• תפריט
ספורט עולמי

המונדיאל של דסקל

חצי הגמר השני: סגירת מעגל אנגלי?

ליורו 2008 אנגליה לא הצליחה להעפיל למרות נבחרת מלאה בכוכבי על ובגלל הפסד לקרואטיה. לחצי גמר מונדיאל 2018 אנגליה עולה נגד קרואטיה עם מעט מאוד כוכבים אבל זהות מאוד ברורה. האם זה יעשה את ההבדל?

אוריאל דסקל 09:3511.07.18
מונדיאל 2006 היה מבחינת אנגליה "הסיכוי הגדול" שלהם "להחזיר את הכדורגל הביתה". עם מאמן מפורסם, זוכה בסריה A ובלב הנשים היפות בממלכה, סוון גוראן אריקסון, קישור שבנוי מסטיבן ג'רארד ופרנק למפארד - שזכו במקום שני ושלישי בבלון ד'אור של 2005, דיוויד בקהאם האייקוני, ג'ו קול המלהיב, מייקל אואן שזכה בבלון ד'אור ב-2001 (כן, פעם היו שחקנים אחרים שזכו בתואר ולא קראו להם כריסטיאנו רונלדו וליאו מסי) וגם ילד הפלא מיורו 2004, וויין רוני. ההגנה כללה את ג'ון טרי, ריו פרדיננד, סול קמפבל, אשלי קול וג'יימי קארגר, כולם התחרו ברמה הגבוהה ביותר בליגת האלופות. ואולם, הטורניר הסתיים - אחרי גמגום בשלב הבתים וניצחון אחד בשלב הנוק-אאוט (0-1 נגד אקוודור) - בהפסד לפורטוגל ברבע הגמר. הנבחרת לא נראתה כמו קבוצה אלא כמקבץ אינדיבידואלים במערכים משתנים שלא משחקים לפי איזשהו חזון ברור או אפילו זהות מגובשת.

 

השחקן שספג את מירב הביקורת במונדיאל היה אואן הארגריבס. הוא היה "משעמם" ו"לא ביצע פעולות חיוביות". במסיבת עיתונאים אף שאלו את פרנק למפארד, "מה בדיוק אואן הארגריבס עושה". גם מייקל קאריק לא קיבל מחמאות גדולות מדי על תפקודו במונדיאל, אבל האגריגבס - שלא שיחק בפרמיירליג באותה נקודה בקריירה ובכלל היה קנדי - לא זכה להנחות בכלל. ואולם, דווקא הארגריבס היה השחקן הכי טוב ויעיל של אנגליה. הוא היה השחקן הטוב ביותר בהפסד לפורטוגל ברבע הגמר - אבל הוא לא היה ג'רארד או למפארד. הוא לא היה סלבריטאי אלא שחקן שעושה את העבודה האפורה בצורה נהדרת ורחוקה מהעין והלב בבונדסליגה ובאיירן מינכן.

 

הארגריבס היה קשר עוגן, "Holding midfielder" והוסיף איזון הכרחי לקישור שכלל את למפארד וג'רארד, שני קשרים 50/50 או Box to Box (כלומר, רחבה לרחבה) שהיו "אקשן הירוס". הם פרצו לרחבה, בעטו לשער, מסרו מסירות עומק, ביצעו לחץ וכידררו לתוך לב ההגנה. אבל הם היו יכולים לעשות את זה רק בזכות קשר העוגן מאחוריהם - שהיה חוטף כדורים, סוגר זוויות מסירה ליריבים, מונע התקפות מתפרצות, משגיח על הפליימייקר של היריבה ועושה את כל העבודות האפורות בלי הכדור. כשהוא שיחק - אנגליה עמוסת הכוכבים - שיחקה היטב. כשהוא ירד לספסל או לא פתח, אנגליה - עם כל הכוכבים - נראתה רע. אך רבים באנגליה עדיין היו סקפטים לגבי היכולת של קשר כל כך "אפור" לסייע לקבוצה.

