9 דברים שלמדתי על עסקאות ענק בספורט

פיטר ווייט (Peter White) הוא יו"ר סקטור המדיה, הספורט והבידור ב־DLA Piper — מפירמות עורכי הדין הגדולות בעולם (4,200 עורכי דין, 40 מדינות, 80 סניפים). ווייט מייעץ ומייצג קבוצות, שחקנים, משקיעים וגופים מוסדיים בשורה ארוכה של עסקאות ב־NBA (כדורסל), NFL (פוטבול), NHL (הוקי), MLB (בייסבול) והפרמיירליג. ב־20 השנים האחרונות הוא ייצג גופים מוכרים ורוכשים של קבוצות ספורט ועסקאות ספורט בשווי מצטבר של 9 מיליארד דולר.

עם העסקאות הבולטות האחרונות שסייע בהן נמנה גיבוש עסקת מימון בגובה 425 מיליון ליש"ט של ענקיות הפיננסים גולדמן זאקס, HSBC ובנק אוף אמריקה להקמת האצטדיון של קבוצת הכדורגל האנגלית טוטנהאם (מהגדולים באירופה, עם 61,500 מושבים). הוא ייעץ לפרמיירליג בעסקת זכויות שידור עם רשת סקיי בהיקף של 7.8 מיליארד דולר. הוא ייצג את קבוצת ה־NBA אטלנטה הוקס במכירתה תמורת 850 מיליון דולר לקרן בהובלת כוכב ה־NBA לשעבר גרנט היל. בשנת 2009 הוא ייעץ במכירת שיקגו קאבס עבור 845 מיליון דולר. ווייט, שחקן הוקי לשעבר, הגיע לאחרונה לישראל כדי להשתתף בכנס Sports-Tech שנערך על ידי מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה במרכז הבינתחומי הרצליה, פירמת עורכי הדין DLA Piper ומשרד יגאל ארנון ושות'. לפניכם 8 דברים שלמד על עולם עסקי הספורט.

ג’יימס פאלוטה הבעלים האמריקאי של רומא עם ילדים של שחקני הקבוצה צילום: אי פי איי

1. אין רכישה בלי בדיקה

"בארה"ב הליך מכירת קבוצה, פרנצ'ייז, מתחיל במכרז. למשל, סם זל רצה למכור את שיקגו קאבס, שהיתה חלק מקבוצת הטריביון שלו. הוא פרסם מכרז והגיעו כמה גורמים שהביעו עניין בקבוצה. ההצעה הכי טובה, לא רק מבחינה כספית, היתה ממשפחת ריקטס. כל הצעה שמתקבלת צריכה לקבל את אישור הליגה, שבודקת לפרטי פרטים את הפיננסים, את מבנה העסקה, את היכולות של הרוכשים לקבל אישור לקנות את הנכס הזה, שהוא אולי פרטי אבל שייך לליגה. הליגות הללו — NFL, NBA ו־MLB — עושות בדיקות ממש פרוקטולוגיות ומעיפות כל הצעה שעשויה להריח ממשהו שקשור לעניינים לא מפוקפקים. לכן גם מי שמוכר את הקבוצה יודע שהוא לא יכול למכור אותה לכל אוליגרך שמגיע עם הצעה אדירה".

2. ה־NFL היא המלכה

"הנכס הכי טוב בספורט הוא קבוצת NFL. הנכס הזה כמעט ולא נמכר. עכשיו קרוליינה פנת'רס נמכרה, ולפני חמש שנים בערך נמכרה בופאלו בילס. אבל אין הרבה מכירות של הנכס הזה. זה נכס יציב מאוד בגלל שמבחינת צפי הכנסות, ידוע לאורך זמן כמה כסף אמור להיכנס וכמה כסף ייכנס.

"לפני כמה שנים הליגה גם קיבלה החלטה לאמץ מודל כמעט סוציאליסטי לקביעת התשלום לשחקנים. יש תקרת שכר ברורה מאוד, שעובדים עליה עם ארגון השחקנים. זה מאפשר תכנון לטווח הארוך וגם הופך את הליגה למאוד יציבה מבחינה פיננסית".

עו"ד פיטר ווייט

3. ב־NBA יש הזדמנויות

"קבוצות NBA יותר זמינות מבחינת רכש ואפשר לומר שבמובנים מסוימים, בזכות הגישה הבינלאומית שלה והפופולריות המתעצמת של כדורסל בעולם, יש ל־NBA יותר לאן לצמוח מאשר ל־NFL. אבל ה־NFL היא עדיין המלכה של הספורט. היא פופולרית מאוד במקסיקו ואולי תפתח קבוצה בלונדון ותתרחב לשם.

"ה־NBA כן בעלת פוטנציאל פריחה עצום בגלל שהרבה יותר קל לילדים לשחק כדורסל מאשר פוטבול. אולי בגלל זה אנחנו גם רואים אופי טיפה שונה של בעלות שם ־ יותר אנשי קרנות גידור והייטק שלוקחים סיכונים גבוהים ומצפים להחזרים גבוהים".

4. כדורגל הוא "הנכס”

"בכדורגל האירופי יש, כנראה, הכי הרבה הזדמנויות לצמיחה. הספורט הכי פופולרי בעולם הוא בעל פוטנציאל צמיחה עצום. אין הרבה הגבלות ורמת הפופולריות בגלובוס כולו מושכת הרבה אנשי עסקים שמוכנים להשקיע כדי להיות שם ליד הזדמנויות”.

