$
ספורט ישראלי

המעמד הנשחק

הנתונים מלמדים שישראל בעמדת נחיתות מבחינת מספר מאמנים מול כל מדינה בעלת אוכלוסייה בהיקף דומה. המדינה לא מסייעת לשפר את המצב באמצעות ההשקעות שלה, ובהתאחדות לכדורגל עסוקים, איך לא, בפוליטיקה

אוריאל דסקל 08:2625.06.13

אנחנו יודעים שבישראל יש פחות מועדוני ספורט, קבוצות ספורט ותשתיות ספורט מאשר כמעט בכל מדינה ב־OECD. ואולם, זה לא בהכרח מה שהופך את המדינה לאחת ממדינות הספורט הגרועות בעולם. הבעיה העיקרית של ישראל היא התשתיות האנושיות — מאמנים, מנהלים מקצועיים. בישראל רשומים כ־1,800 מאמני כדורגל באיגוד המאמנים — מתוכם כ־1,400 פעילים. זה אומר שלקרואטיה (4.4 מיליון תושבים) יש 3,500 מאמנים יותר מאשר בישראל; בבוסניה (3.7 מיליון תושבים) יש 1,000 מאמנים יותר מאשר בישראל; בסלובניה (2 מיליון תושבים) יש אותו מספר מאמנים שיש בישראל וכו' וכו'. מצבנו בכי רע, וזה משפיע על רמת הביצועים בפסגה, וגרוע מכך על חינוך הילדים. ד"ר מרק ורטהיים כתב כאן בעבר על ההכשרה הגרועה של מאמן בישראל, וקיים קונצנזוס בקרב אנשי מקצוע שאכן צריך לבדוק את נושא ההכשרה לעומק. ואולם, בהתאחדות לכדורגל מגנים על הכשרת המאמנים, וטוענים שההתאחדות קיבלה את אישור אופ"א ואף את שבחי ארגון הכדורגל האירופי. עם זאת, אף אחד לא יכול להתווכח על המספרים. והמספרים מראים שישראל בעמדת נחיתות מבחינת מספר מאמנים מול כל מדינה בעלת אוכלוסייה בהיקף דומה. זה קורה בכדורגל, הספורט הגדול בישראל, וזה קורה בכל ענף אחר.

 

 

 

ילדים משחקים כדורגל. אין מי שיאמן אותם ילדים משחקים כדורגל. אין מי שיאמן אותם צילום: יובל חן

 

מטפחים רק את "השפיץ"

 

ד"ר איציק בן מלך, שחוקר את נושא האימון בישראל, מנסה כבר כמה שנים לשנות את הדגשים של המדינה בטיפוח ופיתוח האימון בישראל. הוא טוען שההשקעות באימון בישראל הן רק של "השפיץ", ובסופו של דבר הן פוגעות ביכולות התחרותיות של ישראל.

 

למה התכוון בן מלך? לאחרונה הודיע משרד הספורט על תוכנית ייחודית לשיפור מעמדם של המאמנים האולימפיים בישראל. התוכנית כוללת השקעה של 10 מיליון שקל בשכר ל־40 מאמנים לאומיים. מה הבעיה בזה?

 

"מאמן לאומי יכול להיות עם ספורטאי אחוזים בודדים מזמן האימון שהספורטאי צריך", מסביר בן מלך. "כדי לשפר את הספורט בישראל צריך להשקיע במאמנים שנמצאים בשטח — לא צריך להשקיע במאמן שכמעט לא נוגע ולא משפר את הישגי הספורטאים".

 

לפי בן מלך, "המאמנים ברמת השטח מייצרים את הספורטאים — אם המאמן בשטח לא עובד טוב עם הספורטאים, לא יהיו מספיק ספורטאים טובים כדי שיעבדו עם המאמן הלאומי. המאמן הלאומי הוא בשביל שיפוצים ולא בשביל לבנות את הספורטאי. לכן צריך להשקיע בכך שיהיו יותר מאמנים בחיפה, ראשון לציון, זכרון יעקב, אילת ובכלל. ושלכל מאמן כזה יהיו תנאים טובים יותר".

 

העובדה שהמדינה שמה דגש בעיקר על אימון ספורטאים בכירים/מקצועיים וכו' יוצרת פער בין איכות הספורטאים ומצמצמת את המשתתפים האיכותיים בכל ענף.

