שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

לברון ג'יימס, אלוף לשעבר

בארה"ב אנשים עדיין צריכים ללחוש את זה, אבל כל הסימנים בשטח מראים: לברון ג'יימס לא יזכה בעוד אליפות ב־NBA אם לא ימציא את עצמו מחדש, על הפרקט ומחוצה לו

רון גורדון 08:0831.03.16

זו לא העונה של לברון ג'יימס. איך היא תהיה אם סטפן קארי משחק כמו שהוא משחק. וקוואי לנארד מדהים. וקובי בראיינט פורש. לברון תפס את הכותרות השנה בעיקר ברגעים פחות טובים. עם הפיטורים של דיוויד בלאט, עם ההפסד הגדול מול גולדן סטייט ווריירס או כשהפסיק לעקוב אחר חשבון הטוויטר של קליבלנד. ואף על פי שסיכומים עושים בסוף, ייתכן שאנחנו מתקרבים לסיכוי האחרון של לברון לבצע פנייה בדרך. וזה לא עניין קל, שחקנים מסוגו של לברון לא נוטים לסובב את ההגה ימינה או שמאלה כשאומרים להם שצריך.

 

 

 

לברון ג'יימס עם טיירון לו. מחליף מאמנים, מאמן בעצמו, רוצה להיות בעלים לברון ג'יימס עם טיירון לו. מחליף מאמנים, מאמן בעצמו, רוצה להיות בעלים צילום: רויטרס

 

 

שינוי תפיסתי

בגיל 31, לברון כבר מעבר לשיאו. זו עובדה. כיוון שזה כשלעצמו אחלה שיא זה עדיין בסדר גמור, אבל את השחיקה אפשר לראות על הפרקט. במספרים, במאמץ בהגנה. יכול להיות שחלק מזה מגיע מהמחשבה המתגנבת על המשחק הבא ועל הפלייאוף המתקרב. זו העונה ה־13 של ג'יימס בליגה, והוא רושם השנה את ממוצע הנקודות הנמוך בקריירה שלו מאז עונת הרוקי — 25 למשחק. אף אחד לא חושב שיש ללברון בעיה לקלוע 35 או 40 נקודות לערב, אבל כשאתה על המגרש פחות זמן זו בעיה; ועם 35.6 דקות לערב נכון לכתיבת שורות אלו — הממוצע הנמוך שלו בקריירה כולל עונת הרוקי — ברור שמה שמעסיק את לברון הרבה יותר זה לשמר את הגוף ולצמצם את הפציעות למינימום עד המאני טיים.

 

לבזבז עוד ערב במינסוטה או בסקרמנטו ולסיים את העונה עם 62 ניצחונות או 57 ניצחונות זה באמת לא משנה. גרג פופוביץ' וטים דאנקן עשו את זה שנים נהדר, ודאנקן כבר סוחב 19 עונות ומתקרב לגיל 40. תהיו בטוחים שלברון חותם על זה בעיניים עצומות. בראיינט, להזכירכם, יפרוש בעוד חודש וחצי לפני יום הולדתו ה־38, ולברון הוא הרבה יותר קובי מאשר דאנקן מבחינת העומס שבו עמד הגוף שלו לאורך השנים.

 

