• תפריט
ספורט ישראלי

הטריק הישראלי שמפיל את הקבוצות הישראליות

כבר משנות החמישים שחקנים ישראליים עוזבים את ישראל כדי לשפר את מצבם הכלכלי. פעם זה היה בחו"ל, היום זה משפר את מצבם הפיננסי דווקא על חשבון הכדורגל הישראלי

אמיר בן פורת 15:1106.03.18

בשלהי חודש אוקטובר בשנת 1953, נפל דבר בכדורגל הישראלי: שמועות – הלחש שהפכו לסיפור סנסציוני באחד מעיתוני הערב: "יהושע גלזר הכדורגלן המצטיין של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, חתם באופן סופי על העברתו לשורות הכדורגל המקצועני, בקבוצה התורכית פנרבחצ'ה מאיסטנבול".

 

 

 

 

דמארי. טריק של סוכן דמארי. טריק של סוכן צילום: עוז מועלם

 

לא היו דברים מעולם. גלזר לא חתם. אבל כדורגלנים אחרים שנשבר להם מכללי החובבנות שמונעו מהם פרנסה נאותה, נטשו ונסעו לשחק במועדונים מקצועניים בדרום אפריקה (למשל, שחקן מכבי תל אביב רפי לוי), באוסטרליה ובארצות הברית. במדינות הללו שלא "שמו" על פיפ"א: ניתן היה גם לשחקן זר לקבל תמורה כספית עבור השתתפותו במשחקים. שחקנים ישראלים נסעו, ההתאחדות הישראלית לכדורגל איימה כי לא יינתן להם לשוב ולשחק בליגה הישראלית. אחר מעט שנים שבהן "עשו לביתם" הם שבו ונקלטו מחדש במועדונים ישראלים. ראשי ההתאחדות לכדורגל מלאו פיהם מים – גם ככה מעמדה של ההתאחדות לא הרשים במיוחד בלשון המעטה.

 

מאז, לאחר 'הסגר' או בהסכמה, זרם דקיק של שחקנים ישראלים שיחקו במשך השנים במועדוני כדורגל מן הטובים באירופה תמורת כסף טוב. אחר סיום החוזה שלהם הם שבו לישראל: כמה המשיכו לשחק כאן, אחרים פרשו לעסקים. בשלהי שנות השמונים הזרם הדק התעבה: ההתאחדות לכדורגל פתחה את הסכר וכל שחקן שסוכן ממולח מצא לו קבוצה בחו"ל, ארז ונסע, בדרך כלל למועדון מוכר בעל מוניטין. קבלו שם כסף, הרבה כסף, אבל שיחקו כדורגל ברמות.

 

מנהג חדש בא למדינת הכדורגל: בשנים האחרונות כדורגלנים ישראלים, לאו דווקא מן הטובים שבהם בלשון המעטה, 'עושים שבתון' בחו"ל. כבעבר, בתמורה לתלישת קופון, סוכן ממולח סידר להם מקום במועדון במקום שאוהד כדורגל ישראלי לא שמע עליו מעולם, גם השחקן לא, בעבור סטיפה יפה של כסף. אין שפה, הכל זר, אבל לפחות הכדור עגול. הישראלי מגיע לאימון הראשון, המאמן, שלא ברור בכלל אם מישהו שאל לדעתו, נותן לו לעלות למשחק הראשון, אולי גם לשני, ואולי אם יתמזל מזלו ושחקן אחר נפצע, גם לשלישי. וזהו. במשך העונה הוא יושב על ספסל המחליפים במקרה הטוב, או ביציע, מתגעגע. מחכה לסיום העונה כדי לשוב הביתה. והוא אכן שב כמי שירד אלינו מפסגת הכדורגל העולמי.

 

בשבתון הנהוג בקרב מורי האוניברסיטאות בישראל, לומדים משהו. לפחות להלכה. שחקן כדורגל ישראלי שב לישראל עם שני תגים צמודים למזוודתו: תג של 'שחקן אירופאי' ותג מחיר. הוא יודע, בעצם סוכנו יודע, שיש מי שירכוש אותו בכסף טוב כי נדמה שהוא השתבח במשך שנת השבתון שלו: "הוא יביא לנו אליפות" או למצער,"ישאיר אותנו בליגה". אלא מה, בתוך זמן קצר מגלים האוהדים את הבלוף: 'אירופה' זה בטח לא. לא רק שהוא לא השתפר, הוא יותר גרוע. אבל החוזה נחתם, הכסף זורם לבנק. את הנזק כבר אי אפשר לתקן. בעל הבית המתוסכל מפטר את המאמן.

 

הכותב הוא פרופסור, לשעבר חבר במחלקה למדעי ההתנהגות אוניברסיטת בן גוריון

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x