$
ספורט ישראלי

לחפש את הספורטאי שיכול לעבוד גם כמתכנת

הספורט העולמי חווה שינויים משמעותיים ומהירים. בדומה לתעשיות מתפתחות אחרות, ספורטאים ומאמנים נדרשים ליכולות למידה והשתנות גבוהות ולכן גם איתור ואבחון הטאלנטים משתנה

ניב נחליאלי 09:2419.12.19

חברת מיקרוסופט חווה בחמש השנים האחרונות שינוי משמעותי בתרבות הארגונית שלה ובתוצאותיה העסקיות. לאחר שנים שבהם נתפסה כחברה שאיבדה את ההובלה הטכנולוגית, היא האיצה את קצב החדשנות שלה ומחיר המנייה עלה בהתאם ביותר מ־300%. מקור לשינוי הוא סאטייה נאדלה שמונה למנכ"ל החברה ב־2014 והבין שאת השינוי העסקי צריך להתחיל מבפנים.

 

כיוון שמדובר בחברה הנמצאת בשוק מתפתח ומשתנה, סאטייה הגדיר עקרון מנחה הנקרא Growth mindset: בניית תרבות ארגונית של הקשבה, סקרנות, למידה ולקיחת סיכונים. לכאורה היה ניתן לחשוב שאין פה חידוש ושמצופה מחברת הייטק מובילה לשים את הלמידה במרכז, אך לא כך הם פני הדברים. בכנס “חדשנות משבשת” שנערך בחודש שעבר תיארה מירב דוידזון, אחראית אקוסיסטם ואנליטיקס לקוחות במיקרוסופט את השינוי. לדבריה, עד לפני שנים לא רבות היו פוגשים במסדרונות החברה אנשים אינדיבידואליסטים שהיו מתגאים בכך שהם "יודעים הכל".

 

מארו טפרי מארו טפרי צילום: טיבור ייגר

 

קרן כהן, מנהלת למידה, פיתוח ארגוני, גיוון והכללה במיקרוסופט, הוסיפה כי הפרופיל של העובד השתנה מכזה ש”יודע הכל” לכזה המעלה שאלות, מאתגר את הקיים וחוקר אחר מציאת תשובות וכיווני פתרון. השינוי היה מעוגן במדידה מתמדת של השיפור האישי והארגוני.

 

בין ספורט לתעשיית ההייטק יש הבדלים רבים, אך בדומה להייטק, הספורט חווה בשנים האחרונות שיפור דרמטי. בכדורגל העולמי קשה להשוות את רמת המשחק כיום לרמה שהוצגה עד לפני עשר שנים בכל הקשור לקצב המשחק, הדינמיות, התחכום הטקטי, היכולות הגופניות ומהירות קבלת ההחלטות הנדרשת מהשחקנים.

 

אבחון של יכולת השתנות

 

הטכנולוגיה מהווה את אחד המקורות לעלייה בקצב השיפור האנושי וכבר כיום מיטשטשת ההבחנה בין תעשיית ההייטק ל"לא־הייטק" וכך גם הספורט נמצא בתקופה מרתקת של שינויים והתפתחויות מהירות. ההשלכות על פרופיל השחקן הרצוי די ברורות ולא שונות מהותית מהפרופיל החדש שתואר במיקרוסופט — היום ספורטאי צריך להיות בעל יכולות למידה, סקרנות והשתנות.

 

כמו במיקרוסופט, הלמידה תמיד היתה רלוונטית אבל השינוי הגדול הושג כאשר התרבות הארגונית הותאמה לכך. בספורט יכולות של למידה ושיפור הן הבסיס לתהליך האימון והשיפור המקצועי; בספרות הספורט ניתן למצוא כבר עשורים רבים את העיסוק בשיפור מקצועי אבל החידוש הוא בדגש ששמים היום על תרבות ארגונית של סקרנות וחקירה וב אנשי מקצוע שפתוחים ללמידה.

 

כדי לאתר פוטנציאל צריך לזהות ספורטאים צעירים סקרנים, פתוחים ללמידה המציגים יכולת השתנות גבוהה. יכולות אלו יהיו קריטיות עבורם במעברים עתידיים הצפויים להם בהמשך הקריירה: מעבר מגיל נוער לבוגרים, מעבר מקבוצה בינונית לקבוצה מובילה וכו'. מדידת יכולת ההשתנות מצטרפת למדידת משתנים אישיותיים כגון רמת ה־GRIT (התמדה) ובחינת משתנים בינאישיים המעידים על יכולות עבודה בצוות (במיוחד בספורט קבוצתי).

 

זה העתיד מבחינת איתור טאלנטים והוא רחוק מרחק שנות אור ממקומות שבהם הסקאוטים עדיין מקבלים החלטות על בסיס רמת הביצוע בגיל צעיר או יתרונות פיזיים מוקדמים שאינם מבטיחים דבר להמשך.

