שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ישראלי

הכדורגלן הישראלי פראייר

הכדורגלן הישראלי שבוי של קבוצתו עד גיל 24, והפיצוי שלו נקבע על ידי המוסד למעמד השחקן שאין בו נציגות שחקנים. השוואה שעשה המרכז למחקר של הכנסת מגלה שהכדורגלן הישראלי חסר זכויות לעומת עמיתו האירופי

אוריאל דסקל 09:2115.02.16

הסיפור מוכר. שחקן גדל במועדון כדורגל כלשהו ומגיע לגיל שבו כבר אמורות להיות לו זכויות עובד. הוא מעוניין לעבור לקבוצה אחרת בגלל שלל סיבות, אבל לא חופשי לעשות זאת משום ש"כרטיס השחקן" שלו בבעלות הקבוצה שגדל בה. גם ללא קבלת הצעת חוזה מקבוצתו הוא מחויב אליה מתוקף תקנון העברת השחקנים של ההתאחדות לכדורגל. אם סכום הפיצויים נקבע בין הקבוצות, הוא עובר. בהיעדר הסכמה על גובה הפיצויים, הסכום נקבע על ידי המוסד למעמד השחקן. אם לקבוצה שמעוניינת בו אין הסכום, השחקן יכול להיכנס להסגר של שנה ואז להשתחרר או לעזוב לחו"ל, היכן שחלים חוקי פיפ"א במלואם או פשוט להישאר — אפילו אם לא משלמים לו. בניגוד לשאר אירופה, שחקן כזה הוא "שבוי" של המועדון עד גיל 24, שזה כבר גיל שקרוב יותר לפרישה מהמשחק מלגיל מחלקת נוער.

 

 

 

 

 

טוטו תמוז. שחקנים צריכים לצאת לחו"ל כדי להשתחרר מחובת הפיצויי טוטו תמוז. שחקנים צריכים לצאת לחו"ל כדי להשתחרר מחובת הפיצויי צילום: ראובן שוורץ

 

שחקנים ישראלים פרשו בעקבות "סכסוכי עבודה" כאלו, שמפלים לרעה את השחקן. האירוניה היא שב"מוסד למעמד השחקן" אין נציגות לשחקנים בקרב הבוררים, ועל פי בדיקת "כלכליסט", על פי חלק מפסקי הדין, אלו נוטים באופן מוחלט לטובת קבוצות מסוימות. "יש קבוצות שנהנות יותר מהמוסד הזה", אומר עורך דין שעסק בכמה מקרים כאלו בעבר. "אי אפשר לראות פסקי דין אחרים, והשקיפות לגבי קבלת ההחלטה וקביעת סכום הזיכוי מפוקפקת, אבל כן אפשר להרגיש שיש מועדונים שמרוויחים יותר מההסדר הזה".

 

בהתאחדות לכדורגל, שתחת שלטונו אבי לוזון "נעלמו" לה מיליוני שקלים ב"הקצאות יתר" לקבוצות מסוימות, השקיפות בקשר לפסקי הדין של המוסד לא קיימת. המוסד הוא גוף מעין־שיפוטי אשר הוקם בהתאחדות לכדורגל בשנת 2000 כדי לקבוע את סכום פיצויי ההכשרה המגיעים לקבוצה המעבירה. על פי תקנון הרישום של ההתאחדות, במוסד למעמד השחקן יש 7–5 פוסקים. אופן בחירת הפוסקים אינו מוצג בתקנונים, אך מצוין כי הם ייבחרו על ידי גוף שופט בדימוס ונציג ציבור; את שני האחרונים ימנה נשיא בית הדין העליון של ההתאחדות.

 

הכרעת המוסד למעמד השחקן מתקבלת בהרכב של שלושה פוסקים. טענות הצדדים מוגשות בכתב, והכרעת הפוסקים מתקבלת על סמך כתבי הטענות ותגובות הצדדים על כתבי הטענות, ללא דיון בנוכחות הצדדים. החלטת המוסד סופית ואינה ניתנת לערעור. על הפוסקים להתבסס בהכרעתם בין השאר על אמות מידה כגון גיל השחקן, מעמדו המקצועי הקבוצות ששיחק בהן, מספר המשחקים ששיחק בהם במסגרות שונות, התארים האישיים והקבוצתיים שזכה בהם, היתרונות הכלכליים והמקצועיים של הקבוצה הקולטת והתנאים הכספיים שסוכמו בין השחקן לקבוצה הקולטת.

