$
ספורט עולמי

הרומנים שאחראים לפריחת נבחרת ההתעמלות האמריקאית: מרתה ובלה קרולי

חמש המתעמלות האמריקאיות שזכו אמש בזהב בגמר הקבוצות, הן כנראה היצירה הגדולה ביותר של קרולי, המאמנת של נבחרת ההתעמלות האמריקאית

שירות כלכליסט 15:5510.08.16

שיטת החינוך של מרתה קרולי היא צביטה בצוואר, הטיה של הראש, כיווץ השפתיים והנהון אישור. מדובר על שורה של הוראות, רובן גלויות, וכולן נועדו להשיג השפעה מקסימאלית.

 

 

 

 

נבחרת ההתעמלות של ארה"ב. נראה שאף קבוצה בכל ענפי הספורט לא מתקרבת לזה כמו נבחרת הנשים האמריקאית. נבחרת ההתעמלות של ארה"ב. נראה שאף קבוצה בכל ענפי הספורט לא מתקרבת לזה כמו נבחרת הנשים האמריקאית. צילום: רויטרס

 

היא פועלת ממתחם מבודד ביערות טקסס, שבו היא מניחה את היסודות של שושלת התעמלות.

 

ב-15 שנים האחרונות קרולי, המאמנת של נבחרת ההתעמלות האמריקאית, הפכה באופן שיטתי תכנית מקרטעת לשעבר למכונה זוכת מדליות. חמש המתעמלות האמריקאיות שזכו אמש בזהב בגמר הקבוצות, הן כנראה היצירה הגדולה ביותר שלה, והוקרה הולמת לכל העבודה שלה לקראת פרישתה המתוכננת לגמלאות.

 

לאחר שסיימו את המוקדמות בהפרש של 10 נקודות מהנבחרת השנייה, קורלי הגיבה לכל ההישגים הללו עם חיוך קטן בלבד לסמן שנותרה להן עבודה. ואכן הן ביססו את הדומיננטיות שלהן בגמר וסיימו בהפרש של 8 נקודות מהנבחרת הרוסית.

 

"אני כל הזמן אומרת לבנות, אנחנו מתחרות נגד עצמנו", אמרה קרולי (73) במבטא מזרח אירופי כבד. "אנחנו לא רוצים לנצח את זו או אחרת. אנחנו רוצות להתקרב ככל האפשר לשלמות".

 

נראה שאף קבוצה בכל ענפי הספורט לא מתקרבת לזה כמו נבחרת הנשים האמריקאית. 

 

מרתה והמתעמלות. "זו הייתה המטרה, לבנות משהו שעובד לארה"ב ולנסות ליישם העתק של המערכת הרומנית", אומרת קרולי. "אני חושבת שזה המפתח כי אי אפשר להעתיק את המקור". מרתה והמתעמלות. "זו הייתה המטרה, לבנות משהו שעובד לארה"ב ולנסות ליישם העתק של המערכת הרומנית", אומרת קרולי. "אני חושבת שזה המפתח כי אי אפשר להעתיק את המקור". צילום: איי פי

 

המאמנים של נדיה קומנץ'

 

במבט לאחור, לזה בדיוק התכוונו מרתה ובעלה בלה קרולי כשערקו מרומניה ב-1981. הם כבר סייעו לנדיה קומנץ' להגיע קרוב לשלמות באולימפיאדת מונטריאול ב-1976.

 

"זו הייתה המטרה, לבנות משהו שעובד לארה"ב ולנסות ליישם העתק של המערכת הרומנית", אומרת קרולי. "אני חושבת שזה המפתח כי אי אפשר להעתיק את המקור".

 

בני הזוג קרולי ונבחרת המתעמלות האמריקאית נהנו מהצלחה מסוימת במהלך שנות ה-80' וה-90', ואף סייעו למארי לו רטון להפוך לאמריקאית הראשונה שזכתה בתואר האולימפי ב-1984. הם גם הגיעו לפודיום עם "שבע המופלאות" ב-1996. אך רק כשמרתה הפכה למתאמת התכנית ב-2001 כשהחוזה של בלה לא חודש לאחר האכזבה בסידני, החלה הנבחרת האמריקאית להמריא. ההוכחה טמונה ב-88 אליפויות העולם והמדליות האולימפיות בהן זכו האמריקאיות במהלך הכהונה שלה, מספר שעשוי לטפס ל-100 עד סיום האולימפיאדה.

 

היא הפכה את החווה רחבת ההיקף שבבעלותם בגבול של היער הלאומי סם יוסטון, כשעה נסיעה צפונית ליוסטון, לחממה.

 

במקביל, ה"נבחרת הלאומית" שהוגדרה לפני כן כיחידות שהתאחדו רק לאירועים בינלאומיים התבססה כקבוצה מלוכדת.

