שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
עסקי ספורט

מחכים לקיץ: חלון ההעברות הראשון של המיתון נסגר

שיא העברות בחלון החורף של הפרמיירליג נשבר בעיקר בגלל בזבוזים חסרי אחריות של מנצ'סטר סיטי. אבל ברוב אירופה ישבו בשקט ויחכו לחלון ההעברות הבא, ביולי

אוריאל דסקל 08:1304.02.09

"בכל 16 שנותיי כסוכן שחקנים, זו ההעברה המסובכת ביותר", אמר דניס לכטר, סוכן השחקנים של אנדריי ארשאבין, שאתמול, לאחר סאגה ארוכה ומייגעת, חתם בארסנל, שתשלם עבור שירותיו כ־15 מיליון ליש"ט.

 

מה היה מסובך כל כך?

 

ובכן, העברת השחקן הרוסי בן ה־27 לקבוצה הלונדונית עשויה לסמל את המצב המנטלי של רוב הקבוצות הבכירות באירופה. גם אם יש כסף, אסור סתם לזרוק אותו.

 

נתחיל במצבה של ארסנל. הקבוצה של ארסן ונגר סובלת מפציעות, מסגל צעיר מדי, חוסר מזל ועשויה לאבד את מקומה בליגת האלופות בשנה הבאה. נוסף על כך, האוהדים החלו להביע את מחאתם וכיסאות רבים באצטדיון האמירייטס נותרים ריקים במהלך משחקים. ונגר, שלאורך השנים נמנע מלהוציא סכומים גדולים על שחקנים (השיא עומד על 13 מיליון ליש"ט עבור סילוון ווילטור), הבין שצריך לעשות שינוי ודרש מההנהלה של מועדונו להביא את ארשאבין, כוכב יורו 2008.

 

ובנקודה הזו, כמו שאומרים, העלילה הסתבכה או כפי שהגדירו זאת בתוכנית החדשות הרוסית "ורמיה": "היה קל יותר לנהל משא ומתן על פתיחת צינורות הגז לאוקראינה מאשר למכור את ארשאבין".

 

ג'רמיין דפו. מפורטסמות' לטוטנהאם ב-17 מיליון יורו ג'רמיין דפו. מפורטסמות' לטוטנהאם ב-17 מיליון יורו צילום: אי אף פי

 

ארסנל הציעה 8 מיליון ליש"ט. זניט סנט. פטרבורג, קבוצתו של ארשאבין, דרשה 20 מיליון ליש"ט. המשא ומתן היה מתיש ובמהלכו כונו ראשי זניט "ברברים" על ידי לכטר, שדחף את לקוחו ללונדון, אף שארסנל הציעה לו פחות ממה שהוא מרוויח ברוסיה ("הוא מקבל 3.875 מיליון יורו בשנה וארסנל מציעה חצי", אמר 'מקורב לשחקן'). למרות הכל, סיכם ארשאבין את תנאיו בקבוצה הלונדונית, שלא ברור כמה יקבל בה אבל חוזהו מסתיים ב־2012 וסביר להניח שלא ירעב ללחם.

 

העלילה המפותלת לא נגמרה כאן. זניט עדיין דרשה 15 מיליון ליש"ט. ארסנל העלתה את הצעתה ל־12 מיליון ליש"ט. זניט לא ויתרה, ארסנל הציעה לשלם 12 מיליון ליש"ט במזומן ובכמה תשלומים ועוד 3 מיליון ליש"ט כבונוסים על ההופעות של ארשאבין במדי הקבוצה. זניט אמרה "נייט" וראשיה הוסיפו: "15 מיליון ליש"ט במזומן עכשיו!".

 

"הרוסים חיות"

 

מי שניסה לתווך היה אלישר אוסמאנוב, בעלים של 25% מארסנל, שאינו חבר דירקטוריון אבל חבר דירקטוריון בגזפרום, חברת האנרגיה הרוסית והבעלים של זניט. איכשהו, הגיעו הצדדים לסיכום עקרוני על המחיר ועל דרך התשלומים. אבל הסאגה לא נגמרה בזה.

 

שיא הסיפור היה ביום שני, מועד סגירת חלון ההעברות. ארשאבין הגיע ללונדון יום לפני כדי לחתום, לעשות בדיקה רפואית ולהצטלם בחולצת ארסנל אבל אז זניט שוב הפרה את ההסכמים עם ארסנל ולא הושג אישור רשמי למעבר.

 

זניט דרשה מארשאבין כסף - "תשלום נאמנות" בשווי 2.5 מיליון ליש"ט - שאותו שילמה לו הקבוצה ב־2006, כאשר חתם על חוזה חדש שבו סעיף שלפיו הוא יחויב לשלם את תשלום הנאמנות, אם לא ישלים את החוזה בן הארבע שנים.

 

ההסכם היה קרוב לקריסה כמה שעות לפני סגירת חלון ההעברות. "מה הבעיה? כסף כמו תמיד", אמר מקורב לארשאבין ל"גרדיאן". "הרוסים הם חיות, ואיך ארסנל יכולה להציע פחות מ־15 מיליון ליש"ט?!".

 

קלאס יאן הונטלאר. מאייאקס לריאל מדריד תמורת 20 מיליון יורו קלאס יאן הונטלאר. מאייאקס לריאל מדריד תמורת 20 מיליון יורו צילום: אי פי

 

על פניו, במקרה הכי גרוע, היתה ארסנל צריכה לשלם את ה־2.5 מיליון ליש"ט האלו ולהשלים את העסקה שתכניס חיים בקבוצה של ונגר - אז מה קרה? איך זה שהמועדון השלישי הכי מכניס באירופה (233 מיליון ליש"ט), שסיים את 2008 ברווח של 36 מיליון ליש"ט, מתקשה כל כך לסגור עסקה?