 

1.2 מיליון שקל על מה?

 

מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבד בחודשים האחרונים, לבקשת חבר הכנסת דב חנין, על סקירה משווה בכל הקשור לתשלום פיצויים "בגין אימונו וקידומו של שחקן כדורגל". השורה התחתונה היא שהשחקנים הישראלים מופלים לרעה לעומת עמיתיהם באירופה, וההתאחדות לכדורגל דווקא גאה מאוד במנגנון הזה, שלפיה "טוב יותר מאשר זה שבסרביה".

 

מבחינה של 26 החלטות של המוסד למעמד השחקן בשנים 2014–2009 שמסרה ההתאחדות לכדורגל עולה כי לצד אמות המידה שהוזכרו, הפוסקים יקחו בחשבון גם את תפקיד השחקן ואת הפוטנציאל המקצועי והכלכלי שלו; שילובו בקבוצת הבוגרים של המועדון; הזמנתו לסגל הנבחרת; משך הזמן שבו התאמן ושיחק במועדון; אם השחקן עבר לקבוצה מקבוצה אחרת — התמורה שניתנה על העברתו, אם ניתנה תמורה; השאלתו של השחקן לקבוצות אחרות; תנאי העסקתו של השחקן בשנות משחקו בקבוצה ועוד.

 

אין ספק שהיו החלטות הזויות של הוועדה למעמד השחקן בעבר. למשל, מחיר של 1.2 מיליון שקל שהוצמד לרועי בקל, שחקן מכבי פתח תקווה. בקל נאלץ לעזוב ללרנקה בקפריסין כדי להשתחרר מהחוזה בקבוצה של משפחת לוזון, שלאחר מכן התנכלה לאחיו, דויד. במקרים אחרים נקבעו לשחקנים מחירים נמוכים מערך השוק שלהם. יש לציין כי מתוך 26 החלטות של המוסד למעמד השחקן מהשנים 2014–2009, בשלושת המקרים שבהם נדרש המוסד למעמד השחקן לקבוע את גובה הפיצוי לפי סכום הפיצוי המינימלי הקבוע בתקנון הרישום, מתחו הפוסקים ביקורת על הקריטריונים הקשיחים ועל גובה הסכומים המופיעים בתקנון וטענו כי הם אינם מתאימים לשוק הישראלי, ולו ההחלטה היתה נתונה בידם, היו פוסקים פיצויים נמוכים משנקבע בתקנון. אגב, בכל המקרים המוסד החליט שמגיע לקבוצה המעבירה סכום פיצוי. נפסקו פיצויים של כ-213,000 ש"ח בממוצע — לשחקנים שאינם תחת חוזה ובדרך כלל אינם בנבחרת ישראל. כמעט רבע מיליון שקל על שחקן שגדל במערכת, הוריו שילמו לה למערכת כדי לשחק בה. על פי גורמים בכדורגל, חלק מהקבוצות הפכו את עניין העברות השחקנים הצעירים, שאפילו אינם תחת חוזה, למקור הכנסה.

 

 

שחקני ליגת העל. מישהו אחד צריך לקחת את הנושא לבית הדין הגבוה לצדק שחקני ליגת העל. מישהו אחד צריך לקחת את הנושא לבית הדין הגבוה לצדק צילום: עוז מועלם

 

פיצויים? תציעו חוזה

 

בחו"ל המצב שונה לחלוטין. כדי לקבל פיצוי על שחקן, קבוצה צריכה להציע לו חוזה מקצועי או מלגה. באנגליה, למשל, הפיצויים מותנים בהצעת הסכם שחקן מתלמד, הסכם מלגה או חוזה; בהעברת שחקן שקיבל הצעת חוזה הפיצויים מותנים בהצעת חוזה בתנאים שאינם נופלים מתנאי החוזה הנוכחי מטעם המועדון המעביר. כך זה גם ברוב המדינות באיחוד האירופי — ויש תנאים נוספים לזכאות לסכום פיצוי. בספרד, למשל, זכאות המועדון לפיצויים מותנת בכך שהוא לא היה חייב לשחקן סכום כסף כלשהו במועד הכללתו ברשימת הפיצוי ובכל התקופה שבה נכלל ברשימה. באירלנד זכאות המועדון לפיצויים מותנת בכך שהשחקן הועסק במועדון לפחות שתי עונות מלאות ועוקבות, או עונה אחת מיד לאחר שינוי הסטטוס שלו.

