שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ישראלי

טיפה בים: מחלקות הנוער בישראל כבית גידול לשחקנים

10 נקודות על ניתוח הנתונים על שחקני נוער בישראל, שרובם הגדול לא ישחק בקבוצה שגדל בה. למה זה קורה

מוטי פוזיילוף 08:2124.07.18

אילו מחלקות נוער בישראל מגדלות שחקנים? אין לשאלה הזו תשובה פשוטה. צריך לנתח הרבה נתונים. ולכן, כדי לענות על השאלה, בדקנו שחקנים משנתון של 1993 ומעלה כדי לזהות מגמות.

 

 

 

מבחינת הניתוח, שחקן נחשב ככזה ש"גדל" במחלקת נוער מסוימת רק בתנאי ששיחק אצלה שלוש שנים לפחות טרם העלייה לבוגרים. לדוגמה: קייס גאנם שיחק במחלקות הילדים, הנערים והנוער של עמק חפר ואז עבר לנוער של עירוני רמת השרון, שם שיחק שנתיים ואז עלה משם לבוגרים של רמת השרון. הוא לא ייחשב לשחקן בית של רמת השרון, הוא שחקן בית של עמק חפר.

 

בכל מקרה, מניתוח הנתונים עולות כמה מסקנות.

 

1. חריגים ומעטים

 

המאמנים בשתי הליגות הבכירות בישראל לא מסתכנים בשיתוף שחקנים צעירים. משנתון 1999 (שנה שנייה נוער) ומשנתון 2000 (שנה ראשונה נוער) יש בשתי הליגות הבכירות רק שני שחקנים: האחד מנור סולומון ממכבי פ"ת, והשני עדן קארצב ממכבי ת”א (שמושאל השנה לבית"ר ת"א רמלה). גם משנתון 1998, ששחקניו הם כיום מה שמכונה "חריגים" בנוער (כלומר יכולים לשחק בנוער וגם בבוגרים), יש רק חמישה שחקנים בליגת־העל ו־27 בליגה הלאומית (שזה נמוך ב־40% מכמות השחקנים בשנתונים המבוגרים יותר).

 

2. המצטיינות

 

מכבי ת"א ומכבי חיפה הן שיאניות פיתוח השחקנים. מתוך 299 שחקנים בשתי הליגות הבכירות הן גידלו ביחד 23% מהשחקנים (35 מכבי חיפה , 34 מכבי ת"א). הבאה אחריהם ברשימה היא הפועל ת"א עם 22 שחקנים - אך הרוב המוחלט של השחקנים שלה (17 מ-22) משחקים השנה בליגה הלאומית.

 

3. בינתיים במגזר

 

נאמנות במגזר היא קטע. כל שחקני הבית של בני סכנין (6) ומכבי אחי נצרת (5) שגדלו במועדון עדיין משחקים שם. ייתכן שהמסקנה הנדרשת היא ששחקני המגזר שגדלו בקבוצות של המגזר מעדיפים להישאר במועדון ולא מחפשים אפשרויות אחרות. ייתכן שקבוצות אחרות לא ממהרות להחתים שחקנים מהמגזר.

 

4. בין מרמורק לאשקלון

 

הקבוצה היחידה בליגת־העל שלא ייצרה אף שחקן היא הפועל אשקלון, בליגה הלאומית הפועל מרמורק היא המחלקה היחידה שלא ייצרה אף שחקן.

 

 

מימין: מנור סולומון ממכבי פתח תקווה נגד דור מיכה ממכבי תל אביב. אין מספיק שחקנים צעירים בליגה מימין: מנור סולומון ממכבי פתח תקווה נגד דור מיכה ממכבי תל אביב. אין מספיק שחקנים צעירים בליגה צילום: ראובן שוורץ

 

5. נוער א', נוער ב'

 

עניין חריגי הגיל בנוער נכשל. המטרה של חריג גיל (שחקן מעל גיל הנוער שמשחק בנוער) היתה שזה ישמור על שחקנים במסגרת ויקל עליהם להשתלב בבוגרים בעתיד - אבל ההפך קרה. חריגי הגיל לא התפתחו, והמשך הדרך שלהם במחלקת הנוער אולי אף פגם בהתקדמותם המקצועית ובהתקדמות שחקנים צעירים יותר, ש"נלקח" להם מקום בהרכב. שינוי מבנה קל בנוער - נאמר הוספת "נוער ב'" - יכול לפתור חלק מהבעיה. הוספת "נוער ב'" - ליגה לשחקני השנה הראשונה בנוער, בתוך מבנה הליגות הנוכחי — עשויה להעניק יותר זמן משחק לשחקנים הצעירים יותר. שנתון נוער א' יכלול שני שנתונים מעליהם (עם ביטול חריגי הגיל). מבנה זה יכול לעזור בצורה חכמה וקלה יותר לשחקנים להשתלב בקבוצות הבוגרות וגם בקלות להגדיל את כמות השחקנים שמשחקים כדורגל. הוא גם יאפשר שינוי בתקנון כך שיאפשר לקבוצות הבוגרות לשתף באופן חופשי שחקנים מקבוצות נוער א' במשחקי הקבוצה הבוגרת.

