ברצלונה: אלטרואיזם או צביעות?

סגן הנשיא לשעבר של ברצלונה טען שהסכם החולצות הקודם של המועדון עם יוניצ'ף היה למעשה "החלטה אסטרטגית" שנבעה מהרצון לרווח ארוך טווח, ולא מאלטרואיזם כפי שעולה מהמוטו "יותר ממועדון" של הענקית הקטאלנית.

פראן סוריאנו, ששימש גם כמנג'ר הכללי בברצלונה ונחשב לדמות

ברצלונה הייתה קרובה לחתום על הסכם עם ממשלת סין לקראת אולימפיאדת 2008, לפיו הקבוצה תקדם את המשחקים באמצעות החולצות של השחקנים תמורת 20 מיליון יורו לשנה. לדבריו, העסקה הייתה מובילה "להשפעה חברתית ומסחרית חיובית ביותר עבור הקבוצה", אך התפרקה ברגע האחרון מסיבות הקשורות להדלפות בתקשורת המקומית. מדבריו של סוריאנו לא עולה שברצלונה הוטרדה במיוחד משיטות הדיכוי של המשטר הסיני או מהבעיות בתחום זכויות האזרח.

ברצלונה דחתה עסקת חולצות בשווי 20 מיליון דולר בשנה עם חברת ההימורים Bwin, שחתמה בסופו של דבר על הסכם ספונסרים עם ריאל מדריד, וזאת מכיוון ש"דו"ח שבחן את עמדת השיווק הרצויה של ברצלונה", הגיע למסקנה ששיתוף פעולה עם יוניצ'ף, במקום עם חברת ההימורים ישתלם יותר מבחינה פיננסית בטווח הבינוני עד ארוך.

בכירים בקבוצה, ביניהם סוריאנו עצמו, ניהלו ב-2005 שיחות עם בכירים בליגת הכדורגל האמריקאית (MLS), בנוגע לאפשרות להקים זיכיון של ברצלונה ב-MLS למטרות מיתוג ושיווק. אולם התכנית הזו מעולם לא יצאה לפועל , על אף שברצלונה חתמה על הסכם שיווק ונסיעות עם ה-MLS, וסוריאנו אומר כי עדיין קיימת האפשרות שקבוצות אירופיות גדולות יחדרו לליגות זרות ברמות שונות בעתיד.

סוריאנו, כיום יו"ר של חברת תעופה ספרדית, חושף בספר ניהול חדש "גול: הכדור לא נכנס בטעות (רעיונות ניהול מעולם הכדורגל)" את שקרה בברצלונה בין 2003-2008, אז שימש כסגן נשיא. "הגיוני לחשוב שהשילוב בין Unicef ומותג ברצלונה היה אחד הגורמים מאחורי הצמיחה המרהיבה של בסיס האוהדים וההכנסות של המועדון בין 2006-2010", הוא כותב.

בעונת 2002-03, ההכנסות של הקבוצה עמדו על 123 מיליון יורו בלבד, שהם פחות ממחצית ההכנסות במנצ'סטר יונייטד. כתוצאה מכך, ברצלונה דורגה במקום ה-13 ברשימת המועדונים המרוויחים ביותר באירופה, עם שכר המהווה 88% מההכנסות וחובות בגובה 186 מיליון יורו.

עד עונת 2010-11, ברצלונה הפכה להיות כבר המועדון השני המרוויח ביותר עם הכנסות של 477 מיליון יורו. סוריאנו מתייחס בספרו גם להסכם הנוכחי של בארסה בגובה 30 מיליון יורו עם קרן השקעות הספורט של קטאר (QSI).

מקורות סיפרו ל- Sportingintelligence שהעסקה עלתה בעקבות זכייתה של קטאר באירוח מונדיאל 2022, זכייה שהסתמכה על הסכם הצבעות בין ספרד וקטאר שבו היו מעורבים מספר בעלי הצבעה בפיפ"א הקשורים להצבעות על אירוח הטורניר ב-2018 ו-2022. לטענת פיפ"א היא חקרה את ההסכם בין ספרד וקטאר אך לא נמצאו מספיק ראיות לקידום החקירה הלאה.

סוריאנו עצמו הטיל ספק בערך המוסרי של העסקה הקטארית לעומת עסקת יוניצ'ף. "לא קל להחליט בין היתרונות הפיננסיים קצרי הטווח של העסקה עם קטאר וההשקעה בטווח הבינוני עד ארוך בברצלונה כמותג...אין ספק כי העסקה הזו היא החלטה אסטרטגית שונה לגמרי מזו שהתקבלה ב-2006 (עסקת יוניצ'ף) ועשויה להשפיע על עמדת המועדון בשנים הבאות".

בלי ספק, בשנים האחרונות ברצלונה הגדירה מחדש את היופי בכדורגל על המגרש. אולם היו כמה אספקטים פחות בריאים להסכמים העסקיים, כולל חוזה בגובה 5 מיליון יורו לשנה עם המשטר המפוקפק במועדון האוזבקי בוניודקור.

כעת סוריאנו מפרט כיצד בדיוק ברצלונה בחרה במדיניות "בעלת סיכונים" שנועדה לעלות את ההכנסה אך באותה מידה הייתה יכולה להשאיר את המועדון בבעיות פיננסיות לו נכשלה.

לדבריו, ברצלונה העתיקה את השיטות העסקיות של מנצ'סטר יונייטד כדי להתקדם. "הניתוח של מנצ'סטר יונייטד אפשר לנו לגלות שהם למעשה הקימו מבנה שיווק מורכב ומקצועי ממנו הם גרפו רווחים גבוהים למדי", הוא כותב בספר.

"הרווחים הללו מיקמו את המועדון כאחת הקבוצות הטובות ביותר. למעשה, במדינות אסייתיות רבות היא הייתה הקבוצה הבולטת היחידה. במנצ'סטר תמכו בצמיחה הזו על ידי שני גורמים שהיו חסרים לנו.  ראשית, המבנה המסחרי של הפרמיירליג היה טוב בהרבה מהמקבילה הספרדית, כלומר שזכויות השידור מהפרמיירליג נמכרו בכל רחבי העולם, וזו הייתה התחרות הראשונה שהוצעה לצופי הטלוויזיה שנית, למנצ'סטר יונייטד יש מורשת תרבותית יוצאת דופן שעזרה להתרחבות: מדינות חבר העמים (Commonwealth). הכדורגל היחיד שצופים בו במדינות הללו הוא אנגלי, ומנצ'סטר יונייטד נתפסה כקבוצה האנגלית הטובה ביותר, ולכן נתפסה כאחת הטובות בעולם כולו".