראש הממשלה. הסברנו שכל עוד המועדונים זונחים את הפעילות הקהילתית שלהם כדי להתמקד בפעילות בידורית, הם לא יקבלו חשיבות בקבלת ההחלטות במדינה.

 

התשובות שקיבלנו היו דומות להכאיב. הסבירו לנו, בכמעט כל מועדון, ש"אנשי המועדון נמצאים בחל"ת" ואין מי שיוביל מהלכים קהילתיים. הציעו לנו להיות "סלחנים", "לא לדכדך" וביקשו שנגנוז את הדו"ח הלא מחמיא. ואכן, מתוך אמפתיה וסולידריות לענף, החלטנו שלא לפרסם אותו. באותה שעה, במקומות רבים בישראל, קמו שלל יוזמות התנדבות להתמודדות עם המשבר העמוק. גופים ישראלים רבים החלו לתמוך בקהילות שסביבם. אלו אותן קהילות שהמועדונים מדברים עליהן כשהם במאבק עם הממשלה - אך אלו קהילות שהם פשוט לא חלק מהן.

 

ואיזה מסכנים האוהדים

 

בזמן הסגר הראשון, אחרי שאושרה חבילת הסיוע לכדורגל ולכדורסל, החל דיון על חזרה הקהל למגרשים. ברשתות החברתיות, נפוץ הטיעון שכעת, למועדונים יש הבטחת הכנסה ולכן אין להם באמת סיבה שהקהל יחזור. המועדונים הקטנים נשמו לרווחה - נחסכה מהם הוצאת האבטחה. המועדונים הגדולים העדיפו לא לעסוק בשאלות מורכבות כגון של תעדוף אוהדים שיכנסו למגרשים. בפועל, כשהחלו קריאות וקמפיין של קריאה לחזרת הקהל למגרשים, לא נראו מאמצים יוצאי דופן של המועדונים בנושא. מרביתם העדיפו להתבונן מהצד בזמן אמת. האוהדים, הרי, לא חשובים אם ההכנסה מהם מובטחת.

 

אחרי שחבילת הסיוע הממשלתית אושרה, היא היתה צריכה לעבור דרך מנגנון טכני של משרד הספורט לפני שהיא מגיעה למועדונים. נכתבו תקנות לגבי העברת הכסף והתנאים להעברתו - בכל זאת כסף ציבורי. בשיחות פנימיות חלק מהמועדונים ששמחו על הכסף, נחרדו מכך שהם צריכים להתנהל בשקיפות ושעליהם לפרסם דוחות כספים מלאים כדי לקבל את הסיוע. זה משהו שהם נאבקים נגדו בבתי המשפט. זה הגיע למצב, שכגוף האוהדים הרשמי בארץ היינו צריכים הודעה של משרד הספורט על המובן מאליו: אם המועדונים מקבלים כסף ציבורי, הם חייבים לפרסם דוחות.

 

וזה מחזיר אותנו להלך הרוח בחלק ניכר ממועדוני הכדורגל בישראל. הם מתנהלים כמו מותגי על בעיני עצמם. הם רואים את עצמם כמוצרים על מדף והם מאוד מתקשים להתנהל אחרת. הם מתקשים לראות את עצמם כגופים קהילתיים. לתת לעצמם ערך מוסף אמיתי.

 

כאוהד כדורגל ישראלי מזה 43 שנים, עצוב לי לכתוב את זה: אם למועדונים היה ערך קהילתי רחב, ומשקל ציבורי אמיתי, אף אחד לא היה חושב לסגור אותם ואת הענף בצורה שהם נסגרו במגפה.

 

הכותב הוא יו"ר היציע, ארגון אוהדי קבוצות הספורט בישראל

x