$
ספורט עולמי

חצי טנק

שני מירוצים מתקיימים העונה במקביל בכדורסל האמריקאי. המירוץ לתואר האליפות והמירוץ הלא פחות חשוב - מירוץ "הטאנקינג" כלומר מי תהיה הקבוצה הגרועה בליגה, שתזכה בסיכויים הטובים ביותר לזכות בבחירה הראשונה בדראפט 2014

רון גורדון 09:4812.11.13

היוזר בטוויטר @hoopshype סיכם את השבוע וקצת הראשונים של עונת 2013/14 ב־NBA בציוץ הסרקסטי הזה: "כמו שכולם ציפו, פילדלפיה במקום הראשון בבית האטלנטי וברוקלין במקום האחרון". האמת, אף אחד לא ציפה את זה. כולם ציפו שברוקלין נטס, עם החיזוקים היקרים, תכריז על עצמה כמועמדת לאליפות גם על המגרש ולא רק בכותרות העיתונים. כולם גם ציפו שפילדלפיה תהיה אחת מקבוצות הכדורסל הגרועות בכל הזמנים — ככה לפחות גרמו לנו לחשוב.

 

 

 

 

 

שני מירוצים מתקיימים העונה במקביל בכדורסל האמריקאי. הקרב הידוע והמוכר על תואר האליפות, או בשמו השני בשנים האחרונות: "מי יכול ללברון ג'יימס?", ועוד מירוץ אחד, ידוע ומוכר הרבה פחות, שלא לומר מירוץ צללים אפל ומאיים: מי תהיה הקבוצה שתרשום את המאזן הגרוע ביותר בליגה, ותיכנס לדראפט המבטיח של 2014 כבעלת הסיכויים הטובים ביותר לזכות בבחירה הראשונה בו.

 

 

רונדו על הספסל של בוסטון סלטיקס. מפסידים בכוונה או סתם גרועים? רונדו על הספסל של בוסטון סלטיקס. מפסידים בכוונה או סתם גרועים? צילום: איי אף פי

 

מה, אתה ילד?

המושג "טאנקינג" שהציף את כל הניתוחים והפרשנויות לקראת עונת הכדורסל החדשה כבר עלה פה. בסלנג האמריקאי המשמעות היא כישלון מכוון. טניסאי שבוחר לאבד משחקון או מערכה כדי לקחת קצת אוויר, או מתאגרף שיודע שהפסד שלו יכול לסדר לו או למישהו שיכול לשבור לו את העצמות חיי נוחות. זה לא מונח חדש, ולא רק ב־NBA הוא עולה מפעם לפעם, אבל לנוכח כמות הקבוצות שנראה שהורכבו כמו במשחק בשכונה על ידי הילד שהכי פחות מבין כדורגל, לעונה הזו הולכת להיות משמעות גדולה מבחינת עתידה של הליגה. זה כבר לא סתם מסריח. ב־ESPN הגדילו לעשות ופתחו את העונה בליווי מדד ה"טאנק ראנק", שיגלה מי הקבוצה המובילה באותו מירוץ לתחתית. בינתיים אמנם שחקני פילדלפיה לא הבינו את כוונת הבוסים והתחברו יפה. אבל הסיפור של הסלטיקס, שפתחה את העונה הזו עם ארבעה הפסדים, פתיחת העונה הכי גרועה של הפרנצ'ייז ב־44 שנה, הוא זה שמדגים הרבה יותר טוב את הבעיה.