 

"קיים מאמץ מרוכז ומתמיד בסיוע גדול ומשמעותי לספורטאי הישג — פעולות מבורכות, אך הן נעשות ללא פרופורציה לתמיכה במאמנים, במעמדם, בביטחונם הסוציאלי וללא פעולות לקידומם", אומר בן מלך. "אנחנו רואים שנעשה מאמץ לבניית פנימיות לילדים. הפנימיות יקרות מאוד, כ־100 אלף שקל לשנה לילד, אבל גם שם על פי מחקרים רבים יש סיכוי של 40% להצלחה בגיל הבוגר, בעוד במועדון תקציב התמיכה השנתי זעום — לעתים רק 20–30 אלף שקל בלבד — ותנאי האימון קשים. אם המועדונים והמאמנים האישיים לא יזכו לשיקום ובנייה, אין עתיד לספורט התחרותי בישראל".

 

בקיצור, בישראל מטפחים את המצוינים ומשקיעים בהם את רוב הכסף. זו בעיה, כי זה למעשה חידוד החוד המחודד גם ככה. הבעיה שאין יותר עיפרון לחדד. יש רק חוד, וכשהוא נשבר לא נותר דבר מהעיפרון. "אחרי משחקי לונדון היתה הכרזה על הבאת מומחים מחו"ל והכנת תוכנית כזו. בינתיים נשכחו הכישלונות והתמוססה התוכנית", אומר בן מלך. "בישראל אנו זקוקים לשינוי משמעותי — תוכנית אסטרטגית שמטרתה שיפור התשתיות האנושיות. צריך את ההמונים שיעסקו בספורט, ומזה לוקחים ומחדדים את הטובים ביותר בפנימיות. בלי תוכנית כזו, הפנימיות לא שוות הרבה".

 

לפי בן מלך," אין לספורט בישראל תכנית אסטרטגית. יש השקעות ראוותניות - בעיקר בקוסמטיקה אך לא בתשתיות אנושית. עושים הרבה פעולות ללא תאום וללא מטרה ארוכת טווח,. הצלחה אמיתית יכולה להיות רק אחרי 8-10 שנים של תכנית כזו ומימושה". בן מלך מוסיף: "בתחילת שנות ה-90 אחרי 8 שנים קשות אך מתוכננות, השגנו מדליות במשחקים האולימפיים ובאליפויות עולם ואירופה".

 

אבי לוזון (משמאל) עם משה סיני. "יחנוק" את האיגוד אם המועמד שלו לא ייבחר? אבי לוזון (משמאל) עם משה סיני. "יחנוק" את האיגוד אם המועמד שלו לא ייבחר? צילום: חיים צח

 

פוליטיקה חודרת עמוק

 

מחוסר המושג של משרד הספורט אפשר להגיע בקלות לתככנות ולפוליטיקה המסריחה בהתאחדות לכדורגל. איגוד המאמנים הוא בן חורג של ההתאחדות לכדורגל — מבחינה פיזית הוא יושב מתחת למשרדיה; מבחינה פוליטית, הגוף שאמור לייצג את המאמנים ולדאוג לזכויותיהם ולהשתלמויות שלהם, לא נספר במשרדי ההתאחדות. ההתאחדות אמורה להעביר לו כספים (50 אלף שקל בשנה) כחלק מההסכם ביניהם, אבל בשנים האחרונות זה לא קורה והאיגוד מתפעל את עצמו מתשלומי חבר של 1,400 חברים (בערך 150 שקל לחבר).

 

ואולם השנה היא שנת בחירות באיגוד, ופתאום להתאחדות בראשות אבי לוזון מאוד אכפת מהאיגוד. המועמד המועדף ליו"ר האיגוד הוא צביקה רוזן, שחקן ומאמן לשעבר שלא היה חבר באיגוד בעשור האחרון ולא ממש אימן בשני העשורים האחרונים.

 

אמנון רז, יו"ר האיגוד היוצא, כביכול הביע תמיכה ברוזן, אבל המועמד המבוקש על ידי המאמנים הוא רוני שניידר — מאמן נבחרת הנשים של ישראל לשעבר ובעל ניסיון נרחב בישראל ובעולם. בבחירות האחרונות הוא הסיר את מועמדותו לתפקיד היו"ר כדי לאפשר פעילות חלקה של האיגוד. אבל הפעם, בגלל התמיכה הנרחבת בשטח, הוא החליט ללכת על התפקיד במטרה לשפר את מעמד המאמן בישראל. ואולם, ההתמודדות של שניידר לא ממש מצאה חן בעיני ההתאחדות.

