$
ספורט ישראלי

שגרה זה לא רע

הנתונים מלמדים שסגל יציב הוא אחד התנאים ההכרחיים להצלחה. היפראקטיביות בשוק ההעברות מעידה על כך שבעלי הקבוצה לא יודעים מה הם עושים, במקרה הטוב. אגב החלטות הרכש הקרובות של יעקב שחר ומכבי חיפה

אוריאל דסקל 10:3620.01.15

יעקב שחר, הבעלים של מכבי חיפה, תקף את אוהדי הקבוצה בשבוע שעבר לאחר שחלקם תלו שלטי מחאה ובהם הזכירו בכמה כסף נרכשו שחקנים כגון דינו אנדלובו, חן עזריאל ורנאטו. "נוגע ללב שכולם שומרים על הכסף שלי. כנראה אכפת להם, וזה יפה מאוד מצדם", אמר הנשיא. "לאוהדים אין זכות להתנהג בצורה כזאת. כל זמן שלא בזבזתי את הכסף שלהם — שלא יבלבלו את המוח".

יעקב שחר. "לאוהדים אין זכות להתנהג בצורה כזאת. כל זמן שלא בזבזתי את הכסף שלהם — שלא יבלבלו את המוח". יעקב שחר. "לאוהדים אין זכות להתנהג בצורה כזאת. כל זמן שלא בזבזתי את הכסף שלהם — שלא יבלבלו את המוח". צילום: גיל נחושתן

 

הקבוצה, שמכניסה מיליונים ממכירת כרטיסים לאותם אוהדים, צירפה יותר מעשרה שחקנים חדשים בשנה האחרונה וצפויה להחתים עוד כמה בחלון ההעברות הנוכחי. בכלל, בכל שנה נראה כי מכבי חיפה מוסיפה שחקנים לסגל, לעתים במחירים מופקעים. ואף שיש לה מחלקת נוער נהדרת, בוגריה כמעט ואינם מגיעים לקבוצה הבוגרת. הם מצטרפים אליה, בדרך כלל, רק לאחר שמושאלים לקבוצות אחרות, אם בכלל. שחר, אגב, בשלו: מתנגד לשימוש במנהל מקצועי, משוכנע שהוא האדם שצריך לקבוע מי מחתימים ומי מעיפים, ובעזרת קשריו הקרובים עם הסוכן פיני זהבי משנה את פני הקבוצה לפי גחמותיו. כבר כמה שנים הנוסחה של שחר לא עובדת, ונתונים אובייקטיביים מראים שההתנהלות הזאת עלולה לגרום לאסון ספורטיבי — כמה נקודות בודדות מעל הקו האדום.

 

 

כריסטיאנו רונלדו וטוני קרוס מריאל מדריד. קבוצות שרצות ביחד כמה שנים מכניסות ביתר קלות שחקנים חדשים לסגל כריסטיאנו רונלדו וטוני קרוס מריאל מדריד. קבוצות שרצות ביחד כמה שנים מכניסות ביתר קלות שחקנים חדשים לסגל צילום: רויטרס

 

סכנה גדולה פי שלושה

 

על פי הנתונים שאסף גוף המחקר CIES Football Observatory, הקבוצות האירופיות בחלקים התחתונים של הליגות סובלות מחוסר יציבות בסגל. הסגל שלהן מורכב מ־43.8% שחקנים חדשים (כאלה שהוחתמו בשנה האחרונה). בחלקים העליונים כ־38.5% מהשחקנים הוחתמו בשנה האחרונה.

. .

 

תחלופה גבוהה של שחקנים היא חלק בלתי נפרד מאסונות ספורטיביים. בין 2009 ל־2013 יותר מ־34% מהקבוצות שהביאו יותר מ־15 שחקנים בשנה לא נמצאו בליגה הראשונה בשנה שלאחר מכן. הסבירות לירידת ליגה כשמחתימים בשנה 10–15 שחקנים גבוהה פי שלושה מהסבירות של קבוצות שהחתימו פחות מעשרה שחקנים לרדת ליגה. השורה התחתונה: פעילות יתר בשוק ההעברות בעלת אימפקט שלילי מבחינה ספורטיבית, ועל פי הבדיקה גם לא מעניקה שום יתרון כלכלי בטווח הארוך.