 

המשבר הכלכלי הוא התשובה. ארסנל צריכה להחזיר הלוואה בסכום של כ־133 מיליון ליש"ט עד מאי הקרוב. הכסף הזה היה אמור לבוא מפרויקט הנדל"ן - 600 דירות יוקרה על הריסות הייבורי - אבל בגלל המיתון הוא לא הניב את ההכנסות הרצויות, וארסנל נותרה כמעט ללא מזומנים.

 

בסופו של דבר הצליחה ארסנל להחתים את ארשאבין, שכנראה ויתר על סכום די גדול, וכעת מקווים בקבוצה שהוא יתברר הצלחה גדולה יותר מאשר סובייטים לשעבר אחרים ששיחקו בפרמיירליג. כמו ארסנל, גם קבוצות אחרות צריכות להחזיר הלוואות לבנקים וחובות לקבוצות אחרות. אין הרבה כסף.

 

שיא חדש (ואחרון?)

 

הדבר אמנם אינו ניכר במספרים - קבוצות הפרמיירליג הוציאו כ־178 מיליון ליש"ט על רכש שחקנים - אבל הרוב, כ־100 מיליון ליש"ט, היו הוצאות של מנצ'סטר סיטי וטוטנהאם בלבד.

 

טוטנהאם, שמנסה להציל את עצמה מירידת ליגה, הוציאה כ־5 מיליון ליש"ט על שחקנים חדשים בחורף. כ־35 מיליון ליש"ט הלכו על רכישת שלושה שחקנים, שאותם מכרה הקבוצה בשנה שעברה (רובי קין, ג'רמיין דפו, פאסקל צ'ימבונדה).

 

בזבוז? זה עוד כלום לעומת מנצ'סטר סיטי. אחרי שכשלה בניסיון לרכוש את קאקה בסכום מטמטם של 100 מיליון ליש"ט, התפנו בני המלוכה של אבו דאבי להוציא 51 מיליון ליש"ט על שחקנים די בינוניים.

 

קבוצות הצליחו לסחוט כספים באופן מעורר השראה מהנוברישים של הפרמיירליג. סיפור אחד מוכיח זאת מעל לכל ספק.

 

נייג'ל דה יונג, קשרה ההולנדי של המבורג, חתם במנצ'סטר סיטי תמורת 19 מיליון ליש"ט, אף שבסוף העונה היו יכולים לרכוש אותו בכ־16 מיליון ליש"ט פחות. הקשר בן ה־24 עשוי היה להשתחרר מהחוזה שלו בתחילת העונה הבאה בסכום מגוחך של 2.3 מיליון ליש"ט. אולם בסיטי היו לחוצים להחתימו ושילמו תמורתו כ־16.7 מיליון ליש"ט יותר ממה שהוא היה עולה להם בעוד ארבעה חודשים בלבד. "בהמבורג צחקו כל הדרך לבנק", אמר גורם הולנדי ל"סאן". "נייג'ל הוא שחקן טוב אבל האם הוא שווה 16.7 מיליון ליש"ט בארבעה חודשים? אין מצב".

 

אגב, את ההחתמה של דה יונג עשו פחות מיום לאחר שגארי קוק, מנכ"ל הסיטי, הכריז: "בסיטי לא יזרקו

כסף סתם".

 

"הלחץ להצליח"

 

"הלחץ להצליח ממשיך להיות זה שמניע קבוצות להוציא כסף", אמר ג'ף משר, מפירמת רואי החשבון KMPG. "קבוצות לוקחות סיכון פיננסי להשקיע בשחקן אחד למרות האקלים הכלכלי הגרוע".

 

אבל רוב הקבוצות לא הורידו את המכנסיים בחלון ההעברות. צ'לסי, שבעבר היתה הבזבזנית הראשית, ויתרה על רכישות יקרות והביאה שני שחקנים ב־500 אלף ליש"ט: האחד צעיר מגרמניה (גוקהאן טורה) והשני ריקרדו קווארסמה מאינטר (בהשאלה); מנצ'סטר יונייטד רכשה שני שחקנים סרבים צעירים בסכום נאה (16 מיליון ליש"ט) אבל את הכסף הגדול הוציאה בקיץ; גם ליברפול היתה צנועה, ובכלל, רוב מעברי השחקנים בפרמיירליג היו בהשאלות, ללא סכומי העברה. העברה של טל בן חיים ממנצ'סטר סיטי לסנדרלנד היא דוגמה לכך.

 

גם באירופה לא היו פעילים מדי בשוק העברות.: ריאל מדריד אמנם שילמה כ־50 מיליון יורו עבור שני שחקנים, אבל בספרד רוב הקבוצות לא החתימו שחקנים בסכומים גדולים. כך גם באיטליה. אינטר לא החתימה אף שחקן, כך גם יובנטוס, ומילאן השאילה את דיוויד בקהאם, אבל ספק אם תרכוש אותו. שיא העברות בפרמיירליג אמנם נשבר אבל זה בגלל התנהלות מגוחכת של שתי קבוצות, ואין ספק ששוק השחקנים האירופי התכווץ.

 

גם בישראל היו ההוצאות על שחקנים חדשים קטנות, כמעט מינימליות: 3 מיליון שקל בלבד לעומת 30 מיליון שקל בשנה שעברה (כך לפי הערכות יאיר רבינוביץ', יו"ר הבקרה התקציבית). הרבה בגלל מצבו של ארקדי גאידמק וחוסר נכונותו של אלכס שניידר לבזבז עוד כסף על מכבי תל אביב.

 

כעת נותר לראות אם החיסכון בחורף אומר שבקיץ יבזבזו הקבוצות יותר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x