שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ישראלי

פרשנות

למה באמת מונה וילי רוטנשטיינר למאמן נבחרת ישראל?

במדינות שאין בהן את הידע בכדורגל מייבאים מומחים בתחום ולומדים מהם. אבל בישראל אין יכולת לספוג את הידע הזה. ולכן, ייתכן שרוטנשטיינר מונה כדי שאפשר יהיה להצמיד לו את הכישלון של הנבחרת וולהביא לעזיבתו. כך קרה גם עם מיכאל ניס

אוריאל דסקל 17:1019.07.20

ועדת האיתור של ההתאחדות לכדורגל החליטה היום (א') להמליץ עלוילי רוטנשטיינר לתפקיד מאמן הלאומי של נבחרת ישראל. רוטנשטיינר, שאינו מאמן והגיע לישראל כמנהל מקצועי, יעמוד על הקווים בליגת האומות ובפלייאוף העלייה ליורו, שהמשחק הראשון בו, מול סקוטלנד בחוץ, אמור להיערך ב-8 באוקטובר.

 

ועדת האיתור לא באמת עשתה את העבודה שלה ונראה שההחלטה למנות את רוטנשטיינר - אחרי שזה הסכים לקיצוץ שכר משמעותי - היתה כלכלית. בהתאחדות לכדורגל מאוד לחוצים מאי הוודאות הכלכלית שנוצרה בגלל הקורונה.

 

וזה מה שיו"ר ההתאחדות לכדורגל, אורן חסון, אמר על תפקידו של רוטנשטיינר לפני מספר שבועות: "תרומתו תימדד בכל הקשור לפיתוח הכדורגל. משאביו לא יוקדשו לנבחרת הבוגרת". כלומר, ההחלטה למנות את רוטנשטיינר נוגדת כל היגיון מקצועי של אורן חסון מלפני כמה שבועות.

 

ואם יורשה לי, נראה שרוטנשטיינר מונה לאימון הנבחרת בעיקר כדי שאפשר יהיה להצמיד לו את הכישלון של הנבחרת ושזה יוביל לעזיבתו.

 

 

וילי רוטנשטיינר וילי רוטנשטיינר צילום: ראובן שוורץ

 

הכתובת היתה בשרשור

 

והנה טקסט שנכתב בחשבון הטוויטר שלי (odaskal@) באוגוסט 2018, כחלק מדיווח ממסיבת העיתונאים הראשונה של וילי רוטנשטיינר כמנהל המקצועי החדש של כל ההתאחדות לכדורגל של ישראל - תפקיד שאף אחד לא ממש עשה לפניו, אלא פוזר על פני מספר תפקידים שונים:

 

"התרשמתי מווילי רוטנשטיינר, המנהל הטכני החדש של ההתאחדות לכדורגל, שביקש מהתקשורת 100 ימי חסד לפחות בשביל ניתוח לעומק של הסיטואציה לכדורגל. הוא צייר מפת דרכים עקרונית שכללה אסטרטגיה (פילוסופיה לאומית לכדורגל) לאיפה אנחנו רוצים להגיע, איך רוצים להגיע לשם ואיך עוקבים אחרי ההליך".

 

בחודשים הקרובים הוא ימשיך בשיחות עם כל מנהלי הכדורגל. הוא מודע לבעיות אקוטיות כגון מחסור במגרשים, מיעוט כדורגלנים רשומים וחוסר סבלנות היסטורי. מדובר באיש מקצוע מצוין גם לפי מה שאומרים עליו באוסטריה. מדוקדק, מעמיק, בעל ראיה אסטרטגית ונחישות רבה.

 

"אבל... הוא חזר מספר פעמים על כך שמנהל טכני צריך 10 שנים כדי לנצח בעשור הבא. הוא חתום על חוזה ל-4 שנים עם אפשרות יציאה אחרי שנתיים.

 

הפורום המקצועי שבחר בו לא בטוח כלל שישאר שבשנתיים הקרובות. יגיע יו"ר חדש עם "חזון" חדש. היו"ר יהיה שפוט של הקבוצות שמנהלות את ההתאחדות ואת המנהלת - רק בגלל זה בחרו בו ליו"ר. בגדול, לקבוצות לא אכפת מהכדורגל הישראלי. אם היה אכפת הן היו עושות משהו כבר לפני הרבה זמן.