 

6. סיכויים קטנים

 

מתוך כ־350 מועדונים שיש בישראל, רק 38 הצליחו לייצר לפחות שחקן אחד. זה נתון גרוע. עוד יותר נורא זה שמתוך כ־6,000 שחקנים בישראל (שמשחקים בממוצע בשנתון), רק כ־0.75% יהיו שחקנים בשתי הליגות הבכירות.

 

7. מישהו שינתח

 

ידע וניתוח נתונים הם עניין שיכול להעניק לכל גוף יתרון גדול. אם להתאחדות לכדורגל היה מישהו שהיה מתעסק בניתוח הנתונים או אם היה תפקיד ברור למישהו עם יכולת לראות את הנתונים בבהירות - הדבר היה מקל על הארגון לראות את הדברים הרעים והטובים בכדורגל הישראלי ולנסות לתקן.

 

8. מספר תיאוריות

 

ישנן תיאוריות רבות לגבי השאלה מדוע שחקנים נוער לא משתלבים בבוגרים. יש כאלו שחושבים שזה בגלל שהשחקנים לא איכותיים, יש קו מחשבה ששם את רוב האחריות על המאמנים, שמפחדים על עבודתם ולכן לא מעוניינים לתת לצעירים את הצ'אנס. אך ייתכן שזה קשור למוטיבציה של המועדון.

 

9. חיסרון מובנה

 

היום בפועל למועדון אין אינטרס טהור לגדל שחקן. זו נקודה שצריך לנתח לעומק.

 

אם שחקן א' הוא שחקן מחלקת הנוער של המועדון ושחקן ב' הוא שחקן חיצוני (שני השחקנים ברמה זהה ובאותו התפקיד), כשאת שחקן ב' הביא מאמן הבוגרים (נניח ללא תשלום דמי העברה), למי יהיו יותר הזדמנויות בבוגרים? כנראה שלשחקן ב'. בעיקר בגלל שהמאמן צריך להוכיח להנהלה שהוא יכול להביא שחקנים שמצליחים. אם, במקרה, שילמו כמה שקלים על השחקן מבחוץ, גם במצב הזה הוא יקבל יותר הזדמנויות - כי עכשיו המועדון דוחף למאמן את השחקן הזה כדי שכסף לא יתבזבז. והמאמן חייב להראות למועדון שההשקעה שווה את הכסף.

 

על פניו, שחקן א', שחקן הבית, לא עלה למועדון כסף רב. ההפך. במשך שנים הוא הכניס כסף למועדון בתשלומי הורים, והמועדון רואה את הצטרפותו לקבוצת הבוגרים כ־Win-Win. משהו נחמד שיש. המועדון אולי ייתן לשחקן הבית כמה דקות פה ושם, ואם הוא יצליח, הוא יקבל קרדיט וימשיך. אם לא, הוא פשוט לא ישחק. לעיתים זה תלוי לחלוטין במזל. אם מקסים פלושצ'נקו לא היה כובש צמד באחת מהופעות הבכורה שלו, כנראה שהוא לא היה מקבל צ'אנס נוסף.

 

תומר חמד, זוכרים? הוא היה שחקן בית של מכבי חיפה, קיבל פה ושם כמה פירורי דקות, לא הוכיח את עצמו ואז פשוט שלחו אותו בהשאלות כדי שיפלס את דרכו למעלה בכוחות עצמו בלבד. לא כולם יכולים להיות כמו חמד. לא לכולם יש מזל כמו פלושצ'נקו.

 

10. בכל כלל יש יוצא מהכלל

 

תמיד יש יוצאים מהכלל, אבל המגמה היא ששחקן נוער לא יקבל דקות על פני שחקן “מוכח”. זה נכון בליגת־העל וזה נכון גם בליגות הנמוכות, שם מחפשים סוסי קרבות ותיקים ו”מוכחים” והסיכוי של שחקן נוער - שאולי נתפס כרך יותר - הוא קטן. למועדונים אין מדיניות נוער והם לא מחליטים אילו שחקנים אמורים לקבל דקות, ולכן מכינים להם את המקום בסגל ובהרכב. הם קודם כל מחפשים פתרון לטווח הקצר.

 

מבחינת המאמנים, המטרה שלהם היא לא לגדל שחקנים. בדרך כלל זה לא מה שהמועדון דורש. ולכן לעולם לא תשמעו על מאמן שמגיע לקבוצה חדשה וקודם כל הולך לראות את קבוצת הנוער של המועדון לפני שהוא פונה להביא שחקנים דרך הסוכן האהוב עליו.

הרוב המוחלט של המועדונים לא רואים בהשבחת שחקנים מטרה ראויה. אין יותר מדי מועדונים שהמטרה שלהם היא הקהילה וגידול שחקנים. אלו שהם כן, הם טיפה בים. כמו מספר שחקני הבית בקבוצתם.

 

הכותב הוא הבעלים של אתר uscout.co.il

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x