שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

מי יהיה המאמן של הלייקרס? זה ממש לא חשוב

גם פיל ג'קסון, המועמד המוביל, יודע כי מאמנים משפיעים בשני דברים עיקריים: בקביעת הסגל ובחלוקת זמן המשחק של השחקנים

אסף רותם 18:1811.11.12

בימים אלו ב-NBA האיש על הספסל לא קובע יותר מאשר הג'נרל מנג'ר והנשיא. גם פיל ג'קסון, שעשוי להסכים לאמן את לוס אנג'לס לייקרס כבר מיום שני, הבין זאת.

 

פיל ג'קסון, המועמד המוביל להיות מאמן הלייקרס, נצפה במסעדה בלוס אנג'לס כשלפניו שפם, אותו מראה שהיה לו כשהלייקרס העסיקו אותו לראשונה, ב-1999. את הדיווח הענייני הזה תוכלו לקרוא ב-ESPN. זה דיווח שמוסיף "צבע" לנושא החשוב באל.איי: מי יהיה המאמן הבא של הקבוצה העשירה ביותר בכדורסל, ויזכה להחליף את מייק בראון, שפוטר לאחר חמישה משחקים בלבד. 

 

מייק בראון, מאמן לייקרס לשעבר מייק בראון, מאמן לייקרס לשעבר צילום: אם סי טי

 

לכאורה, נושא הרה גורל - במיוחד כששמות כמו מייק דאנליבי ומייק ד'אנטוני מתחרים בג'קסון על התפקיד הנחשק. בפועל, הנושא לא כל כך חשוב.

 

למה? כי שחקני כדורסל עוקבים אחר גרף התקדמות דומה: משביחים בין גיל 20 ל-25, שומרים על היכולת עד גיל 30, ומאז מאבדים במהירות מיכולתם עם כל שנה שחולפת. בשל כך, "אפקט המאמן" - האמונה שיש מאמנים טובים מאחרים - לא כזה קריטי.

 

יש סיבה לכך שהתלונה העיקרית של מאמנים לגבי שחקנים היא שהם אינם מבצעים את תכנית המשחק שלהם - שחקנים משתנים מעט מאד במהלך הקריירה, ואת השינוי לא ניתן לייחס למאמן כמו לחוזים ולשחקנים שאיתם הם משחקים. זאת ועוד, יש מעט מאד מאמנים שהוכחו סטטיסטית כתורמים לשיפור תפוקת השחקנים על פני מאמן ממוצע.

 

ג'קסון, אגב, הוא אחד מהם, אבל חשוב לזכור שג'קסון אימן כמעט כל הקריירה שלו קבוצות עמוסות בכישרון, ובהובלת סופרסטארים ענקיים - מייקל ג'ורדן, סקוטי פיפן, שאקיל אוניל ובמידה פחותה גם קובי בראיינט. היו לו שחקנים משלימים מצוינים כמו דניס רודמן, הוראס גראנט ופאו גאסול.

 

בסופו של דבר, קבוצה טובה, שמגיעה לפלייאוף שנה אחרי שנה, עושה זאת בזכות הנהלה טובה שמעמידה סגל טוב. מייק בראון - שאינני מחובביו כמאמן - היה קורבן להיסטריה של הבעלים ושל האוהדים, לא יותר.

 

וזה שהוא הפסיד או ניצח איננו קשור לדבר בעולם, ולכן אל תטעו מהדוגמה שלו - 5 משחקים אינם מדד לכלום, וגם לא 3 הפסדים רצופים: הפסד של 3 משחקים קורה כמעט לכל קבוצה בכל עונה. גם בעונה שעברה, המקוצרת, הלייקרס הפסידו שלושה ברציפות בינואר. וכך קרה גם ב-2010-2009, עונת האליפות. אגב, בעונת 2011-2010 זה קרה 4 פעמים במהלך העונה. בנוסף, הלייקרס שיחקו ללא סטיב נאש שנפצע, והרכז הקטן הוא איש המפתח בהתקפה שבה כולם רוצים את הכדור כל הזמן.

 

מי יהיה המאמן החדש? ג'קסון רוצה להעדר מחלק ממשחקי החוץ, והשפעה גדולה יותר בהחלטות כדורסל - בחירת הסגל. וזה מראה שגם ג'קסון יודע שבסופו של דבר, מאמנים משפיעים בשני דברים עיקריים: קביעת הסגל - עד כמה שהמנכ"ל והבעלים יאפשרו להם - ובחלוקת זמן המשחק של השחקנים.

 

פיל ג'קסון. המאמן הבא? פיל ג'קסון. המאמן הבא? צילום: גטי אימג'

 

בנושא האחרון לא תהיה לו בעיה, כי ההיררכיה בלייקרס ברורה למדי, ומצב הכישרון על הספסל לא באמת יוצר תחרות על זמן משחק.

 

ומה לגבי תכנית משחק, אימונים וכולי? ובכן, זה לא שלתכנית המשחק אין משמעות. תכנית משחק והכנה מנטלית עוזרות לשחקנים להתמודד עם מצבי לחץ ולשפר את יעילות הקבוצה בהתקפה ובהגנה. אבל לכל מאמן יש תכנית כיצד להתמודד עם מצבים משתנים וכיצד להיות יעילים יותר, בין אם הוא פיל ג'קסון ובין אם הוא דיוויד בלאט, וההבדלים בין התכניות הללו לא מוכחים סטטיסטית. כי מה שקובע ברוב המקרים הוא כמות הכישרון על הפרקט.

 

למרות הבעיה המובנית בסגל של הלייקרס, להוציא את מיאמי ואת אוקלהומה סיטי, כל בעלים של קבוצת כדורסל בעולם היה מעדיף את החמישייה של הלייקרס - נאש, בראיינט, וורלס פיס, גאסול והאווארד - ללא "כימיה" וללא "תכנית משחק מסודרת" על פני החמישייה שלו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x