שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

הבונדסליגה חוזרת ויש הרבה חלל למלא

למזלה של באיירן מינכן, תומאס מולר משחק במדיה. הוא מסוג השחקנים שאין קבוצה גדולה בלעדיו

אוריאל דסקל 17:5615.05.20
ב-1850, רופא פיזיקאי גרמני בשם הרמן פון הלמהולץ רצה להיות הראשון שבודק את המהירות של מחשבה. בניסוי מפורסם הוא השתמש בעצב ירך של צפרדע המחובר בקצהו לשריר של יונק כדי לגלות שאות עוברת מעצבים לשרירים במהירות של בין 24.6 ל-38.4 מטרים לשנייה.

 

בניסויים אחרים, על מתנדבים אנושיים, הוא השתמש בשוקים חשמליים קטנים על עורם כדי למדוד את זמן התגובה שלהם. הוא גילה שיש הבדל במהירויות התגובה לשוק ביחס למרחק מהמוח. כלומר, שוק באצבעות הרגל מורגש במוח לאט יותר משוק באף. הלמהולץ חקר נושאים רבים והתמקד במיוחד בקשר בין ראייה לזמן תגובה, תפישה מרחבית, שימוש בחושים וכו'.

 

האמצעים למדידת מהירות מחשבה ואיכות ראייה השתכללו מאז, ובמחקר שנערך בשנה שעברה באוניברסיטת קליפורניה גילו שזמן תגובה, לא תמיד קשור ליכולת ראייה כפי שאנחנו מכירים אותה.

 

"יש לנו יכולת ראייה חייתית, כזאת שמאפשרת לנו לזהות תנועה כמו שנחש מזהה תנועה של טרף או ציפור מזהה תנועה ופועלת", מסביר ד"ר דניאל לביא, שמתמחה בראייה של ספורטאים. "מדובר במערכת ראייה אחרת מזו שהיתה מוכרת עד היום, שמקושרת במוח לחלק קדום יותר מבחינה אבולוציונית, המוקדש כולו לזיהוי תנועה. יכול להיות שהחלק הזה פשוט מפותח יותר אצל ספורטאים. ועדיין, בטוח שהכלי העיקרי של הספורטאי יישאר העיניים. בלעדיהן הוא לא יוכל להפעיל שום דבר במוח".

 

המחקר בקליפורניה מתחבר למחקר שנערך ב-2009 במוסד לניורביולוגיה על שם פקס פלנק.

 

לפי המחקר של פרופסור טים גוליש הגרמני, רקמת רשתית טרייה של צפרדעים (חזרנו לצפרדעים בניסויים של גרמנים, כן) מגיבה לתמונות.

 

פרופ' גוליש ראה שהניורונים מתחילים לנוע מהר יותר או מהר פחות לפי התמונה ש"הראו" לרקמת הרשתית. כלומר, עיבוד המידע מתחיל מוקדם מאוד - ממש בקצה הרשתית - וככל הנראה קשור לסביבה וההיכרות עימה.

 

תומאס מולר תומאס מולר צילום: איי אף פי

 

ממחקרים נוספים, אנחנו יודעים שהתגובה היא פעולה מאוחרת יותר שתלויה מאוד בסביבה, במהירות הניורונים, האַקְסוֹנים (סיבים היוצאים מתא העצב להעברת מסרים עצביים לשרירים, איברים וכו'), תרגול וניסיון ובכלל, במערכת ההפעלה המופלאה שבראש שלנו: המוח.

 

ולכאן נכנס הפרופסור הגרמני השלישי בסיפור הזה: הפרופסור לכדורגל ממוסד הכדורגל מבסאבנר שטראסה, FC באיירן מינכן: תומאס מולר.

 

חוזה חדש למוח מבריק

 

רגע לפני משבר הקורונה, מולר בן ה-30 האריך את חוזהו בבאיירן עד 2023 על רקע עונה שהתחילה רע מאוד תחת ניקו קובאץ', אבל נהפכה לאחת מעונות השיא שלו ככדורגלן תחת האנזי פליק.

 

מולר מעורב כבר ב-22 שערים ב-18 משחקי ליגה בהרכב, ומהגעתו של פליק לתפקיד המאמן, באיירן מינכן נהפכה לאחת מהקבוצות ההתקפיות הטובות באירופה.

