$
עסקי ספורט

ליגת ה-NBA מחפשת את עצמה בהודו

חברות וספונסרים בהודו מבינים שיש חיים גם מעבר לקריקט. ליגת הכדורסל של צפון אמריקה כבר תופסת תאוצה ובהודו מקווים שעוד תאגידים ואנשי עסקים יתגייסו כדי לקדם את הספורט המקומי

רינה צ'דראן, רויטרס 10:0226.05.10

ביום שבת האחרון הביסו הסלטיקס את המג'יק, בעידודם של צופים צרודים מהצד. הקצב היה מהיר, השחקנים מחויבים והיריבות צמודה. המשתתפים לא היו קבוצות הכדורסל של בוסטון ואורלנדו, אלה שחקני ליגת מהינדרה – NBA בהודו, שה-NBA מקווה לנצל היתרונות של הפופולאריות הגוברת של הספורט כדי להשיג דריסת רגל, בחסות אחד התאגידים הגדולים במדינה.

 

הודו ידועה כמדינה של ענף ספורט אחד, כשנותני החסות, הקהל ואפילו הפוליטיקאים אובססיביים לקריקט.

 

הצמיחה הכלכלית האיתנה ביחד עם החשיפה הגדולה, עודדו לאחרונה עניין מסחרי וצרכני בעוד ענפי ספורט מכדורגל ומירוצי מכוניות של הפורמולה 1 ועד לאולימפיאדה.

 

"קריקט מדורג בחמשת המקומות הראשונים מבחינת פופולאריות, אבל מבחינתנו אפילו נתח קטן משוק של מיליארדים מייצג הזדמנות אמיתית", אומר אדם סילבר, סגן הקומישינר של ה-NBA. "בהודו אנחנו עדים למעמד ביניים מתפתח, וביחד עם האוכלוסייה הצעירה ...אנחנו רואים הזדמנות שתתפתח לאורך זמן. קשה להתנגד לגודל כזה של אוכלוסייה".

 

ליגת הכדורסל השנתית הנמשכת על פני 7 שבועות והחלה באפריל, משכה יותר מאלף מועמדים נלהבים במומביי לבדה, כשנערים ונערות צעירות מתהדרים בחולצות שנושאות את שם הקבוצה המקבילה בארצות הברית. מהינדרה וחברות אחרות בהודו משמשות מזה שנים כנותנות חסות לספורט, מעסיקות ספורטאים ומממנות קבוצות מקומיות, אך עכשיו הן מכוונות מעבר לקריקט ולקראת תהילה אולימפית.

 

 

לאקשמי מיטאל. מממן ספורטאים הודים לאקשמי מיטאל. מממן ספורטאים הודים צילום: איי פי

 

התאגידים רוצים להיות מעורבים

 

"בחזית הכלכלית, אנחנו עומדים שכם לצד שכם עם הטובים ביותר בכל הענפים", אומר שיטין דסאי, סגן יו"ר ב-DSP מריל לינץ' היושב בדירקטוריון הוועידה לזהב אולימפי (OGQ), ארגון ללא מטרות רווח המנוהל על ידי ספורטאים ואנשי עסקים.

 

"התאגידים רוצים להיות מעורבים מכיוון שכולם שיחקו ואהבו ספורט בשלב מסוים בחיים שלהם, והם גאים כשיש הישגים על המגרש. זו דרך מעולה להגיע לשוויון".

 

בכל ארבע שנים יש כמות נכבדת של חיכוכי ידיים וחיבוטי נפש בנוגע להופעה האומללה של הודו באולימפיאדה. הרבה סיבות נמצאו לכישלונות, החל מתרבות המתנגדת לבחירה בספורט כקריירה ומחסור במימון ומתקנים ועד לפדרציות המנוהלות על ידי בירוקרטים ופוליטיקאים.

 

הודו מקצה כ-35 מיליארד רופי (777 מיליון דולר) בשנה לספורט.

 

איל הפלדה לקשמי מיטאל, האדם החמישי העשיר ביותר בעולם, העביר ב-2005 10 מיליון דולר מהונו האישי כדי לקדם ספורטאים מוכשרים ולעודד בעלי פוטנציאל לקראת האולימפיאדה, לאחר שהתאכזב מכך שהודו זכתה במדליה בודדת באולימפיאדת אתונה. שלוש שנים לאחר מכן, הקלע אביאנב בינדרה, במימון קרן האליפות של מיטאל (MCT), זכה במדליית הזהב הראשונה של הודו בבייג'ינג. 

