ליגה אוכלת יושביה

רקונקיסטה (כיבוש מחדש) הוא מושג מרכזי בהיסטוריה הספרדית, שמתייחס לתהליך כיבושו מחדש של חצי האי האיברי מידי המוסלמים שישבו בו כמעט 800 שנה. בברצלונה, לעומת זאת, לא מתכוונים לחכות כל כך הרבה זמן והשבוע כבר הכתירו ב"מונדו דפורטיבו", עיתון הבית של בארסה, את פתיחת עונת הכדורגל בכותרת "הרקונקיסטה מתחילה".

במקביל, מאות קילומטרים דרומה מברצלונה, בחבל אנדלוסיה, מתרחש בימים אלה הצד השני של הרקונקיסטה, זה של המפסידים. שנתיים בלבד אחרי שהשתלט על מלאגה והבטיח להפוך אותה למעצמה אירופית, הבעלים הקטארי של המועדון, עבדאללה אל־ת'אני, נמצא בדרך החוצה. הכסף הפסיק לזרום כבר לפני חודשים, המשכורות לשחקנים עוכבו, והשאלה היחידה היא האם אל־ת'אני כבר החליט למכור את מלאגה או שהצעד הזו הוא רק עניין של זמן?

עבדאללה אל־ת'אני. הכסף הפסיק לזרום כבר לפני חודשים, המשכורות לשחקנים עוכבו, והשאלה היחידה היא האם אל־ת'אני כבר החליט למכור את מלאגה או שהצעד הזו הוא רק עניין של זמן? צילום: רויטרס

תור הזהב הקצר

לכאורה, הניסיון של אל־ת'אני במלאגה הצליח מעל המצופה. 60 מיליון היורו שהוציא בקיץ שעבר על רכש העמידו באצטדיון לה רוסאלדה קבוצה לא רעה שהשיגה בסוף העונה מקום רביעי היסטורי ואת האפשרות לשחק בליגת האלופות. אם תעבור את פנאתינייקוס, תשחק הקבוצה מאנדלוסיה לראשונה בתולדותיה בליגה העשירה מכולן, מה שיבטיח לה הכנסה של מיליוני יורו כבר בשנה הקרובה. חוץ מזה לאיש העסקים הקטארי, קרוב משפחה של שליטי הנסיכות, לא אמורה להיות בעיה של כסף. לצד עלות הרכישה של מלאגה (36 מיליון יורו) מסתכמות ההוצאות שלו על הקבוצה בכ־120 מיליון יורו - כסף קטן לעומת מה שמוציאים הבני דודים בפריז סן ז'רמן. ובכל זאת הוא רוצה לעזוב.

למה בעצם? כיוון שאל־ת'אני ממעט להתראיין וחשבון הטוויטר שלו דומם בחודש האחרון, קשה לדעת מה בדיוק עובר לו בראש; אבל כל הסימנים מעידים על כך שהמיליארדר גילה כי הכדורגל הספרדי, כלומר זה שמתקיים הרחק מתחת לריאל ולבארסה, עושה הכל כדי למנוע מבעלי קבוצות לשרוד לאורך זמן, שלא לדבר על להרוויח.

אם יש דבר אחד שידוע בבירור הוא התסכול של אל־ת'אני משיטת החלוקה של הכספים מזכויות השידור הנהוגה בספרד. בעוד שבליגה האנגלית כל קבוצה נהנית מהכנסה בטוחה של עשרות מיליוני ליש"ט (בין 40 ל־60 מיליון ליש"ט בעונה), בליגה הספרדית המצב שונה בתכלית - בזמן ששתי הגדולות מקבלות כל אחת כ־180 מיליון יורו בשנה, קבוצה כמו מלאגה נאלצת להסתפק בפחות מחמישית הסכום.

הישיבה שקיימו בסוף השבוע נציגי המועדונים בספרד לצד הנהלת הליגה הסתיימה בהסכמה כי הליגה תיפתח כסדרה, אבל הדרישה של חלק מהקבוצות - שמונות כרגע 13 - לשינוי מהותי בשיטת החלוקה עומדת בעינה. אפילו שר הספורט הספרדי כינה את החקיקה בתחום הכדורגל "מיושנת", אמירה שצריכה להיחשב כאנדר־סטייטמנט במצב שבו מרבית הקבוצות המקצועניות בספרד נמצאות בשלב זה או אחר של פשיטת רגל. "איפה הצדק?", צייץ אל־ת'אני בתחילת יולי ביחס לחוסר השוויון המובנה בהכנסות מטלוויזיה, תוך שהוא רומז לשחיתות ולשוחד וקורא לפתוח בחקירה לגבי שיטת החלוקה. במקרה הזה אל־ת'אני צודק. השיטה הנוכחית מנציחה את הפערים העצומים בליגה ומונעת מקבוצה שאפתנית כמו מלאגה להתחרות על תארים או להפוך לרווחית.