אבל זה יחייב את לברון לעבודה ניכרת ולשינוי, שבעיקרו יהיה תפיסתי. מוסר העבודה של לברון נדיר, וכך התשוקה שלו לכדורסל. הוא תמיד נחשב לאחד השחקנים הוורסטיליים ביותר, שחקר כל נקודת חולשה שלו מגיל צעיר כדי לשפר אותה. הוא למד את המשחק, התפתח איתו, הפך יעיל יותר ולא ויתר לעצמו לרגע. הוא צפה באלפי קטעי וידיאו של הכוכבים הגדולים ביותר וקרא עליהם, כדי לבדוק עצמו. הוא שיפר יציבה, שינה תזונה, שיפר זריקה, ניסה לדאוג שהאחוזים יתיישרו למעלה עם כל עונה שעוברת. והוא קצת מפלצת בלתי רגילה בגובה של 2.03 מ' ובמשקל של 115 ק"ג, מה שדי עוזר עם כל זה. אחרי שמיאמי הפסידה את האליפות לדאלאס ב־2011, לברון עבד באובססיביות כדי לשפר את המשחק שלו עם הגב לסל, נקודה שהרגיש שהיא חלשה אצלו. הוא התאמן באותו קיץ עם האקים אולאג'ואן כדי ללמוד את משחק הגב של אחד הטובים בכל הזמנים. זה השתלם מהר עם שתי אליפויות עם ההיט, שבהן היה בשיא יכולתו.

 

 

. .

 

כבר לא גיבור־על

 

ובעונות הקרובות, ולא רק בגלל הדקות, לברון יצטרך לחשוב שוב. יש לא מעט דברים לא מכווננים במשחק שלו, ואי אפשר להאשים בכולם את השיטה הלא מפותחת שקליבלנד מציגה. האחוזים שלו מהשלוש העונה הם הנמוכים בקריירה, וזה בגלל בחירת זריקות בעייתית והסתמכות גדולה מדי עליו כעל האיש שלוקח את הזריקה האחרונה. הוא יצטרך לוותר. לראות אחרים קולעים, לוקחים אחריות שהיתה שלו. גם האחוזים של לברון מהקו עומדים העונה על 72%, נמוך מדי לשחקן שניגש לקלוע עונשין בערך 600–700 פעם בעונה, ושרשם בשיאו 78%, שבינינו זה גם נמוך עבורו. הקליעה מהקו תהיה נקודת תצפית נהדרת למעקב אחר השינוי שלברון יצטרך לעשות. היא לא קשורה לגוף המזדקן — היא אימון של שריר, חזרה על תנועה. ועוד 100 נקודות מהקו בעונה הן לא משהו לזלזל בו. הזריקות מעבר לקשת הן עוד פרמטר קריטי שלברון יצטרך לחקור. איך לבחור זריקות קלות יותר, לאמן את התנועה, לא להתעקש. הוא לא יקלע ב־46% מחוץ לקשת כמו קארי לעולם. אבל 29% זה נמוך מדי.

 

אלו הדברים הפרסונליים, לברון יצטרך להמציא עצמו מחדש במציאות שבה הוא כבר לא גיבור־העל של הכדורסל, וזה סיפור גדול אבל רק סיפור אחד. הסיפור האחר הוא הבחירה שלברון עשה בעונה שעברה: לחזור לקליבלנד. במידה מסוימת — ואולי עכשיו אפשר להבין את גודל וטיב העבודה שעשה בלאט עם קבוצה מאוד מוגבלת — ההגעה של הקאבס לגמר בעונה שעברה והצורה שבה היא הקשתה על גולדן סטייט קצת הסיטה את הדיון מהאמת המרה: קליבלנד לא בנויה לזכייה באליפות. היא חסרת עומק, לא מחוברת. משהו שם לא מתקתק. פרשנים ומומחים וגם בקבוצה עצמה ניסו לשים על זה את היד, והניסיון לזעזע ולהחליף את בלאט בטיירון לו באמצע העונה לא יספיקו לכלום, חוץ מלרצות את המלך. לברון עצמו לא ויתר על יותר מדי דולרים בשכר כדי להביא תותח ראוי לצדו, או שחשב שקיירי אירווינג וקווין לאב הם באמת כאלה. זה עדיין מספיק טוב למקום ראשון במזרח (שמתנדנד) וכנראה למקום בגמר — אבל שימו את לברון באינדיאנה, במילווקי או בניקס, והנה לכם גם קבוצה שתיאבק על מקום ראשון במזרח ואולי תיקח אותו.