5. האמריקאים משפיעים

"הרבה מהמנהלים בספורט האמריקאי מוצאים עניין רב בכדורגל האירופי, ולכן אנחנו רואים יותר אנשי עסקים אמריקאים מגיעים לכדורגל — אף שיש תפיסה שמדובר בבור של חובות. אנחנו רואים את ג'יימי פאלוטה, שהוא אחד הבעלים של בוסטון סלטיקס ועושה עבודה מצוינת ברומא — מטפח מערכת יחסים מיוחדת עם האוהדים. אנחנו רואים בארסנל את סטן קרונקי, שלו יש לא מעט נכסי ספורט בארה"ב ומעסיק הרבה מקצוענים בכדורגל. אנחנו רואים בעלים של קבוצות NBA מגיעים לאירופה לרכוש קבוצות. ואנחנו רואים שהם משנים את הכדורגל האירופי, מאחורי הקלעים, משפיעים על הרגולציה וגם בפעילות שלהם הופכים את הכדורגל לבר־קיימא".

6. בארה"ב מבינים יותר

"בארה"ב יש הרבה יותר הבנה של הספורט כעסק מאחר שהספורט כעסק קיים בארה"ב עוד מלפני מלחמת העולם הראשונה. הספורט האמריקאי כעסק שרד משברים כלכליים, מלחמות עולם, מאבקים חברתיים, שינויים דמוגרפיים — כמעט הכל. ותמיד התאים את עצמו לזמנים המשתנים על ידי שינויי חוקים ורגולציות. כדורגל לא ממש נתפס כעסק עד לעשורים האחרונים, ולכן מתקשה יותר כעסק. אנחנו רואים התגברות והתאמות לחלק מהחוקים בארה"ב. נגיד הפייר פליי הפיננסי. דברים משתנים. אם אתה מוציא יותר ממה שאתה מרוויח, אתה לא תהיה בר־קיימא — זו תפיסה מובנת בארה"ב, אך לא בכדורגל האירופי. זה לא אומר שאין בעיות בספורט האמריקאי. היו פשיטות רגל. אבל לא יותר מדי. זה בגלל החוקים והרגולציה".

7. התשוקה היא נכס

"כדורגל אירופי הוא ספורט יפהפה בעיקר בגלל התשוקה של האוהדים. הפרמיירליג היא מוצר מבוקש בגלל התשוקה של האוהדים והשילוב של הכדורגל המלהיב, האצטדיונים והמתקנים והאוהדים. העצה שלי לכל מי שרוצה לרכוש קבוצת כדורגל היא להבין שהתשוקה היא החלק היפה של המשחק. יש בעיות בכדורגל האירופי — אין ספק — אבל מי שיתחבר עם האוהדים יכול להבטיח לעצמו הרבה מאוד הצלחה. זה אומר שאם אתה בעלים זר, אתה צריך להגיע לקבוצה עם הרבה כבוד לתרבות המקומית. וזה קשה מאוד להיות בעלים של נכס אם אתה חי באמריקה. אם אין לך אנשים שאתה סומך עליהם בשטח — מקומיים שמכירים את התרבות — אתה תיכשל.

8. שחקנים הם נכסים

"שחקנים הם נכסים. זה שונה בין יבשת ליבשת, בארה"ב הזכויות שלהם מעוגנות בהסכם עבודה קולקטיבי (CBA) שהם משיגים בזכות עורכי הדין הטובים ביותר בעולם. באירופה הם הרבה יותר 'נכסים' שעוברים מקבוצה לקבוצה עבור תשלום. בכל מקרה, לא מדובר בעובדים רגילים. בטח לא ב־NBA. מייקל ג'ורדן אף פעם לא היה "עובד" של ה־NBA. הוא קיבל יותר שכר מאשר רוב האנשים בעולם, היו לו זכויות מרוב האנשים על הפלנטה וכיום הוא הבעלים של קבוצה. והנקודה היא, השווי שלך, הזכויות שלך, תלויים באיכויות ובכישורים שלך. השיטות שונות מאוד — בארה"ב יש דראפט, טריידים וחוקים שונים, באירופה מכירה ורכישה, אבל בשני המקומות היכולת שלך תשפיע על המחיר שלך. ואם אתה טוב, יש לך יותר אוהדים, יותר הכנסות והערך שלך גבוה יותר. זה נכון לשחקנים וזה נכון גם למועדונים".

9. ההייטק הישראלי אש

"יש עניין רב בטכנולוגיות ספורט שמייצרים בישראל. זה הולך להיות עוד יותר חשוב בעתיד, במיוחד בכל הקשור לפיתוח שחקנים. הטכנולוגיה בכלל והטכנולוגיה הישראלית בפרט עוזרות גם לבנות עוד צינורות של הכנסות לקבוצות וליגות ספורט. יש עניין רב ומשיכה לטכנולוגיה שנוצרת בישראל ומשתמשים בה. נראה שנוצרה כאן קהילה של ידע, עסקים וגם תדמית טובה, שעוזרת. אנשים רואים את ישראל כמנהיגת שוק במובן הזה. לעיתים תפיסה הופכת למציאות”.