 

לפי הבדיקה של CIES, "רוב ההעברות אינן בעלות חשיבות אסטרטגית מבחינה כלכלית או ספורטיבית". קבוצות ממדינות כדורגל מגמגמות נוטות להיות פעילות יותר בחלון ההעברות. במזרח אירופה 48.5% מהשחקנים הם חדשים, בדרום אירופה 45.5% מהשחקנים הם חדשים, במערב אירופה 35.9% ובצפון אירופה 31.2%. "שכיחות רכישת השחקנים בקרב קבוצות מאגן הים התיכון וממזרח אירופה אינה קשורה לצורך פיננסי", נכתב בדו"ח. "אין קורלציה בין הסכומים ששולמו לבין מספר ההעברות. כמו כן, אין עדות חותכת לרישום רווחים ממכירת שחקנים במדינות הללו. מהדו"חות הכלכליים שראינו ומדיווחים שונים עולה שהפעילות בשוק ההעברות מסייעת בעיקר למתווכים, למאמנים ולמנהלי קבוצות שמשתפים איתם פעולה". מטרת המתווכים היא אחת: לייצר לעצמם רווח. היציבות של הסגל, כלומר האינטרס הספורטיבי, פחות מעניינת אותם. בעלי קבוצות שבאופן כמעט בולמי מחליפים חצי סגל בכל עונה הם כאלה שהאינטרס הספורטיבי אינו בראש מעייניהם.

 

עוד מ־CIES: "יציבות בסגל מעניקה לקבוצות יתרון על פני היריבות — ברמה הספורטיבית (תוצאות טובות יותר בטווח הבינוני והארוך) וברמה הכלכלית (חיסכון כספי ואפשרות קלה יותר לשילוב שחקנים צעירים). היציבות נמדדת בהתאם לזמן שהייה ממוצע של כל שחקן בסגל ואחוז השחקנים החדשים בסגל". על פי CIES, "אוהדים של קבוצות שהסגל שלהן לא יציב צריכים להיות חרדים לעתידן".

 

איך לצרף טאלנט

 

אז מה הסיפור עם יציבות? למה היא טובה? בוריס גרויסברג, פרופסור בהרווארד שכתב את הספר "Chasing Stars: The Myth of Talent and the Portability of Performance", בדק איך אנליסטים בכירים בוול סטריט מתמודדים עם מעבר לחברה חדשה. אנליסטים הם הטאלנטים של חברות השקעות, מאחר שאם החיזויים שלהם נכונים, הם יכולים להרוויח עבור חברות עשרות, אם לא מאות, מיליונים.

 

גרויסברג נעזר במגזין "Institutional Investor", שמדרג את האנליסטים על פי ביצועיהם, ובדק את הביצועים של 366 אנליסטים בכירים שעזבו את מקומות העבודה שלהם אחרי מספר רב של שנים. הביצועים נבדקו לפני המעבר ואחריו. הבדיקה הראתה שאם אנליסט נשאר במקום עבודתו יש סיכוי של 89.4% שהוא יישאר ברשימת האנליסטים הבכירים של "Institutional Investor". אם אנליסט עוזב את מקום עבודתו ומצטרף לחברה מתחרה, הסיכוי שלו להישאר ברשימת האנליסטים הבכירים יורד ל־69.4%. לאנליסט הטוב ביותר יש סיכוי של 10.6% לשמור על מקומו אם הוא נשאר בחברה שלו, אבל רק סיכוי של 5.6% להיבחר שוב לטוב ביותר אם הוא עוזב אותה. לפי הבדיקה של גרויסברג, אנליסטים טובים מצליחים להפגין את האיכות שלהם טוב יותר אם הם נשארים במקום עבודתם זמן רב יותר. אנליסט שנשאר במקום עבודתו יותר מחמש שנים מגדיל את הסיכויים שלו להיכנס לרשימה ב־54.3%, לעומת סופרסטארים, שעוזבים את מקום עבודתם וסיכוייהם יורדים ל־39%.