רוברטו סולדאדו. בעוד שבליגה האנגלית כל קבוצה נהנית מהכנסה בטוחה של עשרות מיליוני ליש"ט (בין 40 ל־60 מיליון ליש"ט בעונה), בליגה הספרדית המצב שונה בתכלית - בזמן ששתי הגדולות מקבלות כל אחת כ־180 מיליון יורו בשנה, קבוצה כמו מלאגה נאלצת להסתפק בפחות מחמישית הסכום צילום: איי אף פי

בירוקרטיה מעייפת

סיבה נוספת לעזיבה המתקרבת של אל־ת'אני קשורה דווקא לנדל"ן. כשהגיע אל־ת'אני לפני שנתיים למלאגה אף אחד לא חשד בו שהוא אוהד של הקבוצה מילדות. רכישת המועדון היתה חלק ממהלך כולל, שבמסגרתו ביקש הקטארי לבנות לחופי עיירת הנופש הסמוכה מארבייה מרינה חדישה בנוסח דובאי בהשקעה של 400 מיליון יורו, שתיקרא, איך לא, "פוארטו אל־ת'אני". אלא שאישורי הבנייה לפרויקט מתעכבים ולאל־ת'אני נמאס.

נכון, העובדה האחרונה לא קשורה ישירות לכדורגל, אבל היא מלמדת משהו על הקושי של משקיעים זרים ליהנות מפירות ההשקעה שלהם. המשבר הכלכלי בא לידי ביטוי גם באי־יכולתם של המועדונים להגדיל את ההכנסות שלהם מפרסום, מרצ'נדייז וימי משחק, ואף שמלאגה רשמה בשנתיים האחרון גידול נאה במספר המנויים ובמכירת חולצות, לא מדובר בסכומים משמעותיים.

לנוכח המיתון הקשה החליטו העונה מרבית הקבוצות בליגה להתעלם מהזינוק בשיעור המע"מ ולשמור על מחירי הכרטיסים כמו בעונה שעברה. מלאגה, שבונה על הופעה בצ'מפיונס ליג, היא דווקא אחת מחמש הקבוצות היחידות שכן העלו מחירים, אבל נראה שזה לא מספיק. עדות נוספת למשבר ניתן למצוא במספר המנויים הכולל בליגה (559 אלף), שהוא גבוה רק במעט מזה של השנה שעברה ונמוך מזה שלפני שנתיים ויותר.

מלאגה נגד סלטה ויגו. נכון לסוף השבוע היתה הליגה הספרדית במקום השביעי בעולם מבחינת ההוצאה הכוללת של הקבוצות על רכש, עם סך של 65 מיליון יורו - הרבה אחרי הליגות של אנגליה, צרפת או גרמניה ומקום אחד בלבד לפני הליגה האנגלית השנייה צילום: רויטרס

הטובים עוזבים

בכלל, הכדורגל הספרדי נעשה לאחרונה פחות מזמין מבחינה כלכלית ויותר ויותר שחקנים מעדיפים ליגות אחרות על פניו. אחת הסיבות לכך היא שהממשלה ביטלה לאחרונה את "חוק בקהאם", שהעניק הטבות מס מפליגות לשחקנים זרים שהגיעו לשחק בספרד.

נכון לסוף השבוע היתה הליגה הספרדית במקום השביעי בעולם מבחינת ההוצאה הכוללת של הקבוצות על רכש, עם סך של 65 מיליון יורו - הרבה אחרי הליגות של אנגליה, צרפת או גרמניה ומקום אחד בלבד לפני הליגה האנגלית השנייה. במילים אחרות, כל קבוצות הליגה הוציאו הקיץ 30 מיליון יורו פחות ממה ששילמה ריאל לפני שלוש שנים על הבאתו של כריסטיאנו רונלדו לבדו. שבע קבוצות לא הוציאה אפילו יורו אחד. הרכישות של אלכס סונג על ידי ברצלונה והגעתו הצפויה של לוקה מודריץ' לריאל בטח תעלה את לה ליגה מקום או שניים ברשימה, אבל התמונה הכללית היא של קיפאון ואפילו של אוברדראפט.

מילא שלא מגיעים שחקנים זרים, אבל גל העזיבה של כוכבים ספרדים הוא כבר בעיה רצינית שעתידה לפגוע באטרקטיביות של הליגה. באופן מסורתי, הליגה הספרדית שמרה על השחקנים שלה בבית ונדיר היה למצוא כוכבים ספרדים שמשחקים מחוץ לגבולות המדינה. לפני שנה נאלצה ולנסיה החנוקה בחובות למכור את דויד סילבה הנפלא למנצ'סטר סיטי, והקיץ נראה שהסכר נפרץ: סאנטי קאסורלה המצוין עזב את מלאגה לטובת ארסנל, חאבי מארטינס מבילבאו בדרך לבאיירן מינכן, וגם פרננדו יורנטה ורבים אחרים בדרך לליגות מבוססות יותר. אפילו בישראל, במכבי "גרסיה" תל אביב, עדים להגירה הספרדית.

"שונאים אותנו כי אנחנו ערבים", צייץ אל־ת'אני כחלק מהטענות הקבועות שלו על גזענות ואפליה. נכון, אפשר להתווכח אם משקיעים זרים הם מודל נכון ועל מה שעושה הכסף הגדול מהמזרח לכדורגל, אבל אין ספק שהליגה הספרדית, שזקוקה נואשות למזומנים ולא עושה מספיק כדי לשפר את מצב הקבוצות שלה, לא ממש מסייעת למשקיעים להיכנס. בינתיים מלאגה פתחה את העונה בניצחון. נותר לראות אם גם הפעם ידחקו הספרדים את רגלי הזרים.