 

מכבסת מילים

הקבוצה מעוררת ההשראה של פול פירס, קווין גארנט וריי אלן עשתה הרבה בשנים האחרונות, אבל גם עשתה את שלה. בבוסטון רצו לבנות מחדש, אבל לא יכלו לעשות זאת בלי לפרק לגורמים את מה שיש. לא היו להם מספיק מוקדי משיכה לטרייד גדול, לא בחירות דראפט לתת, ולא כוכב העבר קווין מקהייל שיגיע מהצד השני של העסקה כמו אז ב־2007, וימצא בלבו חמלה להעביר להם ממינסוטה את הכוכב הגדול שלו גארנט. עם הנכס היחיד של בוסטון, ראג'ון רונדו שמחלים מפציעה ברצועה הצולבת, אין לסלטיקס מה לעשות, כי הם לא יקבלו תמורה ראויה עבורו במצבו הנוכחי. כך, לג'נרל מנג'ר דני איינג' אין ברירה. אז גארנט ופירס נשלחו לברוקלין, כל מיני שחקני משנה ובחירות דראפט עתידיות הגיעו במקומם, וכל זה ביחד עשה מבחינת הבעלים איזה משהו "מרגש וייחודי".

 

אבל אלו שקרים. בעלים של קבוצה לא יכול לקום בוקר אחד ולבשר למחזיקי המנויים ולאוהדים: "חבר'ה, נצטרך את הסבלנות שלכם העונה. החלטנו להפסיד כמה שיותר משחקים כדי לבנות פה משהו יותר טוב, ואולי אלת המזל תעזור ונקבל בחירה ראשונה בדראפט, וניקח את אנדרו וויגינס האדיר, ואז גארנט ופירס לא יהיו יותר משמות על גופיות ירוקות שתלויות בתקרת האולם. בינתיים, חנות המזכרות פתוחה". אסור לומר זאת. כולם שומעים. גם דיוויד סטרן והאנשים שלו. והנה "קבוצה חלשה" הופכת ל"קבוצה צעירה", ו"הריסה" היא בכלל "בנייה מחדש". אלו לא מילים ששמעתם רק במסיבות העיתונאים של הסלטיקס ופילי. גם אצל מילווקי, אורלנדו, יוטה, פיניקס, טורונטו, סקרמנטו ואטלנטה. הרצות לתחתית. הסיפור של בוסטון שונה לא רק בגלל אותו טרייד שקוף, שהתחבר למעבר המפתיע של המאמן דוק ריברס לקליפרס, אלא גם בגלל שהיא עדיין הקבוצה הכי מעוטרת בהיסטוריה של ה־NBA, עם אתוס חד וברור של עליונות, וניצחונות, ובסיס אוהדים שחי על אותן קבוצות אגדיות מהעבר.

 

 

מייקל ג'ורדן. לא ב-DNA שלו להפסיד? מייקל ג'ורדן. לא ב-DNA שלו להפסיד? צילום: איי פי

 

אין הבטחות

אם יש קבוצה אחת בליגה הזו שאין לה אתוס, טיפה ממנו, זו שארלוט. אבל לבוס שלה יש. וכמה ביקורת שמייקל ג'ורדן לא יחטוף על הקבוצה הכושלת שלו, זו שרק לפני שנתיים ניצחה שבעה משחקים בעונה שלמה (אבל עונה מקוצרת של 66 משחקים), להפסיד משחקים בכוונה זה לא בדנ"א שלו. "אני לא מאמין בזה, זו לא הדרך. לא יודע לגבי קבוצות אחרות", אמר ג'ורדן בראיון לאי.פי. שארלוט של ג'ורדן אוחזת במאזן אימים של 62 ניצחונות ב־240 משחקים מאז לקח את המושכות כבעלים העיקרי, אבל לג'ורדן אין ספק שאין קיצורי דרך: "שום דבר לא מבטיח לך שתוכל לבחור את השחקן שאתה רוצה, ובטח לא שאותו שחקן יהיה כוכב גדול".