 

בקיצור, אפשר להביא איש מקצוע ואפשר לתכנן תכנונים. אבל תרבות ניהול רקובה היא לא משהו שמשתנה בלי ניקוי אורוות. וניקוי האורוות לא קרה וכנראה לא יקרה בקרוב.

שיהיה בהצלחה גדולה לווילי. הצלחה שלו היא הצלחה של הכדורגל הישראלי.

 

על השרשור הגיב אחד מהקוראים: "כמה אוהבים לפאר ולרומם רק בגלל שהוא בא מאירופה עם חליפה. בתאכלס נבחרת אוסטריה העפילה ליורו האחרון הודות לשני שחקנים שמעולם לא שיחקו בכדורגל האוסטרי: דויד אלאבה ומרקו ארנאוטביץ'. אז לא צריך בכח לחפש איפה שאין יותר מדי".

 

זו תגובה מאוד טיפוסית לרבים בכדורגל הישראלי. "מי זה בכלל הרוטנשטיין הזה?!" (טעות במקור). מה הוא בכלל מגיע אלינו עם האוסטריות שלו והחליפה שלו. במה הוא יותר טוב מאלישע לוי בכלל?

 

גם בתוך ההתאחדות לכדורגל היו אנשי מקצוע שלא הסכימו בהכרח עם הדברים שהוא עושה והיתה להם ביקורת על הסגנון ודרכו. ואולם, התשובה לכך היא פשוטה (גם אז וגם היום): "הנתונים מלמדים על קפיצה משמעותית של הכדורגל האוסטרי בכל הנבחרות הצעירות, שתחת רוטנשטיינר התחילו להגיע על בסיס קבוע לגמרי טורנירים. היתה קפיצה משמעותית בכדורגל הנשים האוסטרי וקפיצה משמעותית בבדירוג פיפ"א (הגיעו למקום 10). אז אין צורך לפאר אבל אין איש כדורגל ישראלי עם רזומה כזה". סוף השרשור.

 

בדיוק מה שעשו למיכאל ניס

 

עכשיו, את רוטנשטיינר הביאו לישראל לתפקיד שדורש 10 שנות עבודה, נתנו לו חוזה לארבע שנים עם אופציית יציאה לשנתיים, המאמן שרצה לנבחרת הבוגרת - אנדי הרצוג - עזב ולא נראה שמישהו בכלל מתחשב בדעתו. כבר אז היה ברור שרוטנשטיינר לא יחזיק כאן מעמד. ועכשיו הביאו לו את התפקיד כדי שיכשל.

 

אז הפעם "הקורונה אשמה". זה לא טיעון רציני. גם את מיכאל ניס הגרמני הביאו כמנהל טכני לנבחרות הצעירות, לא נתנו לא לעבוד כמו שהוא רצה ובסוף פשוט הפקידו בידיו את אימון הנבחרת הצעירה ואחרי "כישלון" פיטרו אותו בגלל חוזה גדול מדי.  זה אותו תרגיל בדיוק. תרגיל של אותם אנשים פחות או יותר שמנהלים את ההתאחדות.

 

ניס, מ-2017, מוביל את התאחדות הכדורגל של קוסובו - המדינה הצעירה. קוסובו עם סיכוי טוב משל ישראל להעפיל ליורו 2021.

 

זה ממש לא מפתיע שרוטנשטיינר עומד בפני גורל דומה לזה של ניס. איך יצליח אם אפילו את התנאי הבסיסי לעבודה שלו - זמן - הוא לא קיבל? במדינות שאין בהן את הידע בכדורגל מייבאים מומחים בכדורגל ולומדים מהם, מנסים להטמיע את הידע שלהם במערכת. אבל בישראל הקרקע  של הכדורגל לא מאפשרת לספוג את הידע או את ההבנה של לואיס פרננדז, מיכאל ניס או ווילי רוטנשטיינר. ההפך, האדמה הקשה הזו דוחה אותם. המומחים לכדורגל ישראלי - כלומר המומחים לאנטי-כדורגל - לא באמת מאפשרים למידה. וזו בדיוק למה הכדורגל הישראלי ישאר במקום היבש הזה, שאי אפשר להצמיח בו כדורגל.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x