 

זה היה ברור עוד יותר לעין בקמפיין מוקדמות יורו 2008 תחת סטיב מקלרן. אנגליה של מקלרן היתה מאוד יציבה בעיקר בזכות השימוש בקשר עוגן - הארגריבס, קאריק או גארת' בארי. הקבוצה שמרה על רשת נקייה ב-9 מ-12 משחקים, אבל בהתקפה קצת גמגמה וסיימה בתיקו מאופס מול ישראל ומקדוניה. זה קרה בעיקר כי את רוב המשחקים שיחקה אנגליה של מקלרן עם קשר עוגן ולידו קשר 50-50 אחד - כדי לאפשר לשני חלוצים לשחק יחדיו ב-4-4-2. מה שלא איפשר לשחק עם למפארד וג'רארד יחדיו.

 

שחקני אנגליה חוגגים ברבע הגמר שחקני אנגליה חוגגים ברבע הגמר צילום: גטי אימג'ס

 

ואז קרואטיה ניצחה בוומבלי

 

ואז, ממש במחזור האחרון של המוקדמות, היה המשחק מול קרואטיה. אנגליה היתה צריכה להשיג רק תיקו ביתי מול הקרואטים כדי להעפיל ליורו 2008. למשחק עלו שלושת האריות עם שלישייה בקישור ב-4-3-3 - למפארד, ג'רארד ובארי. הקבוצה נראתה רע מאוד, השוער סקוט קארסון - בבכורה שלו - עשה טעויות ובמחצית אנגליה היתה בפיגור 0-2. מי שהוקרב למחצית השנייה היה הקשר ההגנתי בארי. אנגליה תקפה מכל הכיוונים במערך ה-4-4-2 הפשוט והצליחה להשוות - מה שהיה מעלה אותה ליורו. ואולם, מקלרן לא הכניס קשר עוגן, אואן הארגריבס, כדי להרגיע את המשחק. ג'רארד ולמפארד - בגלל הגישה הטבעית שלהם לעזוב את מקומם בקישור כדי לנסות להבקיע - ראו איך הקרואטים, שכבר הבטיחו את עלייתם, משתלטים על המשחק עם שלושה קשרים מרכזיים (לוקה מודריץ', ניקו קראנצ'ר וניקו קובאץ'). גשם זלעפות התחיל בוומבלי והיתרון בשדה של הקרואטים הסתיים עם שער קרואטי - מרחוק - מלאדן פטריץ'. הוא היה בעמדה שאמור היה להיות בה קשר הגנתי. למפארד וג'רארד התרוצצו לאגפים בניסיון לעצור את ההתקפה הקרואטית. וכשלו.

 

מקלרן עמד על הקווים עם מבט עגמומי על הפנים שלו. הוא לא זז ממקומו, לבש מעיל והחזיק במטריה ענקית בצבעי ההתאחדות.לכדורגל, שהגנה עליו מהגשם. זאת בעוד שהמאמן הקרואטי, סלאבן ביליץ', עמד בגשם ועודד את שחקניו עם חליפה וכובע צמר ספוגים מים. זה היה אחד מרגעי השפל הגדולים של הנבחרת האנגלית מבחינה מקצועית ותדמיתית. נבחרת חסרת זהות שאפילו תיקו בבית הוא אתגר עבורה. "היינו צריכים לסגור את החנות", הסביר ג'רארד את הנאיביות האנגלית. "היינו צריכים לסיים בתיקו אבל לקחנו יותר מדי סיכונים".

 

ב-2008, הפרמיירליג היתה הליגה הטובה באירופה (בדירוג אופ"א) בעקבות הצלחות כבירות של הקבוצות האנגליות בליגת האלופות, אבל הנבחרת היתה בשפל אדיר.

 

סגירת מעגל?

 

מקלרן מעולם לא הצליח לשקם את תדמיתו ב-100% אחרי אותו כישלון וסיטואציה מגוחכת בה מצא את עצמו. אנגליה הביאה מאמן "כוכב" נוסף, פאביו קאפלו - שניסה להשליט סדר על הכוכבים הגדולים, שלא היו מחוברים כל כך אחד לשני בגלל תחרות עזה בליגה ובאירופה. כמו כן, היה ברור שההצלחה האנגלית בליגת האלופות היא בגלל השפעות של מאמנים זרים על הקבוצות - השפעות שלא חדרו לנבחרת האנגלית.

 

דור הזהב הלך ונעלם אבל הזיכרון מהמשחק ההוא נגד קרואטיה - התמונה של מקלרן עם המטריה, הנאיביות הטקטית, הכוכבים הכי גדולים באירופה שלא מצליחים לעבוד ביחד כדי להשיג תיקו בלבד מול קרואטיה.