 

שלוש המדליות שבהן זכתה הודו בסך הכל באולימפיאדה אמנם החווירו מול 100 המדליות המנצנצות של סין, אך זו הייתה התחלה.

 

"בהודו אף פעם לא היתה תוכנית אסטרטגית לזיהוי ולתמיכה בכישרונות, כמו גם לבניית מאגר של ספורטאים." אומר מאניש מלהוטרה, אלוף לשעבר בטניס שמנהל את קרן האליפות במומבי בשיתוף פעולה צמוד עם משפחת מיטאל המתגוררת בלונדון.

 

"בהתחלה חשבנו שהבעיה היחידה היא מחסור בכסף, ושאני רק אצטרך לחתום על צ'קים. אך מה שבאמת חסר לנו זו תכנית, חזון, הידע הנכון, כך שהיינו צריכים ללמוד את המערכת ולמצוא את האנשים הטובים ביותר שיעזרו לספורטאים שלנו."

 

קרן MCT תומכת בשישה ספורטאים בשישה ענפים: אתלטיקה, קשתות, אגרוף, ירי, סקווש והיאבקות, היא עובדת בשיתוף עם פדרציות ספורט מקומיות לבחירת הספורטאים ומספקת להם ציוד, מאמנים, פיזיותרפיסטים, דיאטנים ואימונים. "הספורט שרד על בינוניות מבלי לקחת אחריות. מעורבות עסקית היא משמעותית: לא מדובר על כסף אלא על ניקוי המערכת, הפיכתה ליעילה, אחראית ומוכוונת תוצאות", אומר מלהוטרה, השואף לזכות בחמש מדליות באולימפיאדת 2012.

 

סיפורים על ניהול שגוי ישנם בשפע: פדרציית הירי איימה להחרים את בייג'ינג בשל תחמושת פגומה, נבחרת ההוקי של הגברים פצחה בשביתה בנוגע לשכר לפני תחילת גביע העולם, ומתקנים לקיום משחקי החבר העמים (Commonwealth ) שיערכו באוקטובר בדלהי מפגרים מאחורי לוחות הזמנים אך מעל התקציבים.

 

הכישלון העיקרי הוא חוסר היכולת לעמוד בתכניות, אומר אר.ראמראז' שיושב בדירקטוריון של OGQ, פרי מוחם של אלוף הביליארד גיט סת'י ואלוף אנגליה בבדמינטון פרקאש פדוקון, שתומכת ב-15 ספורטאים בתחומי אגרוף, בדמניגטון, אתלטיקה וירי.

 

"מצבינו העגום בספורט הוא דוגמה נוספת לפער בין כוונה ופעולה, ולכן אני חושב שאיגוד כמו OGQ יכול לעזור", אומר ראמראז', יועץ בכיר לסקוואיה קפיטל (Sequoia Capital) שביחד עם דסאי חתם על הצ'קים הראשונים ל-OGQ ב-2006. ההבדל הנוסף הוא ש-OGQ מנוהל על ידי אנשי ספורט, שמכירים את תחושות הגאווה, רגשות הניצחון כשזוכים במדליה ורואים את הדגל ההודי מתנופף וההמנון מתנגן במדינה זרה. בירוקרט או פוליטיקאי לא יבינו זאת". אפילו התומך הנלהב ביותר מודה כי הדרך למצוינות בספורט ולתהילה אולימפית עוד ארוכה.

 

לתאגידים כולל מהינדרה שלאחרונה הפסיקה את תמיכתה בליגת כדורגל לטובת יוזמה בדרגי בית הספר, בהחלט יש את פנקסי הצ'קים והמומחיות.

 

"הודו ממשיכה להתפתח בזירה העולמית, והספורט הולך להיות חלק מכך. זו הזדמנות עצומה", אומר ג'ורג' פיין, נשיא IMG ספורט ובידור. "זכרו, יש פה מיליארד אנשים, פי 3 יותר מאשר בארצות הברית. מה שאפשר לעשות עם כמה רעיונות טובים...יכול להיות משמעותי."

בטל שלח
    לכל התגובות
    x