 

גרויסברג בדק גם שחקני פוטבול וגילה שפאנטרים (בועטי כדור בתחילת מהלכים) שעוזבים קבוצות ומצטרפים לקבוצות חדשות אינם חווים ירידה בביצועים, מאחר שהם לא מעורבים כמעט במשחק הקבוצתי ויש להם תפקיד אחד — לבעוט את הכדור כמה שיותר רחוק. לעומת זאת, ווייד־רסירברים, שצריכים לעבוד על תיאום עם הקוורטרבקים וחברים אחרים לקבוצה, חווים ירידה בביצועים לאחר מעבר. ב"Chasing Stars" גרויסברג מייחס חשיבות רבה לעבודת צוות בספורט ובעולם העסקי, וטוען שהדבר הכי טוב שחברה יכולה לעשות הוא לקדם עובדים מבפנים — אנשים שמכירים אותה ואת האנשים ויודעים לעבוד עם הצוות הקיים: "צריך תוכנית שיטתית לצירוף אאוטסיידרים. צריך להביא אנשים טובים מבחוץ אחרי בדיקה ארוכה, אבל לעשות להם אינטגרציה מהירה לתוך המערכת ולוודא שהם מרגישים בנוח ובבית כמה שיותר מהר".

 

כדורגל, יותר מפוטבול, הוא ספורט שדורש תיאום וכימיה טובה בין כל השחקנים. ירון ארבל, האחראי לגיוס הבינלאומי של ניו אורלינס פליקנס מה־NBA, מאמין שהמשכיות ויציבות בסגל הן יתרון בכל ענף ספורט. "בספורט קבוצתי המטרה היא ליצור שלם הגדול מסכום חלקיו", אומר ארבל. "את זה משיגים בסינרגיה בין המרכיבים, וככל שהשחקנים זמן רב יותר יחד ומכירים זה את זה טוב יותר, המכונה הזאת אמורה לעבוד טוב יותר. כמו כן, בכל הליך בנייה של קבוצה חשוב לייצר לה זהות, אופי משחק והתנהלות מסוימת. אם השחקנים שלך מתאימים לאופי הזה ונשארים יחד לאורך זמן, הדרך לגרום לקבוצה לשחק כפי שאתה רוצה תהיה קלה יותר. אם אופי כזה קיים, קל יותר להכניס למערכת שחקנים חדשים".

 

כמה זמן נדרש לזה?

"תלוי באנשים, תלוי בשאיפות, תלוי בטיימינג, תלוי מה הם עברו במהלך הדרך. הרבה פעמים צריך אירוע מכונן שמדביק את כולם יחד, וממנו הכל משתנה. הדוגמה המושלמת היא נס ז'לגיריס שחוותה מכבי תל אביב: כך היא הפכה לאחת הקבוצות הטובות בכל הזמנים".

 

לרשויות יש מה לעשות?

 

בחזרה לשחר ומכבי חיפה. המודל הספורטיבי של מכבי חיפה לא ברור ולא תומך בשום המשכיות או שילוב שחקנים נכונים. שחקנים בינוניים נרכשים במחירים גבוהים, שחקנים ממחלקת הנוער מושאלים לתקופות ארוכות בחוץ (בדומה לצ'לסי, שמשאילה עד 30 שחקנים בעונה), ונראה שתפקיד המאמנים מצומצם לאימונים ואולי לבחירת הרכבים. מכבי חיפה, בהרבה מובנים, אינה שונה מקבוצות אחרות בליגה הישראלית. האם לרגולטור של הכדורגל יש מה לעשות? על פי CIES, "כדי לקדם יציבות, שחקני נוער ותחרות כל התאחדות כדורגל צריכה לשקול להגביל את מספר ההעברות של כל קבוצה". יש מה לעשות בנידון. השאלה היא אם מישהו רוצה לעשות משהו.

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x