אולי צריך לשחק כדורגל בעת מלחמה, אך לא צריך לעשות זאת ככה

1. אבי לוזון לקח החלטה לקיים את מחזור הליגה. אחרי המשחק האחרון של המחזור אמש, איך בדיוק מחזור הליגה הזה קידם את הכדורגל הישראלי? מבחינת עניין, הכדורגל הישראלי, שגם ככה לא ממש מעניין את הישראלים, חווה, ככל הנראה, את אחד מהמחזורים הכי לא מעניינים מבחינת הקהל בכל הזמנים.

2. אומרים ש"חייבים להמשיך בשגרה". אבל זה בלתי אפשרי. וחסר אחריות. לא רק מהבחינה הביטחונית – טיל על תל אביב, גם אם הוא מיורט על ידי כיפת ברזל, יכול ליצור פאניקה במגרשי הכדורגל ואז אי אפשר לדעת איך זה יגמר – זה חסר אחריות מבחינת תדמית הכדורגל הישראלי בעולם. רק תארו לעצמכם אם היתה מתחילה אזעקה בתל אביב בזמן משחקה של מכבי תל אביב מול בני יהודה. התמונות של שחקנים בורחים או משטחים על הדשא היו הופכות ללהיט ביוטיוב – בכל העולם. כמה נזק תדמיתי זה היה עושה לכדורגל הישראלי אז? מי בכלל היה רוצה להגיע לכאן אחרי דבר כזה? ויורו 2013, אליפות הנוער המשודרגת שכל כך חשובה לאבי לוזון, היה עובר למדינה אחרת.

3. מתחילת הלחימה כל יח"צן ודובר שאיכשהו קשור לקבוצת ספורט מפציצים את הפלאפונים של הכתבים בכך ש"קבוצת X ביחד עם חברת Y תורמות Z לתושבים הדרום". ההתאחדות לכדורגל לא שונה בעניין הזה. אבל מה עוד ההתאחדות, האחראית לענף הספורט הגדול ביותר בישראל, עושה? נגיד וההתאחדות לכדורגל לא יכולה לבטל את המחזור בגלל לחץ של הטוטו (הרי חייבים להמשיך להמר) וצ'רלטון, בעלת זכויות השידור (הרי חייבים לשדר) ואירופה (חייבים לארח את יורו 2013). אז האם לא היה שווה לחשוב מחוץ לקופסה כדי להפוך את המחזור כדורגל לרלבנטי יותר למצב בישראל (וגם לשלוח מסר לאירופים שהכל בסדר)? למה לא חשבו בהתאחדות להפוך את המחזור לחגיגת אסקפיזים בצפון. לקיים הצגות כפולה בנתניה, חיפה, סכנין וקריית שמונה. להזמין את תושבי הדרום להפנינג התרעננות לפני ואחרי המשחק, לגייס חברות מסחריות להסיע ילדים מהדרום למספר מצומצם של מוקדי משחקים. אפשר היה לעשות הרבה מאוד דברים בשביל להפוך את המשבר הגדול הזה שמדינת ישראל עוברת להזדמנות להתקרבות הכדורגל הישראלי לישראלים. אבל היו בטוחים שההתאחדות לכדורגל הנוכחית תפספס כל הזדמנות שיש לה.