 

ג'ורדן גם עושה בשביל להוכיח ההפך. הקיץ הוא ניצל את סעיף היציאה של הקבוצה מהחוזה הכבד של הפורוורד טיירוס תומאס, מה שפינה מקום תחת תקרת השכר אף שהקבוצה צריכה להמשיך לשלם לתומאס 17 מיליון דולר. בכסף שהתפנה ג'ורדן הצליח להביא את הסנטר/פורוורד אל ג'פרסון ולהחתים מחדש את ג'ראלד הנדרסון, שני חוזים שיעלו לו 60 מיליון דולר לשלוש השנים הבאות. "זו הצהרה, אחרת מה זה? אני חושב שהקבוצה שלנו תרוויח משחקן מנוסה כמו אל". אבל הבעיה הגדולה של ג'ורדן ושארלוט היא בעיקר חוסר המשיכה של הקבוצה בשוק השחקנים החופשיים, שרוצים לשחק איפה "שהזרקורים נמצאים", לדבריו. אם תחזרו לרשימת הקבוצות למעלה, חוץ מבוסטון, כולן ממקומות "חשוכים" יותר, נאמר. ג'ורדן יודע שזו בעיה: "זה לא היה ככה בזמני. זו הנחה הוגנת שאם תבחר שחקן מצוין בדראפט, תשיג שוויון מול קבוצות אחרות. אם זה יקרה, אז פתאום אותם בעלי קבוצות ייראו מאוד חכמים".

 

 

אדם סילבר. הקומישינר הבא יצטרך לטפל בבעיית הטאנקינג אדם סילבר. הקומישינר הבא יצטרך לטפל בבעיית הטאנקינג צילום: רויטרס

 

פתרונות יש?

בדיוק כשעופר עיני יפרוש מההסתדרות בפברואר, יתקיימו חילופי גברי גם במשרדי ה־NBA בניו יורק, כשאדם סילבר יירש את כיסאו של הקומישינר דיוויד סטרן. ועל רקע מה שקורה העונה, אופנת הטאנקינג הזו הולכת להציב בפני סילבר בעיה לא קטנה, עם הרבה פתרונות קשים.

 

אנשי כדורסל רבים בארה"ב מציעים שיטות ודרכים: לקיים טורניר מיוחד לקביעת סדר הבחירות בדראפט, לתת למאזן בחודש האחרון של העונה לקבוע אותו, לבטל את הדראפט כליל או להפוך אותו למכירה פומבית. ויש גם קריאה של ביל סימונס להרחיב את הפלייאוף כך שלעוד הרבה קבוצות יהיה על מה לשחק בואכה אפריל. הדיון כאן, על השולחן. הראיון שפורסם לפני כשבוע במגזין של ESPN רק הציף אותו שוב.

 

באותו ראיון בעילום שם, ג'נרל מנג'ר של קבוצה הודה בפה מלא שהוא אכן מחפש כישלון: "אנחנו לא טובים מספיק כדי לנצח משחקים, ואנחנו יודעים את זה. ניתן לשחקנים הצעירים שלנו להשתפשף, הם יצברו המון דקות משחק וילמדו מהטעויות, ואנחנו נציב את עצמנו בעמדה מצוינת כדי לחטוף שחקן אדיר. הדראפט הקרוב יהיה מפוצץ בשמות". לבחור יש למה לחכות. מלבד וויגינס הסנסציוני ההערכות הן שעוד חמישה שחקנים שייצאו לדראפט 2014 יכולים לשנות פנים של קבוצה. מדובר בדראפט הטוב והעמוק זה עשור.

 

זו פעם ראשונה שהליגה שומעת בכיר מתוכה שמתבטא כך. זה לא סתם משחק בתחום האפור. זה פתח שלליגה ממש לא כדאי לבחון מה עוד יכול לעבור דרכו. קרב על מאזן שלילי ו"פרסים" על הפסדים הם לא הדרך של ה־NBA. הפסד מכוון יכול להחזיר כל אוהד ספורט למקומות הכי חשוכים. לתקופות הרעות של האגרוף, שאולי לא הסתיימו, לדיווחים הגואים על מכירות משחקי כדורגל, גם ברמות הגבוהות והוא אפילו מתכתב קצת עם חומרים אסורים. זה מסוכן, וזה דגל אדום. להפסיד בכוונה זה לא משחק יותר. סתם עוד משהו שגם אותו בפילדלפיה לא יודעים לעשות כמו שצריך.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x