 

האנגלים לא למדו את הלקחים באופן מיידי, אבל אותה השפלה כן הובילה לכמה שינויים שרואים במונדיאל הזה - וייתכן שיראו אותם גם נגד קרואטיה בחצי גמר המונדיאל - השלישי בסך הכל של האנגלים.

 

קודם כל, עניין המאמן. גארת' סאות'גייט לא כוכב אבל הוא כן מנהיג של שחקנים שהיה קפטן בכל קבוצה ששיחק בה. האולטרה מודעות שלו לתקשורת וההתמודדות עם הלחץ ממנה, הן חלק מהיכולת של הקבוצה להתמודד עם הלחץ באופן כללי. זה מגיע גם לפרטים הקטנים כגון הלבוש של המאמן ואיך הוא נראה על הקווים. הוא לא יעמוד על הקווים עם מטריה. הוא יעמוד עם הווסט שלו בגשם - אם צריך.

 

כמו כן, לאנגליה - אחרי הרבה מאוד שנים של חיפוש עצמי - יש זהות ברורה שמסייעת לה לבחור את השחקנים הרצויים בנבחרת ולא להסתמך על כוכבים כאלו או אחרים. "אחד מהדברים הגדולים שהבוס רוצה ורצה מההתחלה זה שנגבש זהות לקבוצה הזו" אמר ג'ורדן הנדרסון, קשר אנגליה. "איך אנחנו, השחקנים, רוצים לשחק היה חלק מהדיונים שלנו. עכשיו כולם על אותו דף. יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים מעצמנו. זה עוזר המון להוציא את המיטב מהקבוצה. כשיש זהות ברורה, כולם יודעים את התפקידים שלהם - מבחינה אינדיבידואלית וקולקטיבית. החבר'ה יודעים בדיוק מה סאות'גייט רוצה מאיתנו וגם זה קריטי".

 

"גם כשספגנו מקולומביה בדקה האחרונה, ידענו איך אנחנו רוצים להמשיך לשחק, פשוט סמכנו על זה" הסביר סאות'גייט ל-BBC. "סמכנו זה על זה וגם על איך שאנחנו משחקים. אני חושב שזה מה שחשוב בנבחרת".

 

האלמנט הנוסף שלא היה לאנגליה נגד קרואטיה ב-2008 הוא חוסר היכולת להחדיר את הידע הרב של המאמנים הזרים לתוך המוחות של שחקני הנבחרת והמאמנים. השנה, בגלל הפתיחות של ההתאחדות הכדורגל האנגלית ושל המאמן הראשי, השחקנים מביאים לנבחרת את מה שלמדו מהמאמנים בפרמיירליג. "תחת יורגן קלופ, אחד המאמנים הטובים בעולם, יש לי הגדרת תפקיד וזהות ברורים", הסביר הנדרסון. "מה שהוא הביא לי ומה שהוא נתן לי - עוזרים לי גם באנגליה. לקחתי את הכל לנבחרת. המאמן עשה עבודה טובה מאוד בלהכניס את הידע הזה מכולם תחת אותו הגג".

 

אלמנט נוסף ששונה מאוד בנבחרת האנגליה הזו מאשר הנבחרות האחרות, עניין שדווקא יו"ר ההתאחדות הקרואטית מצא לנכון להדגיש, הוא העובדה שאין כוכבים בנבחרת שלושת האריות. "על המגרש רואים שחקנים רעבים ולא כוכבי קולנוע", הסביר דאבור שוקר, חלוץ נבחרת קרואטיה לשעבר ויו"ר ההתאחדות. "כסף ומכוניות מהירות זה שום דבר ביחס לתחרות על התואר הכי גדול. המאמן האנגלי הצליח לבחור שחקנים רעבים". שחקנים רעבים שגדלו וטופחו במקומות כמו דרלינגטון, וויגאן, ברנסלי, האליפקס ומילוול.

 

האם כל השינויים הללו בנבחרת האנגלית באמת יעזרו לה לנצח את קרואטיה? אולי. ייתכן שלא. אבל בכל מקרה, המשחק מול קרואטיה יסמל סגירת מעגל עבור הכדורגל האנגלי. הנבחרת האנגלית סוף סוף יודעת איך היא אמורה להיראות. איך היא אמורה לשחק. 
בטל שלח
    לכל התגובות
    x