רשות מקרקעי ישראל תתחיל לפתח לבנייה שטחי אש של צה"ל
רשות מקרקעי ישראל תתחיל לפתח לבנייה שטחי אש של צה"ל
הידלדלות הקרקעות הפנויות למגורים הובילה את רשות מקרקעי ישראל להצהיר על פיתוח שטחים שתפוסים בידי משרד הביטחון או דיירים פולשים. רמ"י פונה ליזמים: “אל תתאבדו על המכרזים"
עליית מחירי הקרקעות למגורים במכרזי המדינה האחרונים, בעיקר נוכח הירידה בקצב השיווקים של קרקעות וההיצע ההולך ואוזל של קרקעות מתוכננות, הובילה את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להצהיר על מעבר להתמקדות בקרקעות תפוסות. "היום האתגר הוא לא לפתח קרקעות פנויות לשיווק יחידות דיור, אלא לקחת קרקעות תפוסות ולייעל אותן. היצע הקרקעות מצטמצם, וצריך גם לשמור על שטחים פתוחים", אמר מנהל רמ"י ינקי קווינט בכנס שערך מערך הבנייה והנדל"ן של בנק לאומי, בסוף השבוע האחרון.
קוינט הודה כי "התכנון של היצע הקרקעות העתידי הופך מורכב יותר וארוך יותר. כדי להכשיר שטחי אש, יש להתנהל מול משרד הביטחון, וכדי להכשיר קרקעות עם פולשים, צריך לנהל הליכים משפטיים כדי לפנות אותם. זה לוקח הרבה זמן".
רק לאחרונה פרסם מבקר המדינה דו"ח על מערכת הביטחון, ולפיו 35% מקרקעות המדינה, 7.66 מיליון דונם, הם שטחי אש של צה"ל, מרביתם בדרום הארץ. "עוד השנה נראה שיווקים גם בקרקעות שעליהן פעלו מחנות צה"ל כמו סירקין, צריפין תל השומר, וגם בעתודת הקרקע שבה פעל שדה התעופה באילת", אמר קוינט. בנוסף לכך הוא ציין שיתופי פעולה מתוכננים של רמ"י עם גורמים עתירי קרקעות, ובהם חברת החשמל ורכבת ישראל, ואמר כי "בתקופה הקרובה רמ"י תפתח שימושים בתת־הקרקע, תיזום העתקת תשתיות לים וצמצום שטחי אש".
גם על פי התוכנית האסטרטגית לדיור שאישרה הממשלה כבר ב־2017, למעלה ממחצית מכמות הדירות שיאושרו בעשור הבא במרכז הארץ אמורות להיות על קרקעות "תפוסות" במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית, בנייה חדשה על חשבון בנייה קיימת (פינוי־בינוי).
לדברי קוינט, מחצית מיחידות הדיור שאושרו בעשור האחרון היו ביוזמת רמ"י, וב־2020 נרשמה ירידה בשיווקי קרקעות לכ־20 אלף דירות בלבד – בשל הקורונה, היעדר יציבות ממשלתית, פקיעת תוקף פעילות הוותמ"ל (ועדת־העל הממשלתית לאישור מהיר של מתחמי מגורים גדולים) וסוגיית התשתיות, שמהווה כבר שנים חסם בדרך לשיווק קרקעות.
"רשויות מקומיות דורשות היום מרמ"י לתת פתרונות לתשתיות, לרבות פתרונות מלאים של תחבורה שנמצאים בידיים של משרדי ממשלה אחרים, כך שהרבה יותר קשה לתכנן והדבר מאריך את זמן התכנון”, אמר קוינט. “מנגד, הביקושים עלו בין היתר בעקבות הריבית הנמוכה והפחתת מס הרכישה, כאשר הדבר קיבל ביטוי בשיעורי נטילת המשכנתאות. הפתרון הוא בהגדלת ההיצע, אבל לא כל הפתרונות לחסמים מצויים במגרש של רמ"י, וצריך לזכור כי מרבית הקרקע במרכז הארץ היא פרטית".
בשל המחסור בקרקע זמינה והרצון לשחרר היצע משמעותי לשוק, החלה רמ"י לאחרונה להחזיר את שיטת שיווקי הקרקעות הלא מתוכננות: "במקומות שנמצא שאין לנו כל יתרון יחסי, או שמדובר בקרקע מורכבת, נוציא מכרזים לתכנון בהם היזם הזוכה הוא שיתכנן את הקרקע".
בשורה התחתונה רמ"י מנסה להילחם בהתנפלות של העת האחרונה על מכרזי הקרקע בעיקר באזורי המרכז, לאחר שנים של מכרזים בשיטת מחיר למשתכן (עם מחיר סופי ומסובסד לדירה) והמחסור בהיצע הקיים בשוק. בין השאר החליטה הנהלת רמ"י כי בניגוד לשנים קודמות, תוכנית השיווקים העתידיים תתפרסם במלואה. בשבוע שעבר פורסם כי השנה תשווק רמ"י קרקע לבניית 69 אלף דירות, לעומת פרסום מכרזים ל־30 אלף דירות בלבד בשנה שעברה (וחוזים לבניית 24 אלף דירות). "זה לא הכי נוח לרשות לציין מה היא מתכוונת לשווק בשנה הקרובה כי לא נוח להתחייב אם יש אחר כך הפתעות", הודה קוינט, "אבל מבחינת השקיפות זה הדבר הנכון, ואני אומר ליזמים אל תתאבדו על מכרזים. בניגוד לעבר, תדעו איפה עומדים להיות שיווקים נוספים. במקביל אנחנו שואפים להפוך את המכרזים לדיגיטליים, כדי שלא יהיה מצב שיזם איחר בדקה להגיש מעטפה, ואז זה הופך לעניין משפטי אם כן או לא לקבל את ההצעה שלו. זה לא דבר פשוט, אנחנו מנהלים 1.5 מיליון חוכרים, ובתיק ממוצע יש 1,000 מסמכים שצריך להפוך לדיגיטליים".