 

בישראל הפיצויים נקבעים בהסכמה, ובלעדיה — על ידי המוסד למעמד השחקן, וסכום המינימום מחושב לפי גיל השחקן. באירופה לעומת זאת הוא מותנה על פי יכולות השחקן, הכסף שהושקע בו במחלקת נוער, לפי מספר הופעות בקבוצה הבוגרת או התשלום שהוא מקבל. בגדול, רק בישראל שחקן יכול להיות על חוזה מינימום, וקבוצתו תבקש עליו 500 אלף שקל.

 

כמו כן, בישראל חברי הגוף שמוסמך לפסוק במחלוקות בדבר פיצויים על שחקנים ממונים על ידי ועדה שחבריה הם בעלי תפקידים בהתאחדות או שנבחרו על ידי בעלי תפקידים בהתאחדות (כלומר, בעלי קבוצות). בתקנונים אחרים שבהם נבחנה הסוגיה (פיפ"א ומדינות אחרות) יש הקפדה על עקרון הייצוג השוויוני של השחקנים ושל נציגי המועדונים, עיקרון שפיפ"א מדגישה את חשיבותו. להבדיל ממקומות אחרים שבהם נבחנה הסוגיה, בישראל החלטת המוסד למעמד השחקן מתקבלת בכל המקרים אך ורק על סמך כתבי טענות הצדדים, וללא שימוע בעל פה.

 

במענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין רותם קמר, מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, ש"לא הגיעו להתאחדות טענות בדבר הוגנות הנהלים הקיימים בנושא פיצויי ההכשרה". בעבר מינתה לימור לבנת, שרת הספורט, את ועדת אדלר, שמסקנותיה עוסקות במעבר של שחקנים קטינים בלבד ועדיין לא אומצו מסקנותיה. כמו כן, ההתאחדות לכדורגל משווה את ישראל למדינות כגון סרביה, מקדוניה והונגריה, ולא למדינות מערביות.

 

תגובת ההתאחדות לכדורגל: "ראוי להשוות את ישראל למדינות שבהן תחום הכדורגל דומה במאפייניו לזה שבישראל (כגון אסטוניה, סרביה, מקדוניה והונגריה) ולא למדינות המובילות את תחום הכדורגל האירופי (ספרד, גרמניה, אנגליה), בעיקר מבחינת המסגרת הכלכלית, ההסדרים הכספיים בתחום ותמיכת המדינה בספורט. השוואה כזאת היתה מעלה שההסדרים הקיימים בישראל הם מהראויים וההוגנים בעולם הכדורגל, ועדיין ההתאחדות תלמד את ממצאי הדו"ח באופן מעמיק ותפעל לטובת מציאת האיזון הנכון בין כל הגורמים ולצמצום הפער ככל הניתן גם מול המדינות המובילות בתחום".

 

 

 

. . צילום: גטי אימג'ס, גיל נחשותן

 

מעמד השחקן באנגליה (ובישראל)

 

התניית פיצויים בהצעת חוזה או מלגה: אנגליה - הפיצויים מותנים בהצעת הסכם שחקן מתלמד, הסכם מלגה או חוזה בתנאים שאינם נופלים מתנאי החוזה הנוכחי מטעם המועדון המעביר. ישראל - לא מתנים פיצויים.

 

אופן חישוב הפיצויים: אנגליה - תמורת שחקן מתלמד בגיל 16–9 שלא הוצע לו הסכם מלגה, התשלום הראשוני נקבע בהסכמה או מחושב לפי גיל השחקן בעת שנת ההכשרה המדוברת ושיוך המועדון המעביר לקטגוריית השקעה בהכשרה, בתוספת כל תשלום ראשוני ששילם המועדון המעביר; התשלום מחושב לפי מספר ההופעות של השחקן במשחקי קבוצת הבוגרים וכשיעור מתשלומים שיתקבלו במקרה של העברת השחקן למועדון שלישי. ישראל - על ידי המוסד למעמד השחקן; סכום המינימום מחושב לפי גיל השחקן בעת שנת ההכשרה המדוברת.

 

סכום מינימום לשנת הכשרה בשקל: אנגליה - 18,139 לגילים 9 עד 11. 75,581 לגילים 12 עד 16. בין 75,581 ל-241,860 שקל. ישראל - בין 10,000 שקל ל-70 אלף שקל לגילים 15 עד 17 ובין 54 אלף שקל ל-160 אלף שקל בין גיל 21 עד גיל 24).

בטל שלח
    לכל התגובות
    x