 

המעניין הוא שהספרות המקצועית שעסקה בנושא יכולות למידה בספורט נכתבה כבר בשנות ה־80. ישנו מודל שפותח כבר ב־1979 המתכתב עם נושאים אלו ואינו במקור מתחום הספורט. את המודל פיתחו פרופ’ ראובן פוירשטיין ושותפיו שהציעו שיטת אבחון להערכת כושר ההשתנות. על פי שיטת אבחון זו (LPAD: ­­Learning Propensity Assessment Device) האינטליגנציה מוגדרת כרמת יכולת ההשתנות של האדם ומאובחנת בשיטת "האבחון הדינמי" המלהיבה בפשטותה וכוללת שלושה שלבים: בשלב הראשון בודקים את הרמה העכשווית של הנבדק. בשלב השני ניתנים הכוונה, תיווך ואימון לנבדק. בשלב השלישי בוחנים מחדש את יכולות ומידת התגובה ללמידה ולאימון שניתנה בשלב השני.

 

ככל שיש קפיצה ברמת הביצוע בשלב השלישי לעומת השלב הראשון כך יכולת ההשתנות גבוהה יותר, וניתן להסיק על יכולת הלמידה ולכן גם על סבירות להתקדמות גם בהמשך. כך לדוגמה, בעוד שכיום מבדקי ספורט רבים לאיתור כשרונות בוחנים יכולות כגון זריזות ויכולות מוטוריות, באימוץ הגישה של פוירשטיין מוצע לבחון רמת ביצוע התחלתית (למשל לבחון רמת ביצוע של ילדים על קיר טיפוס), להעביר את הילדים אימון בו מציגים להם את דרך הפעולה הרצויה (להציג להם מספר עקרונות טיפוס), ובשלב השלישי לבחון שוב רמת ביצוע (רמת הטיפוס), ולהתמקד בפערים בין השלב השלישי לראשון.

 

הפוטנציאל הגבוה לא יימצא בהכרח בקרב אלו שהציגו רמת טיפוס גבוהה בשלב השלישי, אלא בקרב אלו שהציגו פער גדול בין רמת הטיפוס ההתחלתית לזאת שאליה הגיעו בסוף בזכות אימוץ עקרונות טיפוס שהומחשו באימון.

 

הנה דוגמה גם מתחום הריצה למרחקים ארוכים המבהירה את יכולת ההתקדמות האינסופית כאשר מאתרים ספורטאי צעיר עם פוטנציאל גבוה. מארו טפרי הוא המרתוניסט המוביל כיום בארץ, ומציג יחד עם עוד כמה רצים ישראלים רמת ביצוע שעד לפני כשנתיים היתה בגדר של חלום. מאמנו, דן סלפטר, הגדיר את מאורו לפני הפריצה הגדולה שלו כ"רץ הכי פחות מוכשר" בקבוצה שלו. כלומר הוא לא ניחן ב"מהירות טהורה" מרשימה, וסגנון הריצה שלו בזמנו היה רחוק מלהיות מה שמאמנים לרוב מחפשים כשבאים לאתר כשרונות.

 

סלפטר טוען שאם היו צופים בו בזמנו בתחרות ריצה למרחק כלשהו יחד עם עוד מאות נערים שלא התאמנו כמוהו מעולם — מארו היה האחרון שהיה צד את עיני המאתרים.

 

על התמדה ואינטלגנציה

 

המאמן ציין שני גורמים הקשורים ליכולות למידה והשתנות המסבירים את ההתפתחות הפנומנאלית של מארו: מעבר למחויבות והתמדה, GRIT גבוה, ויכולתו להתחזק מהכשלונות שבדרך. ההבט הראשון, שעל פי סלפטר מאוד קשה לשים לב אליו הוא "אינטליגנציית ריצה". על פי סלפטר , אינטליגנציית ריצה היא במקרה של מארו היכולת לפצח את הדקויות שמאפיינות אימונים מסוגים שונים (קצבים שונים, מרחקים שונים) והבנה מתי ואיך לווסת את גופו ביחס למטרת האימון בטווח הקצר והארוך. מארו לא יילך עם "הראש בקיר" כשהוא מרגיש שזה לא נכון ביום נתון, יידע לקחת זמני התאוששות נכונים, אבל גם ינסה לאתגר את עצמו במציאת "אזורי מאמץ חדשים", כשגופו משדר לו שזה אפשרי. במלים אחרות, למארו יש יכולות למידה מאוד גבוהות וקפיצות המדרגה שביצע בעבר משרתות אותו גם בזירה הבינלאומית.

 

הבט חשוב נוסף העולה מדבריו של סלפטר נוגע ליכולות הלמידה של המאמן והאינטראקציה הלימודית בין האתלט למאמן. כלומר, האתלט צריך להיות קשוב לגופו ולדווח למאמן על יכולתו ותחושותיו מעבר לאלו הניתנות למדידה אובייקטיבית; והמאמן מצדו צריך ללמוד להתאים לאתלט את המשך האימונים.

 

כלומר, אפקטיביות שלב התיווך (השלב השני במודל של פוירשטיין) מצריך "אינטליגנציית ריצה" מצד האתלט להבין מה נדרש ממנו באימון ולהיות מסוגל לדווח למאמן בפשטות את תחושותיו, אך לא פחות מכך, נדרשת גם יכולת למידה והשתנות מצד המאמן שמקבל היזון חוזר מהאתלט וצריך לשפר את הנחיותיו ויכולתו כמאמן. כך, היכולת של האתלט להשתפר תלויה ביכולת ההשתנות של השניים.

 

הכותב הוא יועץ ארגוני בספורט ובארגונים עסקיים, מוביל תוכנית לניהול ספורט בתואר שני למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו

x