 

מה פליק עשה שונה מקובאץ'? הוא בעיקר נתן למולר יותר חופש לפעול קרוב יותר לשער היריבה. קובאץ' רצה שמולר ישחק "עמוק" יותר.

 

"זה לא סוד ואין מסתורין בזה", הסביר מולר ל-Goal.com. "המפתח הוא התזמון בין המוסר למי שמקבל את המסירה. הריצה הנכונה למקום הנכון בזמן הנכון. יש אזורים בכדורגל שבהם התזמון הזה יעיל יותר. אם לוקחים את הזמן ללמוד את זה ולהבין מה פוגע ביריבה יותר - אתה יותר מסוכן".

 

כדורגלן משונה

 

מולר הוא כדורגלן "משונה". הוא בקושי נראה כמו כדורגלן אבל המספרים מלמדים שהוא אחד מהגרמנים הטובים בכל הזמנים. "יש לי טכניקה סבירה אבל אני לא מכדרר טוב", אמר. "יש חלוצים עם בעיטה יותר טובה משלי, מהירים יותר יותר ממני ויש לי הרבה חולשות. הגעתי לפסגת הכדורגל בגלל אלמנטים אחרים במשחק שלי. זה הכל עניין של עמדה, ביטחון עצמי ומהירות מחשבה. אני אוהב לעבוד בשטח מאחוריי הקישור של היריבות. אני מפרש חללים (Raumdeuter), זה אינסטנקטיבי".

 

הוא מסוכן כשהוא מקבל את החופש לנתח ולפרש את התזמון והחללים סביבו - קרוב יותר לשער היריבה. ככל שפחות מגבילים אותו לפעולות "הכרחיות" בהגנה כפי שניקו קובאץ' ניסה לעשות, הוא פחות מסוכן.

 

ככל שהמוח הזה מכיר טוב יותר את המערך ואת תבניות התנועה של השחקנים שלצידו, הוא מזהה מהר יותר חללים ומצליח לייצר יותר הזדמנויות הבקעה - בלי הרבה "פעולות כדורגל" פר אקסלנס, אלא בעיקר בזכות הבנת המרחב והתנועה. ובמהירות. במקום הנכון על המגרש, זמן התגובה שלו הופך אותו למהיר יותר מרוב הכדורגלנים המהירים.

 

מאמן שמבין זאת ומחבר את המוח הזה למערך בצורה הנכונה - ירוויח כדורגלנים הרבה יותר טובים בסגל שלו.

 

שחקני באיירן חוגגים שחקני באיירן חוגגים צילום: גטי אימג'ס

 

"זה קל יותר לשחק כשתומאס לידי", אמר רוברט לבנדובסקי, חלוץ באיירן מינכן, ל"בילד". "הוא עוזר לי. אנחנו משלימים זה את זה. כשהוא משחק תמיד נראה שיש לנו עוד שחקן אחד ברחבה ולי יש יותר שטח - אין מול שניים או שלושה יריבים מולי".

 

מירוסלב קלוזה, חלוץ באיירן מינכן לשעבר, שמונה לעוזר מאמן הקבוצה לאחרונה, אמר דברים דומים על מולר: "הוא פשוט הבין אותי. היינו צריכים רק להסתכל אחד על השני וידענו מה אנחנו הולכים לעשות. זו היתה שותפות אדירה".

 

שחקנים כגון מולר מאפשרים שותפויות אדירות כאלו בכל הרכב. ובכל קבוצה גדולה בהיסטוריה היה את השחקן הזה שאולי לא נראה כמו הכדורגלן המושלם, ואולי היו לו ליקויים טכניים ופיזיולוגיים רבים, אבל הוא פשוט היה מוח כדורגל מבריק. פול סקולס במנצ'סטר יונייטד, אנדרס אינייסטה וצ'אבי בברצלונה, לוקה מודריץ' בריאל מדריד, אנדראה פירלו במילאן ועוד.

 

והמשותף לכולם? הם חשבו יותר מהר ונכון מכל אחד אחר, מהירות תגובה ושנים רבות באותה סביבה ומערך, מה שאיפשר לבנות סביבם התקפה - הנעת כדור מוגדרת ותבניות תנועה מוכרות.

 

קבוצותיהם לא היו יכולות לזכות בליגת האלופות בלעדיהם.

x