 

אירווינג מתאושש עדיין מפציעה, לאב הוא אניגמה וחור הגנתי, ג'יי אר סמית', טריסטן תומפסון ומו וויליאמס הם לא צוות מסייע של אלופה. ועם כל הכבוד, מת'יו דלאבדובה הוא סוג של ארואסטי. זה מגניב ונראה נהדר, אבל השתטחויות על הפרקט מעולם לא לקחו אליפויות ב־NBA.

 

לזה תוסיפו שהמערב בפריחה משוגעת. גולדן סטייט וסן אנטוניו עושות את העונות ה־1 וה־3 באיכותן בהיסטוריה, וזו תהיה סנסציה אם אחת מהן לא תזכה באליפות. אוקלהומה סיטי רחוקה מהן, אבל זה מרגיש שהיא צריכה להוסיף רק תבלין אחד לקלחת כדי לתת פייט אמיתי. קארי בן 28, קווין דוראנט וראסל ווסטברוק בני 27. הם בשיאם. גם בלייק גריפין בן 27. לנארד בן 24 ודמיאן ליליארד מהבלייזרס בן 25. לברון, אולי בחוכמה ובכוונה, נשאר כל השנים במזרח החלש יותר, ולא מתעסק בהפסדים בסיבוב הראשון או השני בפלייאוף (הפעם האחרונה שלברון לא שיחק בסדרת גמר NBA היתה ב־2010). אף אחד לא רואה את הקאבס נותנים השנה פייט אמיתי למי שתצא מנצחת מהמערב. וזה לפני שהזכרנו את הקרב בין מי שעומדים על הקווים, טיירון לו הצעיר והלא מנוסה מול גרג פופוביץ' או סטיב קר.

 

 

לברון ג'יימס. לא מתח מספיק ביקורת על עצמו לברון ג'יימס. לא מתח מספיק ביקורת על עצמו צילום: אי פי איי

 

שחקן כלבו

 

ויש עוד נקודה חשובה שלא תעזור ללברון בדרך לאליפות נוספת. בקליבלנד הוא מעבר לשחקן. הוא קצת מאמן, קצת ג'נרל מנג'ר. הוא לא נותן למישהו אחר להחליט עבורו. לברון לא סופר את הבעלים של הקאבס דן גילברט ואת מנהל הכדורסל דיוויד גריפין. בהפסד הביתי ליוסטון השבוע הוא עמד בצד, לא שיחק, וחילק הוראות ותפקידים בלי לספור אף אחד. לברון צריך לשחק ולהתרכז במשחק, ולא בלרפד את דרכו ביס־מנים או להתעסק בבחירת דראפט במקום ה־24 שתעבור ליוטה ושחקן משלים כזה או אחר. פרשן בליגה תיאר את ההרגשה במועדון במונח קשה של "בני ערובה" לגחמות ולרצונות של לברון, שכדי לצעוד הלאה צריך להפקיד את גורלו בידי מישהו שמבין כדורסל יותר ממנו. אבל לברון אחראי לבוסט אדיר בשווי הקבוצה ואפילו בהכנסות של העיר — ולך תתווכח עם זה.

 

והדבר האחרון שתוקע את לברון זה שיכול להיות שכדי לזכות באליפות שלישית בקריירה הוא יצטרך להרפות. לא רק לשפר את זריקת השלוש או למסור לאירווינג לזריקה עם הבאזר, אלא משהו אחר לגמרי. אחרי שהוא טמן ידו ביותר מדי החלטות בעייתיות, כמו המעבר הראשון למיאמי או החזרה לקליבלנד או סיפור החלפת המאמן העונה, ללברון כבר אין רעיון חדש — או שהוא חושש להודות בטעות. לתת למישהו אחר את המושכות בקליבלנד זו התחלה, אבל בואכה גיל 32 לא בטוח שזה יספיק. גם אפשר להחליט להצטרף לפורטלנד ולעזור ללילארד לקחת עוד תואר אחד או שניים. מקסימום שוב ישנאו אותו בקליבלנד. לא כזה סיפור גדול.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x