 

"כולם היו מאד לוחמניים ותחרותיים", אומרת רונדה פאהן, שהתאמנה עם בני הזוג בשנות ה-80' ומכהנת כיום כסגנית נשיא בכירה של תכניות התעמלות הנשים. "ציפו שנתחרה כנבחרת בתחרויות הגדולות, אבל אנחנו עדיין יחידים. זה תוצר לוואי מעולה למה שהיא ביססה".

 

חברות הנבחרת והמאמנים מבקרים בחווה באופן קבוע כדי לקבל הנחיות מותאמות וליצור תחושה של חברות. המתעמלות חולקות חדרים במחנות האימונים, ושוהות בסוויטות נוחות – אם כי כפריות – שאין בהן קליטה סלולרית טובה. "זה כמעט כמו לצאת למחנאות", אומרת לורי הרננדז (16), החברה הצעירה ביותר בנבחרת. "יש שם סוסים וגמלים ומיטות קומתיים. אנחנו מתקרבות כשאנחנו נמצאות שם".

 

דבר דומה קורה גם למאמנים, שמתאספים בסוף היום לשחק קלפים עם מרתה או מבלים עם בלה. יש רק חוק אחד: לנסות לא לדבר על עבודה. השהות במקום המרוחק אמורה לעזור להם להירגע ולהישאר מוכנים למה שיקרה כשיחזרו לעבודה, תהליך שהוא יותר שיתופי מתחרותי.

 

"יש הרבה מאמנים, ואני יכולה להתקשר ולהתייעץ על בעיה שיש לי עם אלמנט, ולבקש עצות", טוענת מאמנת הנבחרת האולימפית איימי בורמן, שהיא גם המאמנת האישית של סימון ביילס, שזכתה כבר שלוש פעמים באליפות העולם. "זה משמש כתמיכה רגשית וכתמיכה טכנית...וזו מרתה. היא יודעת מה היא עושה".

 

כל מפגש מתחיל בהעמדת המתעמלות בטור לפי הגובה שלהן. הגבוהה ביותר מוצבת מצד שמאל והנמוכה מימין. לאחר מכן מתקיימת שיחת עידוד קצרה מצד קרולי. לא מבזבזים זמן על צחוקים.

 

"קצר ולעניין. ככה היא עובדת", אומר בלה קרולי. השניים נשואים כבר למעלה מ-50 שנה. "עובדים על שניים שלושה דברים ואז משתחררים".

 

האימונים מתנהלים בשקט ובאינטנסיביות. לא מבזבזים תנועות. בזמן שהמאמנים עומדים מול המכשירים, קרולי מסתובבת ביניהם , מחלקת עצות במקומות שהיא רואה לנכון.

 

אם הדרך שבה היא מדברת נשמעת קרה מדי, זו לא הבעיה שלה. "היא אישה מאיימת למדי", מודה ביילס. "היא אומרת הכל ישר בפנים. היא רוצה שנצליח. היא לא רוצה שנסתכל לאחור ונתחרט שלא השקענו יותר".

 

קרולי הפסיקה להשוות את ארה"ב לשאר העולם לפני די הרבה זמן. בשש השנים האחרונות הנבחרת לא הפסידה בטורניר בינלאומי, והיא נחשבת למודל ליעילות במסעות בדרכים. במהלך החזרה הכללית לפני תחרות, האמריקאיות מסתפקות בשני אימונים על כל מכשיר, זאת בעוד שהמתחרות ממשיכות לעבוד.

 

"נהגנו לומר שאנחנו מנצחות באולם האימונים, כי כל המדינות האחרות ישבו והסתכלו עליו מתאמנות, ואנחנו לא הסתכלנו עליהן", אומרת אלי רייזמן, שזכתה באולימפיאדת לונדון ב-3 מדליות. "אנחנו מתמקדות בעצמנו ובחברות לקבוצה, ובניסיון לעשות הכי טוב שאנחנו יכולות".

 

הטוב ביותר של האמריקאיות לרוב מסתיים במדליית זהב. הבחורות שקרולי מאמנת מחשיבות במידה שווה דבר נוסף: צביטה בעורף.

 

"לקבל כזה דבר זה עניין גדול", אומרת פהאן. "בלה העניק חיבוקים חמים, אך מרתה היא זו שתמיד מעוניינים לרצות".

 

האולימפיאדה עוד נמשכת, אך מבחינת בני הזוג קרולי הזמן הולך ואוזל. הם יעבירו באופן רשמי את המפתחות למתחם האימונים להתאחדות ההתעמלות האמריקאית בסוף החודש. אז יצא לדרך החיפוש אחר היורשת שלה, בעוד שמרתה תטוס חזרה לרומניה לבלות עם המשפחה שלה.

 

היא שלמה עם ההחלטה הזו, אפילו אם קשה להעלות על הדעת שיום אחד היא תצא מהבית במהלך מחנה אימונים ותטייל באזור במקום ללכת לאולם ספורט.

 

"יהיה קשה להחליף אותה", מסכם חברה הוותיק, המאמן הרומני מיהאי ברסטיאן (Mihai Brestyan). "זו תהיה העבודה הקשה ביותר בגלל הנעליים הגדולות שצריך למלא".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x