שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

יומן פגרת קורונה: איך הכדורגל התגבר על משברים גדולים? נהפך לחזק יותר

הכדורגל האנגלי הפסיק לתקופות ארוכות מספר פעמים במהלך ההיסטוריה. ובגלל ההפסקות הללו חיזק את מעמדו

אוריאל דסקל 09:3229.03.20

עדכונים שוטפים על הקורונה בארץ

 

הכדורגל האנגלי לא זר להפסקות ארוכות מפעילות. הליגה המקצוענית האנגליה התחילה ב-1888 ונעצרה פעמיים בגלל מלחמות העולם. ההפסקות הללו, כך ההיסטוריה מלמדת, חיזקו את מעמדו.

 

ב-1914, כשמלחמת העולם הראשונה התחילה, ענפים כגון קריקט ורוגבי הפסיקו את פעילותם באופן מיידי אבל ההתאחדות לכדורגל האנגלית החליטה להמשיך עם העונה מאחר שהמועדונים - כמעט כולם מקצוענים - לחצו.

 

ליברפול נגד מנצ'סטר סיטי (ארכיון) ליברפול נגד מנצ'סטר סיטי (ארכיון) צילום: איי אף פי

 

כמו במקרה וירוס הקורונה, גם במקרה מלחמת העולם הראשונה, המועדונים האנגלים חששו לאבד כסף ולכן שיחקו גם כשהמדינה במלחמה.

 

יותר מזה, הממשלה הבריטית וההתאחדות לכדורגל האנגלית ניסו להשתמש בכדורגל ככלי גיוס של שחקנים ואוהדים צעירים - אך זה לא עבד במיוחד והפוליטיקאים ודמויות ציבוריות כגון ארתור קונן דויל (שכתב את שרלוק הולמס) אמרו שקיום משחקים בזמן מלחמת העולם הראשונה אינו דבר ראוי ושיש להפסיק עם הפעילות הלא חיונית הזו לטובת מאמצי המלחמה. "אם כדורגלן בריא מספיק כדי לשחק, תנו לו לצעוד בקרב" אמר דויל.

 

כששחקנים התחילו להתגייס, הם גויסו ל"גדודי כדורגלנים" (היו שניים - שבהם שיחקו, בין השאר, פרנק באקלי, אחד מגדולי המנג'רים הבריטים אחרי מלחמת העולם השנייה), ולמרות שהעונה המשיכה, באפריל 1915 החליטו בהתאחדות לכדורגל לסיים אותה כי אנשים כבר לא הגיעו למשחקים. במהלך המלחמה נשים החליפו את השחקנים כדי שמועדונים ימשיכו להכניס כסף. כדורגל הנשים היה כל כך מוצלח, שב-1921 החליטו בהתאחדות לכדורגל להגן על כדורגל הגברים ולאסור על נשים לשחק כדורגל.

 

הכדורגל המקצועי באנגליה התקשה להתאושש אחרי המלחמה הגדולה הראשונה. מאות כדורגלנים נהרגו בשדות הקרב האירופאיים. כדורגלנים אחרים חזרו אבל לא ממש יכלו לתפקד בגלל שהיו מצולקים מהחוויה. ואוחם, הכדורגל חזר למגרשים בעונת 1919/20 והקהל הגיע בהמוניו - רעב למשחק, רעב לנורמליות.

 

אחרי מלחמת העולם הראשונה, הכדורגל האנגלי עבר הליך התמקצעות. תפקיד המנג'ר הומצא, תאורה לילית איפשרה לקיים משחקים בערבי אמצע השבוע והתחילו לקיים יותר ויותר משחקים בינלאומיים.

 

גם במלחמת העולם השנייה הכדורגל עצר - אבל הפעם לא כמו במלחמת העולם השנייה. אמנם, עונת הכדורגל 1939/40 הופסקה אחרי שלושה משחקים, אך כחלק מהמאמץ המלחמתי - ממש כך - הוקמו ליגות אזורית וקהל הגיע למגרשים גם בשיאה של מלחמת העולם השנייה. הפעם, כמעט ללא ביקורות ציבוריות.

 

"ליגות זמן המלחמה" סייעו לשמור על מורל גבוה ושגרה יחסית. הכדורגל חזר במלואו בעונת 1946/47 אך התקשה לחזור לעניינים במהירות בגלל בעיות אנרגיה (משבר אנרגיה שמנע קיום משחקים בערבים) וחורף קר במיוחד - שגרם לדחיית משחקים רבים וקיומם ביוני. כמו כן, במלחמת העולם השנייה נהרגו מספר רב של כדורגלנים, כולל שחקנים כגון הרבי רוברטס, ששיחק יותר מ-290 משחקים עבור ארסנל, יוברט רדוורד ששיחק יותר מ-80 משחקים במנצ'סטר יונייטד ואחרים. הכדורגל התקשה ללחזור לנורמליות וכך גם בריטניה, אך במהלך מלחמת העולם השנייה הכדורגל נהפך ל"משחק של האנשים". כך לפי מת'יו טיילור, הפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת דה מונפורט. "במלחמת העולם השנייה הכדורגל שיחק תפקיד מרכזי בחיים החברתיים והתרבותיים בבריטניה".

 

לא רק באנגליה עונות של ליגות לאומיות נעצרו (אנגליה היתה הראשונה בעולם עם ליגה לאומית מקצועית - ומדינות רבות היו ללא עונות מסודרות עד אחרי מלחמה העולם הראשונה).

 

באיטליה היתה ליגה דרומית וליגה צפונית שבסיומן שתי "האלופות" של הדרום והצפון שיחקו במשחק גמר כדי להכריע את גורל הליגה. בערב מלחמת העולם הראשונה, לאציו היתה אמורה להתמודד מול גנואה בגמר המיוחל - אך משחק האליפות בוטל וכמה שנים אחרי האליפות הוענקה לגנואה מסיבה פשוטה: הרשויות חשבו שגנואה טובה יותר.

 

בכל מקרה, בשנות החמישים הכדורגל האירופי התחיל להתבסס. הוא נהפך למקצועי יותר, טורנירים פאן-אירופאיים נהפכו לחלק מהנורמליות היום-יומית באירופה ומערכות היחסים הכלכליים בין המדינות הפכו את המדינות האירופאיות לבנות ברית. הכדורגל היה כלי חשוב ומחבר (בדרך כלל) ובשני העשורים האחרונים נהפך לאחת מהתעשיות עם הביצועים הכלכליים המרשימים ביותר - שגם המשבר הכלכלי של 2008 לא האט אותה.

 

הקורונה היא אתגר עצום אבל אם להסתמך על התקדימים של מלחמות העולם - הכדורגל יתמודד איתו היטב.

x