 

שניידר הוזמן על ידי ראשי ההתאחדות לשיחה, שם דרשו ממנו להוריד את מועמדותו ולאפשר לצביקה רוזן להיות היו"ר החדש. ואם לא — כך מציינים אנשי האיגוד — ההתאחדות תפרק או "תחנוק" את איגוד המאמנים. במקביל, ההתאחדות שינתה את הליך הבחירות ואז הקפיאה אותו בגלל "חשש לזיופים". הבחירות שהיו אמורות להתקיים במאי אמורות להתקיים באוקטובר.

 

שניידר סירב להגיב לכתבה. אבל בני שלום, חבר הנהלת האיגוד, אומר: "אנחנו לא מקבלים דבר מההתאחדות. כולם עובדים כאן בהתנדבות ומנסים לעשות את הטוב ביותר לטובת המאמנים. ההתאחדות רואה אותנו כדבר מאוד זניח, אבל אי אפשר להפעיל את הכדורגל בלי מאמנים חזקים. אין לנו גב חזק וקשה לנו מאוד להתמודד עם כל הפניות של המאמנים — יש לנו 180 תלונות על מאמנים בשנה בנוגע להעלמת שכר ועוד, ואנחנו מתקשים להתמודד איתן כיוון שאין לנו כסף. ועכשיו מה קורה? ההתאחדות רוצה להנחית את צביקה רוזן כיו"ר האיגוד. אין לנו בעיה — אם הוא רוצה להיות היו"ר שיבוא ויתמודד בבחירות, אבל בהתאחדות לא רוצים".

 

"כשאין מאמנים טובים זה כמו שאין מורים טובים", אומר רוזן. "איך נתקדם בלי מורים טובים?". הוא מבטיח שבתור יו"ר איגוד המאמנים הוא יביא שחקנים כמו מוט'לה שפיגלר ואבי נמני לאימוני ילדים כדי שאלו ילמדו אותם טכניקה נכונה. "אני אשתמש בקשרים שלי כדי להביא את מוט'לה לנתיבות ולשדרות כדי שילדים יראו איך שחקן צריך לשחק — איך לעצור כדור על החזה ואיך לנגוח", אומר רוזן. הוא טוען שהוא לא מודע לכל מה שהולך מאחורי הקלעים, ומספר ש"ההתאחדות ביקשה ממני להיות ראש המערכת". צביקה רוזן מגיע עם כוונות טובות, אבל האם לא ראוי שיעמוד בראש איגוד המאמנים מישהו שבאמת מאמן ומכיר את השטח ואת הבעיות שבו? ובכלל, מה ההתאחדות יכולה לקבל מיו"ר איגוד המאמנים, גוף שמדי פעם אף צריך לקדם את האינטרסים של המאמנים כנגד האינטרסים של ההתאחדות לכדורגל.

 

לא מובן למה כל כך להוטים בהתאחדות לכדורגל למנות את רוזן ליו"ר. אולי כיוון שההתאחדות עוסקת בשנים האחרונות במינוי נאמני לוזון ומכבי פתח תקווה לתפקידים בכירים בצוותי האימון? אולי. בהתאחדות אישרו שהם לא מעבירים כספים לאיגוד המאמנים, אבל הם לא מפרטים מדוע לא. מה שבטוח, עד שההתאחדות לא תקבל את מה שהיא רוצה, איגוד המאמנים לא יצליח לעשות את תפקידו — וכך הכדורגל הישראלי מאבד עוד ועוד אנשים שאכפת להם מהכדורגל.

 

 

כמה מאמני כדורגל יש לנו וכמה להם?

 

ישראל

7.7 מיליון תושבים -  1,800 מאמנים

  

אוסטריה

8.4 מיליון תושבים - 35,658 מאמנים

 

אירלנד

4.5 מיליון תושבים - 23,000 מאמנים

 

סלובקיה

5.3 מיליון תושבים - 12,362 מאמנים 

 

קרואטיה

 4.4 מיליון תושבים - 5,459 מאמנים

 

סרביה

7.7 מיליון תושבים - 4,653 מאמנים

 

בוסניה

3.7 מיליון תושבים - 2,810 מאמנים

בטל שלח
    לכל התגובות
    x